החלום מיתגשם והאבה בהוגוורטס ממשיכה

  סדריק הרגיש נורא בימים שליז לא היתה.
הוא לא היתרכז בשום דבר ויום אחד בשיעור שיקויים המצב נהיה גרוע יותר. סנייפ הסביר לתלמידיו איך מפיקים אבן ירח וסדריק לא הקשיב.
"מר דיגורי תסביר לי מה אמרתי עכשיו?"
"הממממ לא הקשבתי ...... "
"עונש יום חמישי 5:00  אני חושב מר דיגורי.!"
הצלצול נישמע וסדריק יצא בזעם מן הכיתה .
תלמידות סלית'רין לעגו לו .   סברינה פארט ואמה וילסון אמרו לו : "הווווו   הנה דיגורי שחושב שאם הוא לא יקשיב הוא יצליח בבחינות !!!!" ליגלגה סברינה פארט.
הוא כימעט הרביץ להן אך הן הלכו ."המממ סדריק?"
"כן אני יודע אני דביל שלא-"
"זה אני הארי ורון רק רצינו לישאול אותך שאלה."
"מה השאלה?"
"אנחנו יודעים למה כולם הותקפו זה היה בסיליסק אם מיסתכלים לעיניים שלו אז יכולים למות ."
"אז למה ליז לא מתה."
"כי היא היסתכלה במראה.  אנחנו יודעים פחות או יותר איפה חדר הסודות רוצה לבוא איתנו?"
סדריק חשב שזאת תהיה דרך לינקום על זה שליז מאובנת. "בסדר בואו נלך."
הם רצו לעבר המישרד  של לוקהרט וסדריק לא ידע למה לחשם. "למה למישרד של לוקהרט כי.........  זה במישרד שלן ביכלל?"
"לא . אבל הוא יודע איפה בדיוק זה חדר הסודות נילך איתו!" 
הם רצו והגיעו . לוקהרט היה שם ואסף את חפיציו "פרופסור מה אתה עושה ? "
"אני הולך!"
"למה? מה עם אחותי?" שאל רון בכעס.
"היא מיסכנה שלי!! היא  תמות ! אני לא יוןדע איך להיכנס לחדר הארור הזה!!!!!!!!!!!"
"ומה עם כל מה שהיה בספרים שלך?!"
"אני לא עשיתי שום דבר ממה  שכתוב שמה........ זה קוסמים אחרים עשיתי להם שינוי זיכרונות!!!!!!!!!!!!!!!!!!  ועכשיו יקרה לכם אותו הדבר  ! אני לא  רוצה  שתספרו לכולם !"
הארי חטף את שרביטו של לוקהרט  וכיוון אותו אל הפרופסור.  "אתה הולך איתנו ! "
"טובבב......"
הם יצאו והלכו לשירותים של מירטל המייללת "מירטל ? איך מתת?" שאל רון.
מירטל ניראתה כאילו היא שמחה מיעצם   השאלה "אני באתי לכאן ליבכות  כי העליבו אותי ואז יצאתי וראיתי עיניים צהובות ואז מתתי ."
"מאיפה העיניים באו?"
"מישם!" היא הצביע על הכיור הענק שעמד שם .
"יש פה נחשים אני ידבר איתם " אמר הארי ואז אמר   " היפתח!"
"דיברת אנגלית 1"
"האא סליחה "אמר הארי ואז אמר משהו בשפה לא מוכרת זה היה נידמה כמו לחישה.
ואז ניפתח הכיור הענק ומיתחת היתה מין מיגלשה  ארוכה בלי סוף . "אתה ראשון1" אמר סדריק ללוקהרט. "המממ לא אני- "
אך ליפני שאמר עוד כמה מילים סדריק דחף אותו אל תוך המינהרה.  הוא צרח כמה דקות ואז אמר :" איכססס  מגעיל פה!"
"הוא בסדר." אמר רון וסדריק והארי צחקו . הם ניכנסו למינהרה . ואז פגעו בריצפה רטובה.
הם המשיכו עד שלוקהרט נפל. רון רץ אליו אבל לוקהרט  חטף את שרביטו השבור של רון..  
"אני עכשיו הולך לימחוק את הזכרונות שלכם . וגם אומר לכולם שאתם מתתם מיפחד מהבסיליסק  וג'יני מתה ליפני שהגעתי לשם. להיתראות חברים אובליטה! "
הלחש פגע בו בימקום בהם ביגלל שהשרביט של רון היה שבור. הוא פגע בקיר ואז מפולת אבנים נפלה עליהם, והפרידה בין רון ולוקהרט בין הארי וסדריק.
"רון אתה בסדר?" שאלו הארי וסדריק  "כן ואתם ? לכו לחדר הסודות ."
"טוב ניתראה אחר כך ."
הם הלכו ואז הגיעו אל חדר ענק. ג'יני היתה מוטלת על הריצפה  "ג'יני !" צעקו שניהם פה אחד. 
ואז סדריק ראה דמות גבוהה והיא היתקדמה לעבריהם "עזור לנו טום רידל!" צעק הארי להפתעתו של  סדריק אל הדמות.
"טום מה?"
"לא משנה . עזור לנו בבקשההה" 
"לא... ככל שג'יני מיתחלשת אני מיתחזק עוד מעט תבינו ."
הוא לקח את שרביטו של הארי ואז כתב באוויר   :
טום וואנדרלו רידל ..
המילים היתערבבו ואז יצרו את השם :
אני לורד וולדמורט.......
---

מקווה שאהבתם !!!
אני נותנת רמז על הפרק הבא : יראו לפרק8  " דימעות עוף החול"   ביוששששששששש
-אסתר-

הפרק הקודם		הפרק הבא