מלך המתיחות

פרק קצר יחסית. פעם הבאה פיצוי! 

________________________________________________________________________________________

'אני עדיין בתקופת מבחן?' היה כתוב על פתק הקלף הצהבהב שסיריוס העביר תחת השולחן לסופי.

סופי הרהרה בתשובה. אחרי הכל הם כבר היו 'בשולם' במשך יותר משבוע וסיריוס לא מתח אותה או אפילו התנהג ברשעות פעם אחת במהלך התקופה הזאת, למען האמת הוא התגלה כנער מצחיק ונחמד מאד, כשהתחשק לו בכל אופן. הוא התחבר מהר מאד אל פיל, ולא פעם היא מצאה את שניהם יושבים אחד ליד השני בסיפריה ומסביבם חבורתו הרגילה של סיריוס, רמוס לופין, פיטר פטיגרו וג'יימס פוטר וכולם צוחקים מאיזה בדיחה שסופי בחיים לא תבין (או לא תרצה להבין).

'אתה בסדר בינתיים...' היא כתבה בחזרה 'חל שיפור קיצוני'

"רק בסדר?" הוא שאל בתרעומת כאשר קרא את הפתק שהעבירה לו. הוא חטף מידה את עט הנוצה ורשם במרץ.

'אני חושב שמגיע לי יותר מבסדר'

סופי לא התאפקה וגלגלה את עיניה 'כל כך מתאים לו' היא חשבה לעצמה.

'אתה בסדר גמור. עברת את מבחן השבוע הראשון בהצלחה' היא רשמה והוסיפה סמיילי מחייך אך מתחתיו הוסיפה הערה נוספת 'אבל אני עדיין שמה עליך עין, בלק!'

'אני חושב שאנחנו צריכים לחגוג' כתב סיריוס לאחר כמה דקות של שתיקה.

'לחגוג?'

'ביציאה הבאה שלנו להוגסמיד זה ייצא ששבועיים אנחנו בהפסקת אש' הסביר סיריוס.

סופי קראה את הפתק ואז קראה אותו שנית. ' הוא לא רציני' חשבה לעצמה.

"אתה רציני? " היא לחשה לו מאחורי כף ידה.

"כן" הוא לחש בחזרה.

'נראה' היא כתבה על הפתק.

'בבקשה? אני בטוח שפיל יקבל את זה כמו גבר'

'תתבגר...'

"אני מנסה זה לא עובד לי!" סיריוס לחש בקול רם מדי ופרופסור וקטור נעצה בו מבט עצבני.

"אם זה לא קשה לך, בלק, אני מבקשת ממך להיות בשקט" פרופסור וקטור אמרה לסיריוס בחומרה "לפחות לעוד רבע שעה!"

'אם אני יגיד כן אתה תפסיק להביך אותי בציבור?'

'אני לא יכול להבטיח כלום. אבל אני אשתדל' סיריוס ענה לה וחייך אליה חיוך ממזרי.

"אז בסדר"

"באמת?" סיריוס שאל בפליאה, שוב פעם חזק מדי.

"בלק! אני מזהירה אותך!" פרופסור וקטור צעקה מקדמת הכיתה.

סופי חיכתה כמה רגעים כדי שפרופסור וקטור תפנה מהם את מבטה הבוחן.

"כן!" סופי לחשה לסריוס בזעם "תשתלט על עצמך!"

"סליחה..." סיריוס מלמל והשפיל את מבטו. סופי גלגלה את עיניה והעבירה את מבטה אל פרופסור וקטור שבדיוק סיימה להדגים על הלוח פתירה מסובכת במיוחד כשפתאום הצלצול נשמע. תלמידים החלו לקום ממקומותיהם וזרוק את ספריהם ומגילותיהם אל תוך תרמילי הגב שלהם בפיזור דעת.

"חכו רגע, לאן אתם ממהרים?" פרופסור וקטור אמרה וחסמה את הדלת בגופה "שיעורי בית!" היא הכריזה וכל תלמידי הכיתה נאנחו במחאה.

"בעמוד 58 בספר שלכם תמצאו סדרת תרגילים שעוברת על החומר שלמדנו היום, לא לשכוח את הנוסחה משיעור שעבר!" היא אמרה בעודה זזה מין המעבר ומאפשרת לתלמידים לעזוב.

סיריוס וסופי צעדו ביחד לכיוון הדלת כשידה של פרופסור וקטור חסמה את שניהם.

"ובשבילך, מר בלק, יש לי עבודה מיוחדת" אמרה פרופסור וקטור וסיריוס נאנח בקולניות "עונש על כך שדיברת" היא אמרה ונעצה בו מבט חמור "עבודה על...אינטגרלים. נושא שעוד לא נגענו בו השנה"

"אינטגרלים?! ווהו!" אמר סיריוס. פרופסור וקטור הפנתה את מבטה אליו והרימה גבה בחשדנות "אני מתכוון, אינטגרלים? בוהו...אוי לא..."

"בכל אופן עליך להגיש את העבודה שלך שבוע הבא, ביום שלישי. זה אומר שיש לך סוף שבוע שלם לעבוד עליה. אני חושבת שזה מספיק" היא הזיזה את ידה והניחה להם לעבור "העבודה תכלל בציון שלך, דרך אגב"

"זה כל כך לא הוגן!" אמר סיריוס כאשר שניהם יצאו אל המסדרון "היא עשתה את זה בכוונה. היא ידעה שיוצאים השבת להוגסמיד"

"אל תדאג, העבודה הזאת קטנה עליך" אמרה סופי ותפחה על כתפו בעידוד.

