למה זה חייב להיות ככה?!

והנה,עד שהחיים שלי הסתדרו(דיי),אבא שלי היה צריך לארגן מסיבת הפתעה לאמא שלי,ולהזמין את אביבי.
כמה שבועות לפני זה,אני והוא רבנו,ולא דיברנו.ותבינו-אבא שלי לא אמר לי שהוא מזמין אותו.אז כשהוא בא,חשבתי שכל היום נריב.
ופתאום הוא בא ומתחיל לדבר איתי.רגיל,נחמד.
ואז הוא שיחק עם אחי בכדור,והכדור כמעט פגע בי,אבל הוא הגן עליי.
ואז בלי כל אזהרה,הוא אמר לי:"נועה,את דומה לחברה שלי."
כמובן ידעתי שיש לו חברה.אבל אני לא דומה לה.
כן,כן.הוא הראה לי תמונה שלה כדי להראות לי שאני "דומה" לה,אבל אנחנו לא דומות.
וכשהוא היה מחובר מהמחשב שלנו לפייסבוק שלו ואני הייתי לידו,פתאום מישהו התקשר אליו והוא אמר לי שזה החבר הכי טוב שלו ודיבר איתו וזה,ופתאום הוא אומר לו "כן,אני לא בבית...אצל נועה הזאת שסיפרתי לך עליה.."
ואז פתאום הוא אומר לי "הוא לא מאמין לי שזאת את.תדברי איתו.".ואני,כאילו,בכלל לא מכירה אותו!
"מה אתה רוצה שאני אגיד לו לעזאזל?!"שאלתי אותו,והוא ענה "פשוט תגידי שזאת את.." ואמרתי שזאת אני וזהו.
אחרי זה,כששאלתי את אביבי מה הוא סיפר לחבר שלו עלי,הוא העביר נושא!
ועשיו,אני כל הזמן מתעסקת בזה.מה לעזאזל הוא סיפר לו עליי?!
ואביבי גם סיפר לי,שבשנה שעברה ביום הלדת 11 שלי,הוא בא ליום הולדת שלי במקום ללכת לבת מצווה של ילדה מהכיתה שלו.ילד מוזר.
יש למישהו רעיון מה הוא סיפר לחבר שלו עלי?! 

הפרק הקודם		הפרק הבא