שניים על אחת

אני כל כך לא מבינה למה אני צריכה לראות את התחרות המטופשת הזאת..חשבה אתי בעצבנות.

ובעיקר לא את הסהר הזאת שכל כך חשה מעצמה.

כל הבנות שם מתייחסות רק לגוף שלהן, ולפרצוף, אבל המוח שלהן ריק.

אני מתערבת שאפילו שתיים ועוד שתיים הן לא יודעות לפתור. חסרות מוח.

אתי חשה פתטית מאוד כשכל מה שהיא יכלה להגיד עליהן זה חסרות מוח כשברור שהם מרווחיות מזה. כל הבנים נמרחים עליהן, כולם רוצים לדבר איתן והן פשוט יפות. ויופי פותח הרבה דלתות בחיים.

היא הסיטה לאחורי אוזנה קבוצת שערות סוררת.

בבוקר היא כל כך שמחה ללכת ולראות את התחרות הזאת. אבל עכשיו, אחרי שהיא רבה עם תומר כל דבר פשוט נראה לה מעצבן.

היא הביטה לכיוון שאר הילדים מהכיתה שלה שישבו רחוק ממנה מדברים וצוחקים בקולי קולות.

אם סער תזכה, חשבה, החלונות פשוט יתנפצו מרוב הצעקות של הכיתה במיוחד אחרי הפגנת הנדיבות המזויפת שהיא עשתה היום, ואז בטח ישחררו אותנו לבית. וזה הדבר הטוב היחיד שיכול לצאת היום.

היא הביטה בתומר שישב שם קרוב יחסית לקבוצה של סהר. מנסה להקשיב למה שהם אומרים על התחרות.

אני יודעת שאמרתי שאני צריכה להידבק אליו. אבל זה כבר מתחיל להיות חשוד. אני חייבת לעשות את זה בזהירות, ובלי שהוא ידע.

אבל חברה לא תהיה לו. אני פשוט לא יכולה להרשות את זה. הלב שלי פשוט יתנפץ לרסיסים. אני בטוחה בזה במיליון אחוז.

אז אם זה אומר להרוס לסהר את הזכייה- זה מה שאני יעשה. כי אם היא לא תראה את עצמה לכולם ביופי הזה שלה, לפחות תומר יהיה מושפע ממנה קצת פחות.

היא ראתה את הקבוצה של החננות מט' 3 מדברים והתקרבה אליהם. היא ידעה שדביר מת על סהר ושהם שונאים את דביר. ומה יכול להיות יותר פשוט מאשר לפגוע בדביר על-ידי פגיעה בסהר ?

היא שמעה אותם מתכננים את הפגיעה בסהר. הם תכננו את הפגיעה בה כך שהמראה שלה יהרס. וכיאה לבנות כמוה ("ובעצם כל בת" הוסיף אחד מהם), היא תישבר מזה ולא תירצה להראות את עצמה בציבור.

ודביר שכל כך יתעצבן מכך לעולם לא ידע מי עשה זאת.

הם הנהנו, הקשיבו לכרוז שוב והתפזרו.

אתי חייכה בסיפוק. אם התוכנית שלהם תצא לפועל אני רק יצטרך להסתכל מצד ולראות איך המראה של סהר, הדבר שהכי חשוב לה נהרס בתוך שניות.

ותומר כבר יתרחק מסהר לבדו כשיראה איך המעמד שלה נופל. אצל בנות כאלה החברות לא מחזיקה מעמד אפילו לשבוע. כשהם יראו את סהר שבורה ולא חזקה כמו שהיו רגילות לראות אותה הם יתנתקו ממנה ולבד אין מצב שהיא תסתדר.

אתי התיישבה והמשיכה לחייך, צופה בקבוצה של הבנים והבנות שמחכים לסהר בצפייה גדולה מאוד. אך בזמן זה כבר לא היה אכפת לה.

סהר הביטה במראה שוב. מסתכלת שהכול יושב במקום המתאים, ונראה מושלם.

היא ישרה את השמלה, הזדקפה ובחנה את פניה המאופרים בקפידה.

כעבור שנייה, כשהרגישה שהיא מושלמת ומוכנה ליציאה שמעה מאחוריה צליל חיתוך של מספריים. כאשר הסתובבה הספיקה לראות רק מישהו בעל שיער שחור ארוך בורח ואת השערות שלה מפוזרות על הרצפה מתחתיה.

המומה כולה, עדיין לא קולטת מה קרה לה, הסתובבה למראה בחזרה וראתה את עצמה כמו שבחיים לא חשבה שתראה.

"השיער שלי.." מלמלה חלשות והתעלפה.

הפרק הקודם