בחזרה לעבר

מצטערת שלקח לי הרבה זמן, לא היה לי מחשב בזמן האחרון...

בכל מקרה, תהנו ^^

_____

"שלום, " פנה אליהם רמוס בחביבות "אני רמוס לופין, ואלה ג'יימס פוטר, פיטר פטיגרו וסריוס בלק, " הוא הצביע על כל אחד מהם, אנה הסמיקה מעט כשרמוס חייך אליה.
"אנה והארי פוטר " הארי הציג את עצמו ואת חברתו, שהייתה אדומה מהסמקה קלה.
"אתם חושבים שאולי אנחנו קרובים?" שאל ג'יימס בסקרנות "בגלל השם משפחה שזהה והכל, "הסביר במהירות.
"אולי, " אמרה אנה, עוטה על פנייה מסכת עצב "הורינו נהרגו כשהיינו ממש קטנים וגודלנו על ידי הסנדק שלנו".
"אני מצטער, " אמר ג'יימס כמשתתף בצערם בעודו נותן לסיריוס, שצחקק מסיבה לא ברורה, מכה חזקה.
כעבור כמה דקות פרופסור מקגונגל התקרבה אליהם בצעדים נוקשים.
"העלמה והאדון פוטר, אני היא הפרופסור מקגונגל, ואני אהיה ראש הבית שלכם. מר פוטר- אתה תישן עם ארבעת האדונים שפה, העלמה פוטר תישן עם העלמות אוונס וקאלן." היא שתקה לשניות בודדות והמשיכה,"מר לופין והעלמה אוונס יעזרו אם יהיו לכם שאלות, " כשסיימה הסתובבה וחזרה לשולחן המורים.
סריוס הסתובב לעבר אנה, "אם את רוצה לשאול שאלות, אני תמיד פה," אמר בחיוך מפרלטט מעט, שגרם לה בחילה קלה.
"אמ... תודה סיריוס," היא אמרה בחיוך מאולץ במקצת ופנתה בחזרה לרמוס "אז אתה מדריך?" שאלה אותו בסקרנות.
"הוא ולילי," אמר ג'יימס ומבטו התמוגג מעט.
"תתעלמי ממנו," סריוס אמר, נשען על השולחן, גלגל עיניים ושלח אליה מבט מפתה "הוא דלוק על אוונס."
"הם חברים?" שאלה אותו בסקרנות קלה.
"הוא היה מת! " נשמע קול כעוס מאחור ונערה ג'ינג'ית התיישבה בין סיריוס לאנה. ג'יימס קפץ למראיה והתחיל לנעוץ בה מבטים מאוהבים. "לילי אוונס, " היא הציגה את עצמה בחיוך, מתעלמת מג'יימס בהפגנתיות, "את תהיי איתי בחדר."
"נעים להכיר,"ענתה בחיוך חם והסתכלה על הארי שתקע בג'יימס ובלילי מבטים המומים.
"לילי! אהובתי!" ג'יימס קם במהירות, דחף את סריוס והתיישב לידה.
"אני לא אהובתך, פוטר!" סיננה בכעס.
"תצאי איתי?" שאל בחיוך אידיוטי.
"הכאפה שלי לא הספיקה לך?" שאלה בכעס, "כי אם לא, אני יכולה לחזור על זה," היא הרימה את ידה, וכמעט נתנה לו סטירה אלא שפיטר התערב, להפתעת רבים.
"נלך לחדר המועדון?" שאל במהירות והסתכל על רמוס שיעזור לו.
