הפעם השלוש מאות חמישים ושמונה

מוקדש ללי פופ...

______________________

כשג'יימס התעורר כבר היה בוקר. הוא שכב במרפאה ופניה המודאגים של מדאם פומפרי צפו בו, כשלידה עומדת פרופסור מקגונגל, עוטה על פניה את ההבעה התקיפה הרגילה. הן שוחחו בשקט.

"ג'יימס," אמרה פרופסור מקגונגל כשג'יימס פקח את עיניו. "התעוררת."

"איפה לילי?" שאל ג'יימס.

"זה בדיוק מה שאנחנו רצינו לשאול," אמרה הפרופסור. "היא נעלמה אתמול. אליס אומרת שהיא לא חזרה מהסיור מדריכים."

"זה כי היא נחטפה," אמר ג'יימס. "איך לא שמתם לב? מה קרה לכל ההגנות שיש על הוגוורטס?"

"תירגע," אמרה מאדם פומפרי. "זה לא טוב בשבילך לצעוק ולהתרגז ככה."

"לילי נחטפה," אמר ג'יימס. הוא ניער מעליו את השמיכה וקם, מתעלם מקריאת המחאה של מאדם פומפרי. "שלושה אוכלי מוות תפסו אותה, והם הצליחו לברוח מהוגוורטס בלי שאף אחד שם לב."

"מי הם היו?"

"קלי ג'ונסון מרייבנקלו, ומקנייר ונוט מסלת'רין," השיב ג'יימס.

"אני אודיע לדמבלדור," אמרה הפרופסור. "תנוח בינתיים, ואל תעשה שום דבר טיפשי. אנחנו נציל אותה."

פרופסור מקגונגל יצאה מהחדר בצעדים מהירים וחדים.

"קדימה," אמרה מדאם פומפרי. "שמעת את הפרופסור. חזור למיטה."

ג'יימס נשכב על המיטה ונתן למדאם פומפרי לטפל בו, אבל בשנייה שהיא הלכה להביא מחדרה תרופה נגד הלם, הוא חמק אל מחוץ למרפאה.

כשהיה במרחק בטוח הוא שלף את המראה שנשא איתו תמיד בכיסו.

"סיריוס."

ההשתקפות שלו, שנראתה עד כה במראה התערפלה ובמקומה הופיעו פניו של סיריוס.

הוא סימן לג'יימס לשתוק והרים את מבטו.

"אני יכול ללכת לשירותים, פרופסור?" הוא אמר למישהו שג'יימס לא הצליח לראות מבעד למראה.

תשובה עמומה נשמע מכיוון המראה.

"תודה פרופסור."

המראה נרעדה מעט כשסיריוס יצא מהכיתה.

"מה קרה?" שאל סיריוס ברגע שיצא מהכיתה. "לא חזרת מהסיור אתמול, ולגמרי פספסת את ארוחת הבוקר!"

"אין זמן לדבר עכשיו," אמר ג'יימס. "תגיע הכי מהר שאתה יכול ליציאה השלישית מהוגוורטס. אני מחכה לך שם."

סיריוס הנהן המראה התערפלה. השתקפותו של ג'יימס שבה להופיע שם. פניו נראו מבולבלות, ושיערו נראה מבולגן מתמיד. מתחת לעיניו הופיעו צלליות שחורות.

"ג'יימס," סיריוס הגיע, מתנשף. "הגעתי הכי מהר שיכולתי. אתה מוכן לספר לי מה קורה."

 "אני אסביר לך בדרך," אמר ג'יימס.

הוא פתח את המעבר הנסתר אל הוגוסמיד בעזרת לחש פשוט והא וסיריוס נדחקו פנימה.

"לילי נחטפה," הסביר ג'יימס כששניהם הלכו במהירות במעבר. "פרופסור מקגונגל אמרה שהם ינסו להציל אותה, אבל אני סומך רק על עצמי. אנחנו חייבים לעשות משהו לפני שהיא תיפגע."

"לילי נחטפה?" שאל סיריוס בתדהמה. "איך זה קרה?"

"מסתבר שקלי היא אוכלת מוות," אמר ג'יימס.

"מה?"

"היא הראתה לי את האות האפל שלה אתמול. סיפור ארוך. בכל מקרה, אנחנו חייבים לגלות לאן לקחו אותה ו-"

"ג'יימס," סיריוס קטע אותו. "אתה לא יכול להתפרץ ככה קדימה. אני יודע כמה לילי חשובה לך, אבל זה יהיה טיפשי לעשות משהו בלי לחשוב קצת קודם.

ג'יימס בהה בו בתדהמה, אבל התנער אחרי רגע. "עבר לך?"

"כן. בא נסתער קדימה," אמר סיריוס.

ג'יימס חייך ושניהם המשיכו להתקדם.

"אנחנו חיים עם רמוס יותר מדי זמן," העיר סיריוס. "ממש הרגשתי אחריות באותו רגע."

ג'יימס הנהן. "יש לך מושג לאן הם יכולים לקחת את לילי?"

"יש מצב שהם לקחו אותה לאחוזת מאלפוי, אבל אני לא סגור על זה," אמר סיריוס.

ג'יימס שלף מכיסו את גלימת ההעלמות, ושניהם התעטפו בה, חומקים לתוך הדובשנריה ומשם החוצה, אל הוגוסמיד.

"איך נדע עם היא באמת שם?" שאל ג'יימס כשם חמקו לאחד הרחובות הצדדים בהוגוסמיד כדי להתעתק.

שני גברים חלפו על פניהם מתלחששים בהתלהבות.

"שמעתי שהייתה פעולה אתמול," אמר גבר שמן, לבוש מעיל חורפי עבה.

"כן," אמר השני, גבר נמוך ומוצק. "חטפו בוצדמית ג'ינג'ית. הם לקחו אותה לאחוזת מאלפוי."

שניהם צחקקו וחלפו על פני שני הנערים, שהסתתרו מתחת לגלימת ההעלמות.

"מטומטמים," ירק ג'יימס את המילה, מנענע את ראשו לנוכח רמת המשכל, שירדה במהירות אם הגעת השני אוכלי המוות חסרי הזהירות.

"אז לאחוזת מאלפוי?" שאל סיריוס.

"בהחלט," אמר ג'יימס. "ותזכיר לי למצוא אחר כך את שני האידיוטים, להודות להם ואז לכסח להם את הצורה."

"אני איתך," אמר סיריוס.

הם הסירו את גלימת ההעלמות והתעתקו אל המקום הכי קרוב לאחוזת מאלפוי שאליו יכלו להגיע בלי להחשף.

_____________________

אני יודעת שיצא פרק קצר, אבל אני חייבת לעבור ללילי עכשיו.

בכל מקרה, תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא