Kill. Lights.

הארי ורון ישבו בחדר המועדון,והביטו במפת הקונדסאים. "באמת,בדקנו כמעט את כל הוגוורטס!" התלונן רון. "איך זה שהמפה לא רואה אותה?"
הארי שתק והמשיך לבהות במפה. לפתע,הוא ראה נקודה שהופיע בדיוק לצד מגדל האסטרונומיה. הנקודה זזה בצורה משונה,בגובה המגדל,ונפלה בכוח על הגג שלו.
"הינה היא!" קרא הארי בקול,בזמן שהנקודה החלה לנוע במורד מגלד האסטרונומיה. מעל הנקודה,נכתבו המילים:אליס לידל.
"למה היא יורדת במגדל האסטרונומיה?" שאל רון.
"לא יודע,אבל בוא נלך לתפוס אותה."

"זה ענק!" צייצה אליס,בזמן שרצהחזרה לכיוון המדשאות. בדרך,היא החליטה להיכנס לרגע למרפאה. לראות מה שלום שתי הקורבנות שלה.
היא נכנסה למרפאה בצעד איטי,והביטה בריכוז בכל מיטה ומיטה שעברה לצידה. עד שנעצרה לפתע לצד המיטה של הרמיוני.
"עדין ישנות?" שאלה את עצמה באכזבה. היא הניחה בכעס את ידיה על מותניה,וצקצקה בלשונה. "איזה קורבנות עלובים! איך לואיס היה יוכול לבחור שתי עלובות כאלה לשמור את הסוד שלו... או שאולי,דווקא הג'ינג'י הזה רון ויזלי יודע משהו..."

הארי ורון עמדו לצד דלתות המרפאה,שהיו פתוחות לרווחה. שרביטיהם שלופים. הם התקרבו באיטיות לעמדו בכניסה למרפאה.
"מה היה הכישוף שדמבלדור אמר?" לחש רון. "כדי לראות אותה?"
הארי הרים את השרביט שלו,ולחש כמעט בלי קול "אפיריוס!" הבזק של אור בקע לרגע מהשרביט שלו,וסינוור את הארי ורון.
ברגע הבא,כאשר הם פקחו את עיניהם,ילדה נמוכה ובלודינית עמדה לצד המיטה של הרמיוני,ודיברה בקול.
"הינה!" אמר רון.
הילדה הסתובבה,והביטה בהארי ברון. אז היא השתנקה בקול,והחלה להתרחק מהם בריצה.
"דאווסיוס!" קרא רון. סליל בצבע סגול יצא מהשרביטו והתקרב לאליס. אליס צעקה,ונפלה על ברכיה. הסליל עבר מעל ראשה,פגע בקיר והתאדה.
"דאווסיוס!" צעק הארי. הסליל שיצא משרביטו היה מהיר יותר,ואליס בקושי הספיקה להתגלגל על הרצפה ולהתחמק ממנו.
הארי ורון ניגשו אליה בריצה,ועמדו משני צדדיה.
אליסשכבה על גבה,והביטה בהם בעינים גדולות ומבהולות.
"אף אל מילה נוספת!" צייצה לפתע,ושלפה את שן הבסיליסק משמלתה. "או שאני... אדקור אתכם!"
היד שלה רעדה כאשר היא התרוממה,וכיוונה את השן לעבר רון,שהתחיל להתרחק. "אני... אני אהרוג אותכם!" הכריזה. "אתם מסתירים את לואיס..."
"לואיס קרול מת!" ציין רון בקול.
"אני לא מאמינה לך!" אמרה אליס,וצחקה צחוק סדיסטי. "למעשה,אני חושבת שאתה משקר. ואני יכולה לדקור אותך."
"תחזרי לשתות תה משוגעת." קרא רון בקול.
"דאווסיוס!" הוא והארי צעקו ביחד. לפני שאליס הספיקה להסתובב,שני סלילים בצבע סגול עטפו אותה,וגרמו לה להפיל את שן הבסליסק. אליס צייצה,בזמן שהסלילים הסגולים עטפו את ידיה,רגליה,וחסמו את פיה. היא ניסתה לומר משהו,אבל לא הצליחה. לבסוף,היא החלה להתאדות.
"מה קורה לה?" שאל רון בדאגה.
"אני לא יודע... אתה בטוח שזה מה שהיה אמור לקרות?" שאל הארי.

דמבלדור נכנס בכעס למרפאה,וקרא:"אפיריוס!" הוא הרים את שרביטו כלפי אליס,ובלי לומר מילה גרם לה להופיע שוב,וליפול על הרצפה.
"פרופסור." אמר הארי בהפתעה. "אבל איך..."
"ידעתי שאתם כאן?" השלים דמבלדור. "טוב למעשה,לא ידעתי. רציתי לבדוק מה קורה עם הרמיוני ולונה."
אליס פרכסה בכעס בזמן שהסלילים הסגולים התהדקו סביב גופה ולא נתנו לה לנשום. "מה נעשה איתה עכשיו?" שאל רון.
"עכשיו,נביא אותה למשרד שלי." דמבלדור עמד בין רון והארי. "רון תיקח את ידה של אליס. עכשיו שניכם,קחו את ידי." והם התעתקו למשרדו של דמבלדור.
"אבל רגע,פרופסור." שאל לפתע הארי. "למה רצית לבוא לבדוק מה קורה עם הרמיוני ולונה?"
"בגלל,שההזיות שאליס גורמת להן," הסביר דמבלדור. "בדרך כלל קצרות השפעה. ולונה והרמיוני,שוכבות במרפאה כבר כמעט שובע."
"אתה אומר,שהן ממש חולות?"שאל רון בדאגה.
"אפשר לרפא אותן." אמר דמבלדור בפשטות. "זה לא מה שמדאיג אותי. אני תוהה,מאיפה אליס קיבלה את כל הכוח הזה?" הוא ניגש לאליס,שהפסיקה לפרכס,ופשוט שכבה על הרצפה והביטה בהם בעינים גדולות ומבוהלות.
"אני תוהה," המשיך דמבלדור. "מי יכול היה לתת לה את הכוח הזה?"

הפרק הקודם