קסם של אלים

פרק 6

(ג'ון גריינג'ר)

הר-אדם, מבחן, גריפינדור!

הריגוש שחשתי בעומדי אל מול שערי "בית הספר לכישוף ולקוסמות הוגוורטס" היה עצום, מה שחיפה מעט על הסיוט שעבר עלינו עד שהגענו לכאן, ירדנו מהרכבת, אל רציף קטן ולא חשוב, החושך כבר שרר כמעט לחלוטין בחוץ, כך שרוב הילדים הקטנים נבהלו, ורחש של פרצי בכי מזדמנים מילא את האוויר.

חיכה לנו שם אדם, בעצם לא יודע אם אפשר לקרוא לו אדם, יותר נכון יותר לקרוא לו הר-אדם (אמא לא פה כבר אמרנו?) והוא קרא, אולי בקול הכי חזק ששמעתי אי פעם! "תלמידי שנה ראשונה לכאן" באנו רועדים מפחד, האמת, אפילו אני קצת חששתי, צעדנו מספר דקות והגענו לשפת אגם גדול, ענק יותר מכל דבר אחר, חיכו לנו שם סירות קטנות, ארבעה מושבים בכל אחת, שלא היה צריך להשיט אותן! הן שטו לבד! וחוץ מהפנס הענק הזה של האגריד, כך קראו לזקן הענק הזה, תודו שזה הולם אותו, שהאיר קצת את הדרך, הכל היה חשוך.

בשלב זה המוח שלי לא כל כך עבד ואני לא זוכר בדיוק מי ישב איתי בסירה, נדמה לי שילד בשם פול, גבוה כזה, שיער חום בהיר עם שומה, ואולי גם איזו ילדה בשם דאני, שיער פזור בצבע חום משעמם קצת, יותר גבוהה ממני, את זה דוקא אני זוכר, זה מעליב לא? ולא זוכר מי עוד...

קיצ... הגענו לטירה, כן כן, הוגוורטס היא לא פחות מטירה גדולה ומפוארת, מוארת באור יקרות, שמַראַה מרשים ביותר, ליד השערים הגדולים חיכתה לנו המנהלת, פרופסור מקגונגל, עם מגילת קלף מלאת שמות, ואז המבחן התחיל.

נתנו לנו למלאות כל מיני תרגילים במתמטיקה וכל מיני חידות היגיון, טוב, אני לא יכול לומר שזה היה לגמרי קל, אבל זה לא היה כל כך קשה כמו שסיפרו, אחר כך היו כל מיני משחקי חברה נחמדים כמובן שנכשלתי, למה מה לפרגן, עדר של טיפשים ארורים!

ואז הגענו לשלב מעניין, שבו היינו צריכים להראות את כוחות הקסם שלנו, הסתכלתי על חלק מהילדים האחרים שנבחנו, וראיתי את כריס מצליח לקטוף איזה צמח שמנסה לנשוך אותך, ודווקא נהנו ממנו.

כשהגיע התור של ג'וף הסתכלתי (הוא השתחצן אני חייב לבדוק אותו) הוא ביקש שלוש קערות הסתכל עליהם ואז! הם! התפוצצו! יאוו מה הדרמה אז הוא ילד נזק? וחוץ מזה מגיל שלוש אני שובר דברים מה הפוזה? אבל משום מה התלהבו גם עליו.

ואז הגיע התור של פרד, המנהלת קראה "פרד פוטר?" ושקט מוחלט השתרר באולם, כולם הביטו, שלא לומר בהו בו, צועד לעבר המרכז, הוא צעד נינוח בפרצוף גאה (אהבתי את הלוק שלו, אבל יש לי את זה ביותר טוב) כשברקע לחישות זה פוטר ג'וניור, בן של הארי פוטר, מפקד ההילאים, הוא הוציא את שרביטו הניף אותו בנונשלנטיות והצליח להרחיף קערה לכמה שניות, עד שלבסוף היא צנחה ונשברה, האולם שרק בתדהמה, ואני ידעתי שבשביל לנצח אותו אני חייב להרשים אותם בטירוף, וגם שמעתי את מקגונגל ממלמלת ששנים לא היה מישהו ברמה הזאת.  

בסוף, סוף סוף הגיע תורי, מקגונגל מלמלה אלי שהיא שמרה אותי לסוף, ושנדבר על זה אחרי זה, אין, אני פשוט מת על זמן במה, וכמובן שהיה ברור לי שאני הולך לנצל כל רגע על הבמה הזאת, מול כל בית הספר.

אז כמובן שהלכתי למרכז האולם באיטיות, תוך כדי סקירה דרמטית של הפרצופים הבוהים בי, שלפתי את השרביט והראיתי לכולם את שרביטי המיוחד, כך שכבר הצלחתי לצבור כמה שריקות, בפרץ מולטי דרמטי, הזהרתי את הילדים הקרובים אלי להתרחק כי זה מסוכן, תכלס' חבל שיש לי יותר מדי תכונות מוזרות, מכדי להיות סתם שחקן, איזה הופעה דפקתי...

האולם עצר את נשימתו מרוב מתח, ואז- נופפתי בנונשלנטיות בשרביט ויצא משם להבה, לא הניצוץ העלוב של פרי, להבה!! כל כך גדולה שהיא הכי גדולה שראיתי אי פעם, והיה הדף כל כך חזק, שהצליח אפילו להפיל מספר ילדים שעמדו בסמוך, על הריצפה (איזה שבריריים, אני הזהרתי אותם, לא?).

כולם מחאו כפיים בפרץ התלהבות אך אני היסיתי אותם וסימנתי, 'רגע, עוד לא סיימתי' ביקשתי שיביאו לי קערה גדולה מלאה מים, מקגונגל מלמלה והצניחה שם קערה ואז לחשה 'אגומשהו' ומילאה עם השרביט שלה מים (אני חייב ללמוד איך לעשות את זה)  הנפתי את שני ידיי לפני התרכזתי כל כולי, שוב הרגשתי בידי את המים, אני לא יודע להסביר בדיוק את ההרגשה, אבל זו תחושת שליטה כזאת, כאילו המים פשוט שלי, הנפתי את ידי והמים קפצו לפני ונעמדו כחומה בצורה, זה היה מחזה מרהיב (כולם נפלו מרוב תדהמה) שיאוו כמה זה היה קשה.

כשהסתיימה לה הדרמה, אמרה לי המנהלת, שהתקבלתי גם לרייבנקלו וגם לגריפינדור, היא כצפוי המליצה על גריפינדור שאמא והארי למדו שם, ופרד גם הלך לשם, אז הלכתי, האגריד צעק בקול "גריפינדור" וזהו! גם פרי הלכה לגריפינדור, ג'וף הלך לרייבנקלו, כריס תנחשו לבד... דאני גם לגריפינדור, ככה כל הילדים.

פרופסור מקגונגל אמרה לי גם שהיא רוצה מחר לדבר איתי, אז שאבוא אליה אחרי שיעור לחשים, מעניין מה היא צריכה ממני.

אכלנו ארוחת ערב טעימה (לא, המנהלת לא אמרה כל מיני מילים מוזרות...) והלכנו לישון במגדל מחודד עם מיטות עם כילות, אה, ויש גם חדר מועדון בקיצר אחלה מקום...

סורי זה פרק קצר, אבל כפיצוי אני מבטיח שברגע שתהיה תגובה בונה אני מעלה פרק נוסף גם אם זה עוד חמש דקות...

הפרק הקודם		הפרק הבא