"באמת כדאי שנלך, אנחנו מושכים יותר מדי תשומת לב," הסכים במהירות, לילי וג'יימס הסתכלו מסביב וראו שכמו שרמוס אמר- רוב האולם הגדול הסתכל עליהם.
"בואו נלך," הם אמרו ביחד ונעמדו, שולחים מבטים אחד לשני, ג'יימס אהבה ולילי, מצדה, שנאה.
אחרי שכולם נעמדו הם יצאו מהאולם הגדול והתחילו ללכת לעבר חדר המועדון.
סיריוס, רמוס ופיטר הלכו מקדימה והארי, לילי, ג'יימס ואנה הלכו מעט מאחוריהם. לילי וג'יימס התווכחו בקולי קולות ואנה החליטה לדבר עם הארי.
"אתה חושב שיקרה משהו אם נגרום לו לשנות את דרכיו?" לחשה אנה בתקווה מעורבת בכעס כשהסתכלה על פיטר.
"אני לא יודע, " הודה בלחש, "אנחנו צריכים לראות מה המצב פה ואז להחליט." הוא קיווה כמוה שפיטר לא יגרום להוריו למות. אחרי כמה דקות של הליכה הם הגיעו לחדר המועדון.
"אתה באה הארי?" שאלו ארבעת הבנים כשראו שהוא לא בא.
"אנה? "שאלה לילי ששמה לב שהיא, כמו הארי, לא מגיעה.
"נבוא אחר כך, " אמרו יחד וחייכו. הם הנהנו ועלו לחדרים בשקט יחסי ושני הנערים נשארו בחדר המועדון לבד.
"אז מה את חושבת עליהם עד עכשיו?" שאל אותה הארי והתיישב על הכורסא הקרובה, לא מאמין שפגש את הוריו ודיבר איתם.
אנה התיישבה מולו, עדיין מסתכלת על המדרגות לחדר הבנים. "אתה חושב שאולי אני אוכל להיות עם רמוס?" שאלה בחולמניות קלה ושיערה הפך לורוד מסטיק.
"אני לא יודע,"ענה, "תלוי איך הוא מרגיש ומה הסכנות. שמת לב שסריוס ניסה להתחיל איתך?" שאל בגיחוך.
"יותר שקוף מזה אין, " היא ענתה בגיחוך "אבל זה יהיה מגעיל לצאת איתו. ויותר מדי מסוכן. " היא עקמה את פרצופה מעט בגועל.
"דרך אגב, עוד כמה זמן ירח מלא?" שאל הארי בסקרנות. פתאום נשמע קול התנשפות מהצד השני של החדר.
"שלושה ימים, אם אני לא טועה, " ענתה והסתכלה על הארי בחשד קל.
"הם מתחת לגלימה," אמרה בלי קול.
"אני יודע," ענה ללא קול. הם הסתכלו אחד על השני והנהנו.
"את יכולה להביא לי את הדברים שלי?" שאל בקול.
"בטח," ענתה והוציאה את התיק הקטן והביאה לו את המזוודה. "הגלימה והמפה אצלי," לחשה לו והתיישרה.
"לילה טוב, אנה,"אמר בחיוך
"לילה טוב, " ענתה ועלתה לחדר הבנות.
"כמה זמן אתם שם?" שאל אותם אחרי כמה דקות של שקט.
"איך ידעת שאנחנו פה?" שאל רמוס בחשד קל והוריד את הגלימה מעליהם.
"כי שמעתי אותך מתנשף,"ענה וחייך אליהם "כמה זמן אתם שם?" שאל שוב.
"חמש דקות," פיטר לחש ונעמד על יד ג'יימס.

