הארי פוטר יורש הגבאי

הערת המחבר: רק שתדעו שאני עצלן אז סליחה

אריאל הפנה את ראשו. מאחוריו עמדה אישה בעלת תספורת גבוהה ומתולתלת. על אפה היו משקפיים צרים בעלי מסגרת זהובה ובידה היא החזיקה עט נוצה שבבירור לא היה כשר לכתיבת סת"ם (הארי הבחין בעובדה הזאת באמצעות חושיו המושחזים ובעזרת העובדה שהנוצה הייתה בצבע ירוק זוהר).

"נו?" היא הביטה בו בחוסר סבלנות. "אתה באמת הארי פוטר?"

אריאל נזכר באזהרת מגיש המשקאות. "כן", הוא ענה.

"נו?" אמרה האישה. "אתה לא מתכוון לשאול מי אני?"

"זה לא מחוסר נימוס" התנצל אריאל "פשוט אסור להרבות שיחה עם האישה"

"האישה" הסתכלה עליו במבט זועף, אריאל שם לב לב שהנוצה שלה מתחילה לכתוב מעצמה במרץ על נייר צהבהב שהופיע משום מקום, אריאל נתן בעט מבט חשדני והתכוון לחזור לקרונית אבל האישה קראה לו:

"אני מהנביא היומי!" 

זה כבר משך את תשומת ליבו של אריאל.

"נביא? באמת?"

האישה הסתכלה עליו בבלבול

"יש לכם בעולם הקוסמים נביא? והוא שלח אותך אליי?"

"אהמ, כן, אני מניחה"

"דברי, כי שומע עבדך"

"מה?"

"מה הנבואה?"

"איזו?"

"שהנביא שלח אותך להגיד לי"

"רגע, אתה אומר שיש נבואה?"

"זה את אמרת."

"אז אתה באמת הנבחר?"

זה את תאמרי לי."

"מה?"

"את אמרת לי שאת מהנביא, מה הנבואה שהנביא שלח אליי?"

ריטה הכתה בידה על מצחה.

"הנביא היומי, זה שם של העיתון הגדול ביותר בעולם הקוסמים"

"נייעס? חדשות?"

"לא רק, יש מגוון רחב של תוכן, טורי דעה, מתכונים, הורוסקופ…" 

(בנקודה הזו אריאל הרים אבן בגודל אגרוף מהרצפה)

פילוסופיה, מאמרים מחקריים… מה אתה עושה?!" היא צווחה פתאום, בתגובה לאבן שעפה אל פרצופה במהירות.

"מנחשים! מעלים באוב! ידעונים! משכילים! מחקרים!"

הוא המשיך לצעוק לחלל האוויר, ואולי לריבונו של עולם, כי ריטה סקיטר, כבר לא היתה שם.

(כאן היה צריך להגמר הפרק, אבל לא)

"אהמ" גריפהוק כחכח בגרונו, אריאל  נזכר בכספת שמולו, הוא פתח את הדלת ומולו ראה אוצר: מהרבה זהב כסף היה דבר טוב לי מהם: ספרי תורה עתיקים, גמרא דפוס ונציה עתיקה, ועשרות ספרים שו"ת והלכה לא מוכרים, לשולחן ערוך שהיה שם, היתה תוספת מוזרה: עוד חלק, מלבד הארבעה, עבה וארוך יותר מכולם יחד, ושמו: אוצר האוב, אריאל פתח את הספר המאובק ונדהם לראות הלכות על גבי הלכות הנוגעות לקסם: 

חזיר ששונתה צורתו לפרה כשר, שרביט הוא מוקצה מחמת חסרון כיס

שחיטה כשמחזיקים את הסכין בקסם פסולה, ועוד ועוד, אריאל נדהם מהאוצר התורני שהעלה אבק בכספת.

"רגע אחד…" אמר אריאל "אתה רוצה להגיד לי שקסם זה בריאה של יש מאין?"

גריפהוק חייך ברשעות, "מובן שלא, ילד טיפש. כל הדברים צריכים להיווצר בשינוי צורה. ישנם דברים הנוצרים באמצעות התרחבות המולקולות של האוויר באמצעו-"

ייתכן שגריפהוק התכוון להמשיך במשפט, אך דעתו הוסחה מכיוון שאבן, דומה מאוד לצורתה באבן הקודמת. התרסקה על ראשו.

"גיוואלעד!" צעק אריאל. "לא ניתן להשכלה להיכנס לביתנו!"

גריפהוק מצמץ. היה נראה כאילו האבן שהתנפצה על ראשו לא עשתה לא דבר.

הוא נעצר, וכיוווץ את פניו הקטנות בריכוז.

לפתע, הוא שלף את סכינו והחל לצעוד לעבר אריאל.

הפרק הקודם