הסקופ לא שלי!

היי, קוראים!עידכנתי בפאנפיק "אשפית בזמן" את ההמשך. אני אתן קישור לפיק. רק שתדעו, ששם הכל מהזווית של לוסי, ויש לה גם עניינים אחרים. לכן אני מעדכנת גם כאן.  אבל אם אתם רוצים לקרוא מה הסיבות לכך שג'יימס ואלבוס מופתעים ממעשים של לוסי, תצטרכו לקרוא את הפאנפיק שלה :)
הקישור לפאנפיק עצמו:   http://www.hportal.co.il/index.php?act=fanfiction&showpic=2696&showchap=1

~0~0~0~0~0~0~0

כל מה שג'יימס עשה באותו הבוקר היה מה שהוא עושה בכל בוקר. הוא לא ציפה לבוקר כזה, בעיקר לא מצד לוסי.
"אני אהרוג אותך!"
לוסי מיהרה במורד המדרגות, פניה סמוקות מזעם.
"מה יש לך?" ג'יימס ניסה להיראות פחות בהול. בכל זאת, לוסי יודעת עד כמה הכבוד שלו חשוב לו!
"אתה ידעת!" היא קראה.
כולם קפאו.
רוז הסתובבה מערימת שיעורי הבית שלה, שהיא נסתה לסיים לפני ארוחת הבוקר, מפני שבחרה יותר מדי מקצועות לימוד וכרעה תחת נטל העומס. הוגו קפא באמצע שח קוסמים. לילי ואלבוס קפאו מעיסוקם. אלבוס קפא עם השמלה של לילי ביד, ולילי, שרדפה אחריו וניסתה לקחת אותה בחזרה, לא הצליחה לבלום את עצמה והתנגשה באלבוס. אך זה לא  מנע מהם לבהות בלוסי כאילו היא שד.
"מה... ידעתי?" ג'יימס גמגם, חושש ממה שלוסי מתכוונת אליו. הוא לא עשה כלום!
"ידעת מי אני!" התשובה המוחצת שהגיעה מלוסי העבתה את השתיקה, אם אפשרי שיקרה דבר כזה כבר.
אלבוס ולילי הביטו בו בבהלה, מתחננים להכחשה.
הוגו ורוז גלגלו עיניים.
"לא..." ג'יימס לא ידע מה להגיד; הוא ידעה שהוא לא יודע כלום על לוסי. "מאיפה הגעת... הגעת לזה?" הוא נסוג לאחור. אולי היא לא שפויה.
"אני יודעת שאתה יודע. יש לי הוכחות." היא אמרה בשקט.
ג'יימס השתחרר מההלם.
"איך זה יכול להיות שיש לך הוכחות, אם זה לא נכון?!" הוא קרא בכעס.
"באמת? אז למה מצאתי את השם 'ג'יימס פוטר' כתשובה לשאלות שלי?" עוד תשובה מוחצת.
עוד שתיקה. אבל הפעם לוסי שברה אותה, כך שהיא לא הייתה ארוכה.
היא החלה לבכות.
ולוסי מעולם לא בכתה, לא מול ג'יימס, לפחות.
אבל טוניו ראה אותה בוכה. ולילי שמעה אותה.
אז למה הוא כל כך מופתע?
כי הבכי שלה היה בכי מלא ייסורים. בכי מלא כעס, חוסר אונים.
זה בטח כי היא חיה ללא עבר, חשב לעצמו.
הוא היה חייב לעצור את זה. "אני לא עשיתי כלום, לוס!" הוא קרא, חסר אונים.
"ג'יימס... בבקשה, לפחות תספר לי מי אני... אני באמת שלא יכולה-" היא החניקה יפחת בכי. "-לחיות ככה..."
"אני באמת לא יודע, לוס. תאמיני לי, בבקשה!" ג'יימס נשבר. תיכף גם הוא יתחיל לבכות.
"אז למה היה... רשום שם... ג'יימס פוטר?" לוסי יבבה.
"לסבא שלנו קוראים ג'יימס פוטר, גם." הקול בגיע מלילי, האופנתית, שהיו בטוחים שלא הקשיבה בכלל לכל הסיפורים שהארי וג'יני סיפרו להם. לילי ישבה ליד אלבוס, משפשפת את מצ חה מההתנגשות, ומסתכלת על כולם במבט שאומר: 'מה אתם כולם מסתכלים עליי ככה?!"
"באמת הקשבת לאבא?" אלבוס התבדח, מנסה להקל מהמתח.
 "אבל לג'יימס קוראים על שם ג'יימס פוטר! אבא של אבא!" לילי התעקשה. "חוץ מזה, אני חייבת ללוסי. הנה, החזרתי לה את הטובה על מה שהיא עשתה בשבילי."
"ג'יימס פוטר...?" לוסי מלמלה בהשתאות. פניה נצבעו אדום עז והיא מלמלה. "אז אני אשאל את הארי וג'יני מי הוא היה. סליחה... ג'יימס."
ג'יימס חייך אליה. אם הוא היה במקומה, הוא היה גם משתמש בשפה שהארי וג'יני היו צריכים שבוע שלם כדי לנקות אותה מהפה שלו עם סבון.
"אני מבין אותך," חייך אליה ג'יימס בהבנה עמוקה ואמיתית. "באמת שאני מבין."
למחרת הם היו אמורים ללכת להוגסמיד. ג'יימס סירב לכמה בנות שהציעו לו לבוא איתן, והלך עם אלבוס להוגסמיד, לקנות איתו את המצרכים האחרונים לתוכנית מהדובשנרייה.
הם פגשו שם את טוניו, שחייך ואמר שלוסי באגף ליד, ושהיא באמת מרגישה רע על מה שקרה. ג'יימס אמר שהוא כבר סלח.
טוניו חייך.

