רוז עוברת על החוק

הם נחתו על רצפת עץ קרה.
"מה, איפה אנחנו?" שאל אלבוס והביט סביבו מסוחרר יותר.
"זהו הבית שלי,  טא-דם!" אמרה רוז.
"מה, אבל אנחנו אמורים ללכת למשרד הקסמים!"
"כן, אבל אנחנו צריכים את השרביטים שלנו ואמא שלי מאוד מאורגנת. יש לה עותק של כל המסמכים מהמשרד בבית", אמרה רוז והובילה אותו למשרד הביתי של הרמיוני.
החדר היה גדול; ספרים כיסו את הקירות, ובאמצע היה שולחן משרדי מלא במסמכים. בקצה השני היה שולחן עם קדירה ושיקויים. רוז פנתה אל מגירות המסמכים והתחילה לחפש עד ש...
"מצאתי!" היא קראה בהתרגשות, מחזיקה צרור מסמכים בידיה.
"מה? תראה לי," אמר אלבוס וחטף את המסמכים מידיה.
"למה להיות אגרסיבי?" שאלה רוז, אבל אלבוס התעלם ממנה והחל לחפש בין המסמכים את שמותיהם.
"יש את משפחת פוטר!" אמר אלבוס ושלף את המסמך 'אלבוס סוורוס פוטר' מהתיקייה 'פוטר'.
"מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?"
"מאיפה לי? אתה זה שחקר את העניין", אמרה רוז והחלה לחפש את משפחת וויזלי-גריינגר.
"אה, אה, אנחנו צריכים את ה..ה..דיו אדום!" אלבוס קפץ והתחיל לחטט במגירות.
"וויזלי..וויזלי..וויזלי," מלמלה רוז בעודה מדפדפת במהירות בין הדפים.
דיו.. דיו.. דיו.. דיו...
"מצאתי!" קרא את שניהם ביחד
טוב, תביא לי את זה," אמרה רוז ולקחה את הדיו מידו של אלבוס.
"היי, למה את כותבת?"
"כי אני ביתה של שרת הקסמים, ורק לי יש את הזכות לעשות את זה", אמרה רוז בהתנשאות.
"אההה... אין לי זמן להתווכח, נו, נו, פשוט תכתבי!" אמר אלבוס בחוסר סבלנות.
"אל תאיץ בי!"
רוז פטר  לבסוף את שניהם כקטינים. אלבוס שלף את שרביטו ואמר, "לומוס!" השרביט הפיק את האור הדרוש, ואלבוס התלהב .
"טוב, איפה השרביט שלך?" הוא שאל.
"אה, לא כאן. אמא שלי לא מרשה לי לקחת אותו בחופש."
"ואם יקרה לך משהו ואת תתצרכי שרביט?"
"היא אומרת שאני ילדה מספיק טובה כדי לא להסתבך בצרות".
"כן,  בטח ילדה כל כך טובה שהיא מחבלת כרגע במסמכים הכי חשובים של משרד הקסמים", אמר אלבוס וקיבל מכה מרוז.
"אציו שרביט, רוז!" אמר אלבוס, והשרביט של רוז עף אליהם מאחת המגירות הנעולות במשרד. ברגע שהשרביט היה אצל רוז, שניהם רצו אל האח.
"הולכים?" שאל אלבוס.
"עכשיו באמת," אמרה רוז, והם קפצו אל הלהבות הירוקות בפעם השנייה

הם נחתו באולם הכניסה של משרד הקסמים (לבושים בגלימת העלמות). מה עבר לנו בראש?! לחשה רוז, רואה את כמות הקוסמים והקוסמות שהיו שם. "אני באמת לא יודע," לחש אלבוס בחזרה, לתוך עיניו נכנס זיק של פחד .
" טוב,בוא נתקדם," אמרה רוז, האומץ הגריפינדורי שלה התגלה. הם נעו קדימה, הם עקפו את מבחן השרביט, ונכנסו למעלית, שלמרבה המזל הייתה ריקה.
"על איזה כפתור ללחוץ?" שאל אלבוס.
"נסה את משרד ההילאים,"
אלבוס לחץ על הכפתור, והמעלית עצרה בקומה עמוסה מאוד. היו מלא משרדים וקבוצות של הילאים עמדו במסדרון ודיברו, קללות נשמעו מחדר ההדרכה, ונראה שיש כאלה שממהרים לכמה משימות.
"איך נדע איפה השעון?" שאל אלבוס, בזמן שהם ניסו לא להיתקל באף אחד.
"אבא שלי אמר שזה מאוד חשוב, אז אנחנו צריכים מקום מובטח", אמרה רוז.
"הינה!," אמר אלבוס והצביע על השלט 'בטיחות וחפצים מסווגים' שהיה תלוי שם.
"ננסה?" שאלה רוז בהיסוס. הם עדיין יכולים לחזור לבית
"כן, נהפוך לגריפינדורים לשנייה ונכנס", אמר אלבוס באומץ מזויף. הם נכנסו; המקום היה די שקט. זה היה חלל גדול שהתפצל לשני חלקים: האחד 'כספות' והשני 'בדיקות' מהחלק של 'הבדיקות', ניתן היה לשמוע מדי פעם פיצוצים ומהכספות לא היה אלא דממה. אלבוס ורוז נכנסו לכספות. היה קיר ענקי מלא בכספות שהיו נעולות במנעולי מוגלגים ולחשי הגנה. "טוב, איך אנחנו יודעים איפה זה?" שאל אלבוס, הוריד את גלימת העלמות והסתובב בחדר.
"אני לא יודעת," אמרה רוז, הורידה גם את גלימתה, ועיניה סורקות את הכספות.
"ננסה לפתוח אחד?" שאל אלבוס, בוחן את מנעול הכספת.
"אני לא חושב שהאלומורה יפתור את זה. אז איך?"
" אציו?"
"אין מצב  צריך משהו חזק, אבל ממש חזק."
" ואין לנו אחד כזה," אמרה רוז  והרימה את הגלימה על כתפה , ראשה מרחף באוויר. "אולי זה היה רעיון גרוע, ואולי זה באמת מסוכן," אמרה רוז בייאוש והתיישבה.
"קיבלת רגליים קרות עכשיו? אנחנו רק צריכים לחשוב קצת... יש לי!" זה ב...
אלבוס חיכה שהיא תשלים את זה.
"אז זה... איפה?"
"במשרד של אמא שלך!" רוז עמדה באחת
"אתה צודק, זה במשרד של אמא!"
"היי, אתה שומע את זה?" שאל קול מבחוץ, שהיה לא אחר מאשר הארי פוטר. אלבוס קפץ לגלימה של ההעלמות, ושניהם התכסו בה.

הארי נכנס עם עוד כמה הילאים. הוא הסתובב בחדר, הושיט את ידו אל האוויר הריק, וכמעט נגע בהם בידו המתקדמת...

הפרק הקודם		הפרק הבא