לילי לונה

אחרי שירתה של מצנפת המיון הקריאה פרופסור טרילוני את רשימת השמות של התלמידים החדשים:
"אלווד, אלרום."

"גריפינדור!"
"אבוט, לי."

"הפלפאף!"
"בילבו, ג'רי."

"סלית'רין!"
"לואוס, ברננד,"

הקריאה פרופסור טרילוני. רנדי התקדם אל עבר המצנפת בהתרגשות. 
"גריפינדור!"

צעקה המצנפת. שולחן גריפינדור הריע וכך גם לילי והוגו.
"וויזלי, הוגו."

לילי לחשה להוגו בהצלחה והא מיהר למצנפת.
"עוד וויזלי אחד, אהה? כן, אבל אתה נראה קצת שונה... ולאן נשלח אותך? יש המון חוכמה, המון זה בטוח, אבל גם אומץ לב לא חסר. אם כך, נשים אותך בגריפינדור!"
רוז ממש התרגשה וחיבקה את הוגו כשהתקדם לעבר השולחן.
אחרי כמה תלמידים הגיע תורו של מאלפוי.

"מאלפוי, ראביוס."

הילד הבלונדיני התקדם למצנפת בביטחון ובחיוך יהיר. המצנפת הונחה על ראשו ואמרה בקול רם כל כך שכל האולם שמע:

"אוו, יש לך שכל, אך גם נחישות וטוהר דם. לאן אשלח אותך? לרייבנקלו?"
"מה?"

קרא רביאוס בתדהמה. כל יושבי האולם התלחששו. שטהור דם כמו מאלפוי ישלח לרייבנקלו?
"אני לא אלך  לרייבנקלו. אני אהיה מושא לבוז בקרב משפחתי!"

אמר מאלפוי .
"אך יש לך המון חוכמה, נערי. אני חושב שיהיה לך טוב ברייבנקלו, אך אם זה מה שאתה רוצה... אז שיהיה. סלית'רין!"

גיחוכים עלו משולחן סלית'רין.
רביאוס הביט על לילי במבט מהורהר. לילי פסעה אל עבר המצנפת, זאת מלמלה לעצמה דבר מה לא ברור ולבסוף אמרה,

"גריפינדור!"
הפעם כל שולחן גריפינדור הריע. לילי לא יכולה הייתה להיות יותר מאושרת. היא הלכה והתיישבה ליד הוגו ורנדי.
מאותו הרגע, אחרי אותה ארוחה ראשונה בהוגוורטס, לילי ,הוגו ורנדי היו שלישיה בלתי נפרדת. הם תמיד היו ביחד והלכו לכל מקום יחדיו.

כעבור שלוש שנים:
לילי התקדמה במהירות אל גרם המדרגות, חצתה את המדשאות ורצה אל עבר חבריה הטובים, שישבו מתחת לעץ הדובדבן שליד האגם הגדול.
"היי,"

היא התנשפה לילי וחייכה אל עבר הבנים המצחקקים. 

"מה הבדיחה?"

היא שאלה, סקרנית.
"אוה, שום דבר ליל. אנחנו רק, אהה... דיברנו על המתיחה הכי גדולה שהוגוורטס תראה אי פעם, כי מחר אנחנו מתכוונים להיכנס למועדון של סלית'רין ולהפחיד אותם עד מוות,"

אמר הוגו.
"כן, ואמא שלך תהיה מאוד גאה, הוגו. אני לא מאמינה- התלמיד המצטיין של גריפינדור הולך להסתכן בריתוק לשנה שלמה... מעניין".
"את יכולה להצטרף אלינו, את יודעת," אמר רנדי.

"

"אוו, ויש לי חדשות בשבילכם; הנשף מתקרב והמנהלת אמרה שהוא פתוח עכשיו גם לתמידי שנה שלישת." לילי הייתה מאוד נרגשת והביטה בסקרנות ברנדי.

"

לילי שאלה את רנדי: "ואת מי אתה מתכוון להזמין, רנדי?"

"אני עוד לא יודע... אני חושב שאני בכלל לא אלך."

"

והסתגרה בחדרה רוב הימים.
ביום האחרון לחופשה ג'ני ניגשה ללילי בערב ושאלה: "לילי, חמודה, מה קרה?"

לבכות.
"לילי, אם הוא מחבב אותך ולא מזמין אותך תזמיני את אותו".

"אבל אני לא יכולה- אין לי אומץ לעשות זאת. אני פשוט אלך עם מי שיציע לי וזהו".

'אני לא אתן לרנדי להרוס את הנשף הראשון שלי,' היא אמרה לעצמה ועלתה על הרכבת.

אני יודעת שלא העלתי מזמן פרק (שבוע שלם :( ) ואני ממש מצטערת אני מבטיחה שאת הפרק הבא אפרסם מהר יותר

ובבקשה להגיב ולדרג:)

אוקספורד

הפרק הקודם		הפרק הבא