כשחזרו מהוגסמיד, ג'יימס ואלבוס שמו לב שלוסי הולכת לכיוונם, בדיוק כשמיהרו החוצה ממעונות הבנים.
היא מתכוונת לדבר איתם? אוי לא. אסור לה לדעת, ג'יימס חשב. בעיקר אחרי איך שהגיבה כשסיפר לה על הסקופ שלו.
"תגידו, לאן אתם הולכים?" שאלה.
"ל..." מלמל ג'יימס, נבוך.
"אנחנו..." אלבוס לא הצליח יותר.
"יופי," קפצה לוסי  ואמרה במהירות: "אני אבוא איתכם."
הם הלכו לכיוון המדשאות, למרות שג'יימס ואלבוס כל הזמן העלו סיבות למה לוסי צריכה ללכת.
"נו, בחייכם, אני רוצה לראות מה כל כך חשוב!" אמרה לוסי, וג'יימס ואלבוס הרימו לעברה גבה.
"אז לאן אתם בעצם הולכים?" היא שאלה, שוב ושוב. לא מתאים לה להיות כזאת.
ג'יימס נשבר. "טוב, נו. אבל את לא תגלי?"
"אתה כבר גילית לי על הסקופ שלך," הזכירה לו לוסי.
"לא, לא. משהו אחר," לחש ג'יימס.
"טוב, תגלה. אני לא אספר." לוסי אמרה.
"יש-לנו-פצצת-סירחון." פלט ג'יימס, בנשימה אחת.
"פצצת סירחון?!" לוסי נראתה מופתעת. "מאיפה הישגתם אותה?"
"מדוד ג'ורג'," הסביר אלבוס. "הוא עדיין שטוטניק, ידעת?"
"אני יכולה להשתתף?" התפיעה אותם לוסי. טוב, אם היא תשתף פעולה, היא אולי תוכל לעזור, חשב ג'יימס.
"אני לא סלחתי לעצמי, ג'יימס." לוסי אמרה. "ואני רוצה לנקות את המצפון שלי, אתה יודע."
"זה רק ילכלך לך אותו." אלבוס העיר. 
 "בית הספר פחות חשוב מאח שלי." לוסי קראה בקול נעלב.
הם החליפו מבטים המומים.
"אמרת הרגע... אח שלי...?" גמגם ג'יימס.
"אח למחצה," ענתה לו לוסי. "אבל אח שלי."
אלבוס וג'יימס נותרו פעורי פה.
"אז מתי מוציאים את התוכנית לפועל?" שאלה לוסי,  משנה נושא.
"ביום חמישי," ענה אלבוס. "אחרי החופשה."
"אני אחכה!" קראה לוסי בחיוך קטן.
"רגע, לוס!" קרא אחריה אלבוס.
"מה קרה?" לוסי נעצרה.
"איך ידעת את השם 'ג'יימס פוטר', אז?" שאל אלבוס.
לוסי חייכה חיוך צופן סוד.
"אל תשאל שאלות ואני לא אענה שקרים," ענתה.
"לא הוגן!" אלבוס החמיץ פנים.
לוסי צחקה ונכנסה, לטירה.

הפרק הקודם		הפרק הבא