להילחם באהבה.

אוקיי!

אז נכון שאמרתי שיש עוד םרק ואפילוג? אז זהו- שלא!

התחלתי לכתוב את הפרק הזה, והבנתי שכדי שאני קצת ימתח אתכם!

אז כתבתי את הפרק מעבר הזה... ואחריו כנראה יהיה עוד 2 פרקים ואפילוג[ גיליתי שהתקציר של הפרק הזה הוא ארוך דמי אז אני מחלקת אותו ל2\3 פרקים..]

אני מקווה שזה משמח! אותי זה משמח!הפיק הזה לא יפתר ממני בכזאת קלות!!

אז תהנו, ושוב אני ממש ישמח לתגובות!

***

'אז אני חושב שג'יימס התחיל לחשוב על מה שאמרתי- אבל גם אם הוא יעשה עם זה משהו זה יקח שנים.'-סיריוס אמר, מתיישב ליג ג'ני ומקפיץ אותה.

'תפסיק לעשות את זה כבר.'- ג'ני אמרה לו, חובטת בידו בחיבה.

'בסוף אני יבהל כ"כ שאני יתעלף!'- המשיכה.

סיריוס הסתכל עליה ולא יכל להתנגד לדחף שלו לנשק אותה.

ג'ני הרגישה את שפתיו על שפתיה והתמלאה בחמימות.

לאחד דקות ארוכות היא הרחיקה את פניה מפניו והורידה את מבטה ארצה.

'את מסמיקה?- סיריוס שאל בחיוך, מעלה את מבטה עם אצבעו.

'לא.'- ג'ני אמרה ללא החלטיות, מנסה להזיז את מבטה.

'אז מה עושים בנוגע ללילי וג'יימס?'- שאלה, מתביישת להסתכל בעיניו של סיריוס.

היא רצתה לדעת מה הם. מה הוא מרגיש כלפיה, אך לא היה לה נעים לשאול, והיא העדיפה לשנות את הנושא.

סיריוס הסתכל עליה, מאוכזב על שינוי הנושא.

הוא רצה לשאול אותה מה היא מרגישה כלפיו. אם היא רוצה להיות איתו.

אבל כל פעם שרצה לדבר על זה היא שינתה את הנושא. הוא לא ידע מה לחשוב על זה.

'יש לי רעיון!'-קפץ לאחר כמה דקות של חשיבה.

'נכניס אותם לחדר, ונכלא אותם שם. הם יהיו חייבים לדבר! נגיד להם שעד שהם לא ידברו לא נוציא אותם..מה את אומרת?'- סיריוס שאל אותה.

'אני אומרת שהייתי רוצה שתעשה את זה לנו. אז הייתי יודעת סופסוף מה אתה מרגיש אליי.'-ג'ני לחשה לעצמה.

'מה? מה אמרת?'- סיריוס שאל אותה.

'כלום..כלום. רעיון טוב. נעשה את זה בחדר הנחיצות. אני ידאג שב7 לילי תיהיה שם. תדאג שב7 וחמישה ככה ג'יימס יהיה שם ותביא אוכל. הם הולכים לפספס את ארוחת הערב ואולי אפילו את ארוחת הבוקר.'- ג'ני אמרה, קופצת מהר ורצה לעבר חדרה, הופכת וחושבת בראשה מה סיריוס שמע ממה שהיא אמרה.

סיריוס ראה אותה הולכת, לא מספיק להגיב.

הוא לא ידע מה היא אמרה, אך ידע שזה משהו שקשור אליו.

הוא נאנח וקם, הולך לעבר המטבחים, מעמיס אוכל[ חדר הנחיצות לא מביא אוכל ] והלך לעבר חדר הנחיצות, מניח את האוכל שם, ומסדר אותו עם נרות -חושב שזה לא יכול להזיק.

ב6 וחצי ג'ני ירדה לחדר המועדון, מחפשת בעיניה את לילי, שישבה על הכורסא ליד האח. ג'ני התיישבה לידה.

'אז...מקורה?'- ג'ני שאלה, חוששת מהמפגש עם עיניה האדומות תמידית בימים האחרונים של לילי.

'האמ..?'- לילי הרימה את ראשה לעבר ג'ני- לא שמה לב שהיא שם.

עיניה של לילי היו במצב הרבה יותר גרוע ממה שג'ני חשבה. עיניה היו אדומות ומתחתיהם נחו להם שקים שחורים שהעידו על ימים ארוכים ללא שינה.

ג'ני נבהלה, אך המשיכה עם מבטה הרגיל.

לילי הרגישה רע. היא ניסתה להדחיק את כל הנושא של ג'יימס, ידעה שאין בכוחה להתמודד איתו עכשיו, אך לא הצליחה. היא פשוט נשברה.

