אחרי המלחמה

הסחת דעת

חודשי הסתיו הקרירים נגמרו והוחלפו ע"י חודשי חורף מקפיאים.

כל הטירה התקשטה לקראת חג המולד: עצי אשוח החלו להופיע בכל פינה ופינה באולם הגדול, שרשראות נתלו על כל מסדרונות הטירה ואפילו פיבס המפחידן פחת קצת בהצקותיו לתלמידים, בקיצור, כולם היו מאושרים. כולם חוץ מהארי.

לראשונה בחייו, חשב הארי שהוא יחווה חג מולד ללא דאגות אך, הגורל סידר עבורו מריבה אחת גדולה, שונה במקצת מהרגילות בין רון והרמיוני.

במריבות הרגילות, רון והרמיוני היו משמיצים זה את זה או מדברים בציניות גלוייה אך הפעם, הם אפילו לא עשו זאת. הם רק ישבו זעופים מתמיד ואפילו לא היו מוכנים להגיד להארי מה סיבת המריבה, כך נזכר הארי בערב זכור לרעה,בערב שחזר מהוגסמיד.

הארי חזר מן הפגישה עם ג'יני, כולו מאושר עד הגג, הוא ראה את הרמיוני שנראתה זעופה בחדר המועדון ושאל אותה על סיבת הכעס.

הרמיוני שלא כהרגלה ,אמרה לו" שכדאי שיפסיק לדחוף את האף הגדול שלו לכל מקום כי בסוף הוא יישבר", ועשתה תנועה מאוד לא נעימה.

כשהארי הצליח להיחלץ ממנה, הוא ניגש לעבר רון ושאל אותו מה סיבת המריבה וזה אמר לו:"לא כל דבר צריך להיות קשור לנבחר, יש לנו חיים גם בלעדייך, אתה יודע" ורץ בחזרה לחדר השינה.

בלית ברירה ובייאוש עמוק החליט הארי שהיום, הוא לא יצליח להוציא מאף אחד כלום בלי להגיע למרפאה ולכן עלה למעלה, למיטת האיפריון הנוחה שחיכתה לו.

הארי שכבר נמאס לו, לאחר שבוע של דום שתיקה לא ידע כבר מה לעשות, שום תוכנית שמוחו הציע לא עבדה, הוא החליט ללכת לבקר את האגריד, האגריד תמיד היה שם בשבילו.

אחרי יום הלימודים שנגמר, וטוב שכך, ירד הארי במדרגות לכיוון ביתו של האגריד, דפק על הדלת ונענה ע"י האגריד שפתח את דלת הביקתה.

"שלום לך פה הארי" הוא אמר

"שלום האגריד", אמר הארי ונכנס בהזמנתו של האגריד לביקתה החמימה והקטנה והתיישב על כיסא הנמצא בסמוך לשולחן המטבח.

"אתה, אתה נראה פה מודאג, אמר האגריד, מה קרה".

"רון והרמיוני לא מדברים אחד עם השני כבר יומיים ואין לי מושג למה. כל פעם שאני מנסה לשאול אותם על זה, הם מתחמקים בצורה מאוד לא יפה" אמר הארי.

אח, אני מכיר מקרים כאלו, אמר האגריד, התרופה הכי טובה למקרים כאלו היא זמן. תתפלא עד כמה הזמן יכול לרפא פצעים אך, לדעתי, חברייך פשוט צריכים הסחת דעת. אני חושב שיש לי בדיוק את הפתרון המתאים.

כבר כמה ימים שאני רוצה לבקש ממך מרון ומהרמיוני שתעשו בשבילי שליחות חשובה למשרד הקסמים.

"יש לי פה כמה ביצי חיות מאוד מיוחדות שצריכות לעבור למשרד הקסמים. משרד הקסמים חושב שלאחר ההצלחה שלכם בהבסתו של וולדמורט, אתם היחידים שניתן לסמוך עליהם, כך משרד הקסמים טוען" אמר האגריד באי רצון.

"חוץ מזה, אני צריך שתביאו לי כמה דברים מסמטת נוקטורן". את המשפט הזה האגריד השתדל להגיד מהר כאילו קיווה שהארי לא ישים לב לשם הסימטה.

הארי שלקח לו קצת זמן להבין את דבריו של האגריד שאל אותו "מה אתה בדיוק צריך מסמטת נוקטורן?, בפעם האחרונה שהייתי שם, אמרת לי שזו סמטה אפלה מאוד".

"אתה צודק בהחלט, אמר האגריד, ולכן חשבתי שאחרי שתסיימו לכם את השליחות, תקפצו פה לסמטה לכמה דקות להביא לי כמה מצרכים ותחזרו. אף אחד לא ממש יידע".

הארי, שקצת פיקפק ברמת הזהירות של האגריד ופירוש המילים "כמה מצרכים" החליט שבהיעדר רעיון יותר טוב לשבור את המריבה של רון והרמיוני, עליו להסכים לשליחות של האגריד, ולהסכים, זה אומר גם להביא את המצרכים חזרה להאגריד.

הארי נפרד לשלום מהאגריד, והחל לעשות את דרכו לעבר האולם הגדול לארוחת הערב בה, ישבו רון והרמיוני זעופים.

לאחר ארוחת הערב ולאחר מרמצים רבים, הצליח הארי לרכזם באותו חדר וסיפר להם על השליחות שהטיל עליהם משרד הקסמים ועל השליחות שהטיל עליהם האגריד.

"לא, הוא פשוט לא נורמלי, שאנחנו נסכן את חיינו בסמטת נוקטורן רק בשביל להביא "כמה מצרכים"? זעף רון.

"אני לא מאמינה, אמרה הרמיוני. סימטת נוקטורן היא סמטה מסוכנת מאוד. מה האגריד חשב לעצמו שביקש מאיתנו את הדבר הזה?, אמרה הרמיוני.

סוף סוף, הארי הצליח לגרום להם לעשות את הדבר שרצה, להיות מאוחדים כנגד משהו, במקרה הזה , השליחות של האגריד.

בימים הבאים, המתיחות בין רון להרמיוני ירדה קצת והם החלו לנהוג אחד בשני ביחס מינימלי של כבוד הדדי.

ביינתיים, החלו המורים בהוגוורטס להנחית כמות אסטרונומית של שיעורי בית על כלל התלמידים, והם לא התפלאו כאשר חלף שבוע הלימודים לפני החופשה בכזאת איטיות.

לבסוף, באחד מימי החופשה זימן אותם האגריד לביתו והודיע להם על דבר השליחות ועל הביצים המיוחדות שצריך להעביר למשרד הקסמים.

האגריד סיפר שאלו הן ביצים מזן מיוחד של חיות, הכלאה בין טסטראל לעכביש, "משהו שמשרד הקסמים מעוניין בו כבר כמה זמן" הסביר האגריד.

בקשר לשליחות בסמטת נוקטורן, דחף האגריד לידו של הארי את "רשימת הדברים" ואת שמה של החנות, איחל להם בהצלחה ונכנס חזרה לביתו.

הארי רון והרמיוני יצאו משטח בית הספר,החזיקו ידיים והתעתקו לעבר סמטת נוקטורן.

הפרק הקודם		הפרק הבא