"אני יודע, אבל זה מבאס"

"אתה הכנסת את עצמך לזה"

"הי, אני הייתי יחסית שקט. בטח חבר שלה זרק אותה או משהו אז היא מוציאה את העצביים הנשיים שלה עלי." הוא אמר ומשך בכתפיו "אני בהחלט מבין את הבחור האומלל. לא ראיתי פריג'ידרית כזאת מאז פגשתי אותך, בשנה הראשונה"

"היי! זה לא נכון!" סופי אמרה במחאה.

"את צודקת, את מיני בר*"

"אתה מחוסל בלק!" סופי אמרה והתחילה לחבוט בסיריוס בספר הכשפומטיקה שלה.

"רחמים רחמים!" צעק סיריוס אחרי כמה דקות ארוכות שבהן סופי חבטה בכל חלקי גופו ללא רחמים.

"תתנצל!"

"בסדר בסדר, סליחה"

סופי הפסיקה לחבוט בסיריוס והתרחקה ממנו בצעדים מהירים.

"הי סופי!" הוא אמר וניסה להדביק אותה "חכי לי!" סיריוס הדביק את סופי והניח את ידו על כתפה "תאטי קצת"

"אני לא פריג'ידרית" היא אמרה וניערה את ידו.

"לקחת קשה אה?" סיריוס שאל אך סופי לא ענתה לו "את לא פריג'ידרית. זה היה בצחוק"

"באמת?" סופי האטה את קצת הליכתה ובחנה את פניו במבטה.

"אולי קצת" סיריוס אמר וסופי חבטה בו פעם אחת בכתף.

"עדיף להיות פריג'ידרית כמוני מאשר להיות כמוך" אמרה סופי ונעצרה כמה צעדים מדלתות האולם הגדול.

"איך כמוני?" שאל סיריוס ונעצר אף הוא.

"מחליף בנות זוג כמו גרביים-"

"אני לא כזה-"

"גאוותן, שחצן, פלרטטן-"

"את מגזימה-"

"ושלא נשכח שוביניסט-"

"אבל יש לי קסם אישי" סיריוס אמר וחייך אל סופי את חיוכו הזוהר.

"אחרת איך הייתי מסכימה לצאת איתך בשבת?" סופי אמרה ונכנסה דרך דלתות האולם הגדול, סיריוס חייך לעצמו ונכנס אחריה. הוא התחיל לחפש במבטו את חבריו, הקונדסאים.

"שב עם חברים שלך אני הולכת לשבת עם פיל בחוץ"

"פילוש!"

"אוי שתוק כבר" אמרה סופי וחייכה אליו. סיריוס חייך בחזרה ונופף לה לשלום בעודה יוצאת דרך דלת צדדית באולם הגדול שהובילה אל המדשאות.

הוא המשיך לחפש את חבריו בשולחן גריפינדור כשמצא אותם בקצהו המרוחק יותר של השולחן, זה שקרוב לשולחן הסגל, מפטפטים בלהט וצוחקים מבדיחות פרטיות שרק הקונדסאים מבינים.

"יש חדשות טובות וחדשות רעות" סיריוס הכריז כאשר הגיע אליהם לבסוף.

"מה קרה?" שאל פיטר והוא ושני האחרים שהשתתקו הביטו בסיריוס בסקרנות וציפייה.

"איזו קלישאה..." הוסיף רמוס.

"החדשות הטובות הן שהעיניינים מתחממים עם פאוול" הוא לחש לשלושת חבריו שישבו מסביבו "אנחנו יוצאים בשבת להוגסמיד"

"רק שניכם?" שאל רמוס בפליאה.

"כן"

"יפה..." רמוס נראה מתרשם.

"בחיי שאתה משהו מיוחד רך כף" ג'יימס אמר ותפח על כתפו "אלה באמת חדשות טובות. התוכנית מתקדמת מעולה"

"תודה תודה" אמר סיריוס וחייך חיוך זוהר.

"והחדשות הרעות?" שאל פיטר.

"בשביל להשיג את הדייט הזה חטפתי עבודה מפרופסור וקטור" החיוך נמחק מפניו של סיריוס והוא קימט את אפו "אני אמור לעבוד עליה בסוף השבוע"

"אוי" אמר פיטר

"אני חושב שאני אאלץ לבטל" סיריוס אמר באכזבה.

"אתה יכול לבקש עזרה מפאוול" הציע ג'יימס

"רעיון טוב קרניים!"

"ככה תוכל לבלות עוד קצת זמן איכות איתה" ג'יימס אמר ומירפק את סיריוס "וגם לקבל עזרה"

"אתה מרוויח גם מכאן וגם מכאן" הוסיף רמוס.

"אני בטוח שעמוק עמוק בתוכך, קרניים, מסתתר לו שובב גדול שרק מחכה לפרוץ החוצה. עמוק עמוק בתוכך"

"אוי רך כף, אתה כל כך משעשע" אמר ג'יימס ופרע את שערו של סיריוס.

"לא בשער!" סיריוס סינן בזעם. שערו היה מקודש "כל פעם אני אומר לך-"

"בסדר, בסדר" אמר ג'יימס "קלטתי. לא לגעת בשער"

"יפה, עכשיו תעביר לי את הפיצה"

הפרק הקודם		הפרק הבא