בימים האחרונים היתה משתיקה את סביב מיטתה, ובוכה לכרית במשך שעות, שבהם היו רגעים שהיא נירדמה, אך לא יאוחר מכמה דקות היא תמיד התעוררה בצרחות, מבוהלת, אך נרגעה כשנזכרה שהשתיקה את המיטה, ולא העירה אף אחד.

היא התרחקה כמה שיכלה מג'ני, לא רוצה להפיל עליה משהו שהיא לא אמורה לסחוב, וכשראתה אותה לידה, ידעה שהיא כבר לא יכולה להתחבא.

'איך את?'- ג'ני שאלה בעדינות.

'אני..אני חיה'- ענתה, יודעת שזאת התשובה היחידה שכרגע תענה על איך היא. היא חיה. לא יותר. חיה, נושמת, ומנסה לא להרגיש.

'וחוץ מזה?'-ג'ני ניסתה.

לילי הורידה את מבטה.

ג'ני לא ידעה איך להתמודד עם הלילי הזאת. היא ידעה איך להתמודד עם לילי העייפה, עם לילי העצובה, המדוכאת, ההיפראקטיבית, ואפילו הרגזנית. אך עם הלילי הזאת- שקוברת את עצמה בתוכה, לא ידעה איך להתמודד. היא לא הכירה אותה.

היא בחיים אל חשבה שלילי יכולה להיות כזאת. זאת אומרת שהרגשות שלה כלפי ג'יימס הם יותר ממה שהיא יכולה להכיל. היא צריכה את ג'יימס.

'בואי איתי לסיבוב, טוב?'- ג'ני שאלה. כשהיא היתה צריכה לדבר עם לילי על משהו חשוב, או ההפך, הם היו הולכות לטיול ברחבי הטירה, ככה לא היו חייבות להסתכל בעיניה של השניה, אלא יכלו להסתכל על הדרך, וככה היו יכולות לבטא את עצמן יותר טוב.

לילי קמה ללא אומר.

סיריוס עלה לחדרו לאחר שהוריד את האוכל בחדר הנחיצות. הוא ידע שג'יימס שם, מתכרבל ברחמים עצמיים במיטתו.

הוא צדק.

הוא פתח את הדלת עם רגלו, והתיישב על קצה מיטתו שלו, פותח עם שרביטו את כילות מיטתו של ג'יימס.

ג'יימס הסתובב בתנופה.

'מה אתה רוצה?'- שאל.

'קרה עוד משהו, נכון? קיבלת עוד חיזיון..'-סיריוס לחש.

ג'יימס הסתכל עליו במבט מופתע, לא יודע איך סיריוס ידע את זה.

'שכחת שאני מכיר אותך? אם לא היית יודע פרט נוסף בפאזל הזה, אז היית כנראה יוצא לריצה ביער האסור כקרניים. אם אתה פה מכורבל ברחמים עצמיים זאת אומרת שאתה חייב לחשוב על משהו ואתה מפחד מזה.'- סיריוס אמר.

ג'יימס הנהנן לעצמו. סיריוס מכיר אותו יותר משהוא מכיר את עצמו, כך נראה.

'טוב, קדימה. קום. הולכים למטבחים. אני יכול לראות את הצלעות שלך כמעט מבעד לשמיכה. מתי פעם אחרונה אכלת?'- סיריוס צחק, מושך את ג'יימס על רגליו.

ג'יימס התנגד בהתחלה אך ידע שהוא רק מבזבז אנרגיה.

סיריוס מקבל מה שסיריוס רוצה.

'רוצה עוגיה?'- ג'ני שאלה.

ליליל לא הגיבה אז ג'ני דחפה לה עוגיה ליד.

בשניה שהעוגיה נגעה בשפתיה של לילי, לילי נפלה על הריצפה, כשג'ני בקושי מצליחה לתפוס אותה לפני שראשה פוגע בקיר שמאחוריה.

'תאכל'- סיריוס ציווה כאשר הם הגיעו למטבחים ועשרות ראשים קטנים הציצו משום מקום.

'תביאו לי עוגית דלעת, טוב?'- סיריוס ביקש מגמדוני הבית.

בשניה שהעוגיה נגעה בשפתיו של ג'יימס שלקח אותה ללא רצון, הוא נפל על הריצפה, כשסיריוס ממהר לתפוס את ראשו לפני שיפגע בשולחן.

***

אתם במתח!??!

חח אני מקווה שנהנתם!

ושוב- תגובות יתקבלו ביותר מבברכה!!

ביי!!

הפרק הקודם		הפרק הבא