הדרקון של הארי

למחרת בבוקר, לאחר ההתארגנות, יצאה השלישיה המאושרת על גבו של הדרקון להמשך הרפתקאותייה.
                                       ***

בשעת צהריים מאוחרת ראו לפתע מערה. "רוצים שנכנס?" שאלה הרמיוני.
"כן, למה לא?" שאל רון.
סיניון, תנחת, נכנסים למערה אמר הארי לסיניון במחשבותיו.
טוב השיב סיניון, והחל לנחות.
"נוחתים!" צעק הארי לחבריו, מנסה להתגבר על משב הרוח החזק באוזניו.
"יופי!" אמרו רון והרמיוני, ותוך רגע נחת סיניון, והם ירדו מגבו.
"בואו, נכנס" אמר הארי, וכולם הלכו אחריו, כולל סיניון.
המערה היתה מדהימה ביופיה: היו בה נטיפים וזקיפים שהתחברו, ואור השמש חדר מבעד לחור בתקרה.

"וואו!" התפעלה הרמיוני.
לפתע, ראו כולם משהו גדול, בעל עיינים אדומות שעמד לפנייהם.
סיניון, זה דרקון?שאל הארי את סיניון.
כן, אני הולך להילחם איתו אמר סיניון.
טוב... אמר הארי.
לפתע, זינק הדרקון מתוך האפלה, והתחיל להכות את סיניון.
"אהה!" צעקה הרמיוני.
"בואו, נצעק כולנו שתק" אמר הארי.
"כן!" אמרו רון והרמיוני.
"שתק!" צעקו שלושתם. הלחש פגע בדרקון בדיוק כשסיניון נעץ בו את מלתעותיו האימתניות, והוא מת.
"כל הכבוד סיניון!" צעקו רון והרמיוני.
כל הכבוד! אמר הארי.
אל תודה לי, בלעדייכם הוא היה הורג אותי אמר סיניון, וניתק את הקשר.
"בואו נצא מכאן" הציע רון.
"טוב" אמר הארי, והם יצאו מהמערה.
"כך יותר טוב" אמר הארי, ונשם לרווחה.
"כן" הסכימו רון והרמיוני.
הארי הסתכל בשעונו. "בואו נתחיל להקים מחנה" הציע.
"אוקיי" אמרה הרמיוני, והוציאה את האוהל.

תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא