ירושת היסודות(פרסי ג׳קסון)

‏הגענו למקדש ופתאום ‏כשהתקרבנו לשני שיעורים כ‏כשהתקרבנו לשני שוריקנים ‏מוזהבים קפץ אלינו דרקון ‏בצבע תכלת והתחיל לינשוף קרח ‏ניקו ‏הוקפא, ‏פרסי צעק״ ‏חייבים לעצור אותו״ ״ ‏מה אתה אומר!!״ ‏עניתי לו ‏אבל פתאום כשראיתי את ניקו ‏קפוא ככה כעסתי והתחלתי פתאום לזכור בירוק חזק וסוג של קרן ירוקה יצא ממני ופגעה בדרקון, ‏הוא נפל ‏ושני ‏הנשקים ‏נפלו לידי פתאום יצא ממני גם קרן אש ‏והתיכה ‏את הקרח שהיה על ניקו ״ ‏מה זה היה״ ‏שאל אותי פרסי ״ ‏אין לי שמץ״ ‏עניתי לו ‏״טוב כדי שנתקדם ״ ‏אמר ניקו מעוצבן, ‏טוב אם אני הייתי הופך לקוביות קרח גם אני הייתי מתעצבן, ‏״ ‏מה קרה ניקו אתה עצבני?״ ‏ירד עליו פרסי ״ ‏סתום או שאני דוקר אותך״ ‏אמר ניקו ‏באיום, ‏פרסי רק צחק ״ ‏כן טוב בואו נזוז״

‏אמר ״ ‏לאיפה הולכים עכשיו?״ שאלתי ״ ‏למנ הרות האינסוף״ ‏ענה פרסי, ‏פתאום ניקו צרח ״ ‏למה שנלך לשם לעזאזל? ‏המקום מפחיד ומסוכן בטירוף!״ ״שם נמצא חרמש האדמה״ ‏ענה פרסי ״ ‏תזכירי לי למה אנחנו בכלל רוצים משהו עם כוחות אדמה״ 

‏שאל ניקו ״ ‏זה חלק מהנבואה אנחנו חייבים״ ‏ ‏ענה פרסי ״ ‏הממף״ ‏אמר ניקו ״ ‏מה הבעיה שלך עם אדמה? ״ ‏שאלתי ״ ‏היא ניסתה לרצוח אותנו פעם״ ‏אנה פרסי בפשטות

‏נאנחתי, המקום הזה נהיה ‏מוזר יותר מרגע לרגע

________________________________

‏מה המצב השקעתי על הפרק הזה במיוחד כי הבטחתי פרק ארוך יותר!

‏יש משהו שאתם רוצים שהוסיף?

‏אשמח שתגיבו!

הפרק הקודם		הפרק הבא