"הרמיוני..." "הארי,זה לא יעזור לך," צחקה הרמיוני,ושפכה קצת אבקת זוכר על העוגה שלה. "אני לא נוסעת לשום ווגאס,ובטח שלא רון." הם ישבו בארוחת הבוקר האחרונה שלהם בבית המלון,שמחים לחזור הביתה,עצובים לעזוב את בית המלון. "טוב,אני וג'יני נוסעים," הודיע הארי,ונפנף בכרטיסי הטיסה בידו השמאלית. "אנחנו מכאן נוסעים לשדה התעופה,רבותיי.עם תחילטו להגיע,אז התקדמתם בחיים." ג'יני חייכה בסיפוק.היא פשוט כבר השתגעה להגיע כבר לווגאס,עיר ההימורים והמועדונים. רון היה קבור עמוק בתוך הפאי אגסים שלו,נמנע מכל מילה. "טוב," הארי קם,ולקח את כל המזוודות,בעוד ג'יני עוזרת לו. "אנחנו זזים.ווגאס מחכה לנו," צהלה ג'יני. הרמיוני גלגל העיניים,ורון רק מלמל 'ביי',וחזר לאכול את הפאי שלו. "שללללום!!!!!!" ג'יני משכה את ה-ל',וברחה משם עם הארי... לווגאס.
אני יודעת שזה הפרק הכי קצר בעולם,אבל זה פרק מעבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
|