המתנה שהמוות נתן לי...

אוקי בנות [ובנים?!] הפרק הוא פרק שאין בו הרבה אהבה בין סדריק לרוני, אבל זה פרק מיוחד... ואני מתחננת- תגיבו!!!

פרק -6- ההחלטה של הרמיוני והפתק מסדריק!

זה היה השיעור האחרון שלנו לאותו היום- השיעור של פרופסור ספראוט. אני וסדריק, עמדנו יחד, כשהוא מצמיד אותי אליו. הנשימה החמה שלו סחררה אותי, ככה שבקושי שמעתי את פרופסור ספראוט.
"אז... מה את רוצה לעשות היום?" סדריק שאל בסוף השיעור.
"לא אכפת לי. כל עוד אתה שם יהיה לי מושלם" אמרתי. סדריק צחק, שיחרר אותי ממנו ונעמד מולי.
"טוב... יש לי כמה רעיונות לדייט ראשון." הוא אמר ואז נזכרתי שבאמת עוד לא היה לנו דייט ראשון. "אז אני אראה אותך היום." הוא אמר, נשק לי והתחיל ללכת לכיוון חדר המועדון שלו.
"רגע!" אמרתי ורצתי אחריו. "מתי?איפה?" הוא הסתובב ואמר;"את תדעי בהמשך" הוא נשק לי שוב [הפעם נשיקה יותר ארוכה...], והמשיך לדרכו.
נכנסתי לחדר המועדון, שם ראיתי את רון והרמיוני יושבים אחד ליד השני ומדברים. [רון ניסה לחבק את הרמיוני אבל היא התחמקה]
"אמ... רון אני חייבת לעלות... שיעורי בית..." הוא צחק, וגם הוא עלה לחדר שלו. הרמיוני הסתכלה עלי וחייכה. אבל ראיתי ישר שמשהו לא בסדר.
"היי! מה קורה?" היא שאלה. פניה היו מודאגות, כאילו הן חוששות שמשהו רע עומד לקרות.
"אני בסדר גמור! אבל מה איתך?" שאלתי בדאגה.
"אני בסדר..." היא נאנחה.
"הרמיוני? את בטוחה שהכול בסדר?" שאלתי כשנכנסנו לחדר.
"כן..." היא אמרה.
"אז מזה הפרצוף הזה? למה הדיכי?!" שאלתי בחשש.
"זה...זה... ויקטור." היא אמרה, "אני ממש פגעתי בו. הוא מסתובב כל היום כאילו אוכל מוות קפץ עליו... אני מאוד מצטערת שפגעתי בו ככה! הוא פשוט הבן הכי מקסים בעולם!!!"
הסתכלתי עליה בהפתעה מוחלטת. "מה???" שאלתי "את מתחרטת על מה שעשית? את לא אוהבת את רון? ויקטור הבן הכי מקסים בעולם?!?!?!?!" הרמיוני הסמיקה ואמרה;"אני... רון... אני... אני אוהבת גם את רון וגם את ויקטור!!! אני לא יודעת מה לעשות!!!" היא צנחה על המיטה שלה והתחילה לבכות.
"אל תבכי..." אמרתי, "את פשוט צריכה להבין את מי את אוהבת יותר..." מחיתי לה את הדמעות, וחיבקתי אותה עד שהיא נרגעה.
"אבל איך אני אדע את מי אני אוהבת יותר?" היא שאלה.
שאלה מכשילה. "אמ... נראה לי שרק הזמן יראה את זה..." אמרתי.
את צודקת." נאנחה הרמיוני. "אבל מה אני עושה עם רון?"
עוד שאלה מכשילה. "אה... תיפרדי ממנו. תגידי לו שזאת פרידה זמנית כי... את רוצה להיות מרוכזת בבחינות ו... כשיש חבר אז לא מרוכזים בלימודים." אמרתי. הדלת פתאום נפתחה. בפתח עמדה תלמידת שנה שנייה עם עיניים אפורות ושיער שחור גולש ששאלה;"מי זאת רוני? יש לי פתק מסדריק." לקחתי את הפתק מידה, אמרתי "תודה" וסגרתי את הדלת. פתחתי את הפתק וקראתי בקול;
רוני שלי!
אני אחכה לך ליד האולם הגדול בשעה שמונה.
תתלבשי חם, אנחנו יוצאים בחוץ.

אוהב הכי בעולם-
סדריק

"אוקיי, יש לנו להכין אותך עד שמונה." אמר הרמיוני וקפצה מהמיטה שלה. "מה השעה?" היא שאלה.
"רבע לשבע" אמרה לבנדר שבדיוק פתחה את הדלת ונכנסה פנימה.
"היי, מה קורה? יש חדש?" נכנסה פארבאטי אחריה.
"לרוני יש דייט ראשון עם סדריק!" אמרה הרמיוני בהתרגשות.
"איזה יופי! אנחנו מזה שמחות בשבילך!!!" צעקה לבנדר, ושתיהן קפצו עלי באושר.
"אוקיי, שחררו אותה! אני צריכה להתחיל לארגן אותה!" אמרה הרמיוני. הן שיחררו אותי והסתכלו על הרמיוני.
"אפשר גם לעזור?" הן שאלו במקלה. הרמיוני הנהנה נכנסתי להתקלח. הרמיוני דאגה שיהיה את כל סוגי הסבונים במקלחת, ודאגה לרשום עליהם מה השימוש של כל אחד מהם.
כשיצאתי ראיתי את פארבאטי תופסת את הציוד שלי לשיער, את לבנדר עם ערכת האיפור שלי והרמיוני ליד הארון בגדים שלי.
תחילה,פארבאטי סידרה לי את השיער. היא החליקה לי אותו ולאחר מכן סלסלה אותו מלמטה. לבנדר איפרה אותי, עם עיפרון שחור ומן משחה מוגלגית לריסים. הרמיוני הראתה לי 2 בגדים וביקשה ממני לבחור אחד מהם; חולצה לבנה ארוכה בסגנון עטלף ומכנס סקיני שחור גבוה, שמלה תכלת צמודה עם שרוול שלושת רבעי וז'קט עור לבן. בחרתי את הבגד השני [והחלטתי שאת הבגד הראשון אני אשים לפגישה הבאה], והוצאתי מהארון מגפוני עקב לבנים.
"וואו!" אמרה פארבאטי
"מאמא מיה!" אמרה לבנדר
"מהמם!" אמרה הרמיוני. "פשוט מושלם!" אמרו שלושתם יחד. חייכתי ושאלתי; "מה השעה?"
"שמונה ועשרה!" חיבקתי כל אחת מהן וירדתי למטה.

הפרק הקודם		הפרק הבא