טום היקר, זאת שוב אני

הייי! אז בטעות שלחתי את הפרק הזה 3 פעמים, יסדרו את זה אבל בינתיים תתעלמו. רק על הפרק הזה, אם יש לכם מה להגיב, תגיבו. באמת תתעלמו.

טום היקר, זאת שוב אני. ואם חשבת שהיום הראשון של מחזור זה קשה, אז אתה כל כך טעית!! היום השני נורא, פשוט נוראי! ואני אפילו לא הולכת לפרט.

הכל בסדר, ג'יני.. ענייני בנות, אני מבין. יש חדש עם הארי במקרה?

אה, הארי?.. לא יודעת. יום האהבה מתקרב ואני דיי רוצה להגיד לו משהו.. לא משנה מה.

אולי תדברי איתו, תעשו שיחת נפש! תשאלי אותו מה הפחדים שלו.. אם הוא עדיין מרגיש לא בטוח בגלל את-יודעת-מי...

אנחנו לא כאילו קרובים, טום! ולמה אתה כל כך רוצה לדעת אם הוא פוחד מאתה-יודע-מי? זה ממש אובססיבי מצידך.

סתם, אכפת לי ממנו כי לך אכפת ממנו.

טוב.. סליחה טום ותודה שאכפת לך..

*למחרת*

טום היקר, זאת שוב אני! ואני ממש בבעיות!

מה קרה, ג'יני?

אני מתחילה למצוא את עצמי במקומות שאני לא זוכרת שהלכתי אליהם, וקורים לי דברים מאוד מוזרים..

אני מרגישה כאילו בטעות עשיתי משהו אסור.

הכל בסדר, ג'יני.. אם היית עושה משהו אסור היית יודעת. ובקשר לעניין עם המקומות שלא הלכת אליהם,

אולי את פשוט חולמת את כל זה?

את האמת שיכול להיות שכן..

אה! ובכל מקרה, מצאתי מה לעשות עם הארי!

נו, נו??

אני אבקש מאמא לסרוג לו סוודר עם האות H ואביא לו אותו כמתנה!

רעיון ענק! תעדכני אותי. נ.ב אני עדיין חושב שאת צריכה לדבר איתו ולשאול אותו אם הוא עדיין פוחד מאת-יודעת-מי, בנים מתים על זה שאכפת לבנות..

*יום האהבה*

רון והארי ישבו שם, על הספה בחדר המועדון ודיברו. אני עמדתי וצפיתי בהם עם הסוודר ביד.

ביקשתי מאמא אתמול לסרוג אותו ולשלוח לי אותו, וככה היא עשתה.

אבל היא הביאה לי אותו גם עם פתק..

״ג'יני היקרה שלי, זה שאת מאוהבת זה משמח אותי, אבל אל תתני לו להשתלט על העולם שלך!

את עולם ומלואו, ואת הרבה יותר מסתם מאוהבת בו. אל תשכחי את זה.

יום אהבה שמח,

-אוהבת אותך, אמא״

זה לא שאני שוכחת שאני ״עולם ומלואו״ בגלל הארי! זה שאני שוכחת כמעט כל דבר בגלל הארי!

בכל מקרה, הם עדיין דיברו. התקרבתי צעד, ועוד צעד, הלב שלי מתגבר בכל אחד.. התקדמתי עד שהגעתי אליהם.

״הארי..״ אמרתי בקול חלול. הוא ורון פשוט הסתכלו עליי, מבולבלים.

״מה את רוצה, ג'יני? לכי..״ רון עקץ.

״אני לא כאן בשבילך..״ אמרתי, לא מסתכלת עליהם. החזקתי את הסוודר ביד וכיוונתי אותו להארי.

הוא הרים את מבטו אליי, מבולבל מאוד. ״יו-יום אהבה שמח, הארי...״ אמרתי בקול כמעט לוחש.

הוא לקח את הסוודר מידי, נראה מבולבל מאוד. ״תודה ג'יני.. סרגת בעצמך?״ הוא שאל.

״לא, נראה לך?״ רון ענה במקומה.

״אמא סרגה.. ג'יני בחיים לא הייתה עושה את זה לבדה,״ לפתע, הוא התקרב אל רון. ״אבל נראה לי שבשבילך כן..״ הוא לחש.

״רון!״ רקעתי ברגלי בכעס. עמדתי שם, מסמיקה עד שורש שערותיי.

״לא,״ רון צחקק. ״לא, אבל אמא סרגה את זה,״

הארי גם צחקק. הלב שלי נצבט. ״תודה, ג'יני, יום אהבה שמח..״ הוא אמר.

רצתי משם בשנייה.

״אתה מבין שאחותי מאוהבת בך,״ שמעתי את קולו של רון.. עצרתי, הסתובבתי, והקשבתי להם.

״סתום ת׳פה,״ הארי צחקק, כנראה היה נבוך מהמחשבה שמישהי מאוהבת בו..

הפרק הקודם		הפרק הבא