-חדר הבנים- חמש דקות לפני -

"רך כף! היא בחיים לא תצא אתך! תקלוט את זה." אמר רמוס בפעם המאה.
"אני אומר לך! אני הצלחתי לגרום לכל הבנות פה לצאת איתי, היא היחידה- חוץ מאוונס- שלא יצאתי איתה," הוא אמר בשחצנות וניפח את חזהו.
"אני עדיין חושב שהיא תהיה עם ירחוני בסוף," אמר פיטר, שכבר החליף בגדים, לעומת חבריו, שהיו עדיין לבושים בגלימות.
"זנב תולע, אני לא יכול לצאת איתה." אמר רמוס בצער, "מה אם אני אפגע בה? מה אם היא תגלה עלי ותספר?"
"יש לי הרגשה מוזרה שהיא לא תספר," אמר ג'יימס בהרהור.
"איזו הרגשה?" שאל רמוס.
"לא יודע, אני פשוט מרגיש את זה, " ענה ומשך בכתפיו.
"מעניין על מה הם מדברים שם," אמר סיריוס- בחיוך קונדסי מעט- אחרי כמה שניות של שקט.
"אני אומר שנרד לבדוק. " אמר ג'יימס ולקח את הגלימה שלו.
הם ירדו לחדר המועדון ועמדו בפינה בשקט והקשיבו לשיחה.
"אתה חושב שאני אוכל להיות עם רמוס?" הם שמעו את אנה אומרת בחולמניות ושיערה הפך לורוד. רמוס הסמיק קצת ושאר הבנים צחקקו בשקט.
"אני לא יודע, זה תלוי איך הוא מרגיש ומה הסכנות," הוא אמר בהרהור ואז צחקק, "שמת לב שסריוס ניסה להתחיל איתך?"
"מה זאת אומרת סכנות?" שאל פיטר בלחש. שלושה קולות השתיקו אותו במהירות.
"יותר שקוף מזה אין." הם שמעו אותה מגחכת מעט וארבעת הבנים צחקקו בשקט למראה הפנים של סריוס,"אבל זה יהיה יותר מדי מגעיל לצאת איתו. ומסוכן."
"סוף סוף מישהי חושבת שזה יהיה מגעיל לצאת איתך," לחש ג'יימס בקול מרוצה.
"איך היא חושבת שזה יהיה מגעיל?" לחש לעצמו סיריוס.
"מה זאת אומרת מסוכן?" שאל פיטר בלחש.
"אני לא יודע פיטר," לחש לו רמוס,"נמשיך להקשיב."
"דרך אגב," הם שמעו את הארי אומר "עוד כמה ימים ירח מלא?" רמוס התנשם בחזקה והם הסתכלו אחד על השני בפאניקה קלה.
"שלושה ימים," ענתה לו, מסתכלת על הארי בחשד.
"נראה לך שהם שמעו משהו?" שאל סיריוס בלחש, הוא היה חיוור.
"לא יודע," לחש חזרה ג'יימס,"למה הוא שאל אותה? נראה לכם שהם מכירים מישהו עם בעיה כמו של ירחוני?"
"אין לי שמץ," אמר פיטר.
"לך תמיד אין שמץ, " לגלג סיריוס בקול טיפה גבוה.
"תהיה בשקט סיריוס, " לחש לו רמוס בפאניקה.
"כמה זמן אתם שם?" הם שמעו את הארי שואל בקול רגוע, הוא היה ישוב על הכורסא והסתכל עליהם.
"איך ידעת שאנחנו כאן?" שאל רמוס והוריד את הגלימה מעליהם.
"שמענו את רמוס מתנשף, " אמר הארי כמסביר הכל...

"אני הולך לחדר," אמר להם הארי וקם מהכורסא.
"נבוא איתך." כל החמישיה עלו, והקונדסאים החליפו מבטים מבולבלים. הם נכנסו לחדר, שהיה מבולגן לחלוטין, הבגדים היו פזורים בכל מקום.
אחרי שהם החליפו בגדים בשקט הם נכנסו למיטה, הארי ישב על אחת המיטות הנקיות יותר שהיו בחדר וג'יימס התיישב על המיטה שלידו.
פיטר, ג'יימס והארי נרדמו במהירות.
רגע לפני שגם רמוס נרדם הוא נזכר במשהו.
"רך כף?" הוא קרא בקול מנומנם.
"כן, ירחוני?" נשמע קולו המנומנם של סריוס.
"אתה חייב לי חמש אוניות."

__

ושוב, סליחה על העיקוב.

הפרק הקודם		הפרק הבא