משחקי הרעב 74.5

טקס המרכבות עבר בהצלחה ונותרו לנו מס' ימים תמימים של אימונים. אני ואיידן מיצינו אותם עד תום ויצרנו בני ברית חדשים.
איך זה קרה? אז ככה: אחרי יום האימונים הראשון בו כולם סקרו את כולם, איידן הציע שנכרות ברית עם מיועדים נוספים. בהתחלה סרבתי כי חשבתי שיהיה לי קשה להקשר לאנשים שאני אמורה להרוג, אבל אחרי שראיתי כמה קשות הפעילויות בתחנות נלחצתי ואיידן ממש נדנד, הסכמתי. לי ולאיידן לא הייתה שום מיומנות מלבד קיפול ותפירת בגדים, אבל עשינו ככל יכולתינו על מנת להסתיר זאת. זה כנראה עבד, כי באותו הערב קיבלנו הצעות לבריתות. היימיטץ' פרס מולנו את האופציות. רוב המיועדים השנה הציעו לנו ברית היות והמחוז שלנו היה המנצח השנה ואנשים כנראה התרשמו מקטניס ופיטה ורצו לקחת חלק בזוהר אך ההצעות הבולטות היו של הקרייריסטים ממחוז 1 ו-2 הציעו לנו להצטרף אליהם, בתור קרייריסטים במקומם השניים ממחוז 4. וגם כנראה שגם הם נלחצו מהעובדה שלא קיבלו הצעה לברית מהקרייריסטים אז הנערים ממחוז 4 הציעו לנו לכרות ברית. אני ואיידן התחלנו לחשוב ולהתייעץ. איידן מאוד רצה להצטרף אל הקרייריסטים כי נראה לו שיהיה לנו סיכוי גדול יותר לשרוד אם לפחות בחלק מהמשחקים הקרייריסטים יהיו לצידינו ולא יצודו אותנו. אבל אני דחיתי את הצעתו בכל תוקף. לא יכולתי לדמיין שעה שלמה בחברתו של הקרייריסט הנורא ממחוז 1, ששמו גיליתי היה וונום (Venom) שותפתו ששמה ריאובה למחוז שהייתה גבוה בעלת שיער ארוך בצבע שחור-עורב ושני המיועדים בעלי השיער החום הפשוט ממחוז 2. גיליתי שלמיועדים ממחוז 4 קוראים גידו ולטיס והכרזתי שאיתם אני רוצה לכרות ברית. ושאלתי מופתעת את היימיטץ' "הנערה ממחוז 5 לא הציעה לנו ברית?".
"לא. ואל תשמעי כל-כך מופתעת. יהירות הרגה הרבה מיועדים, אפילו קרייריסטים." ענה בכובד ראש.
"אני רוצה שנציע לה ברית." אמרתי בהחלטיות.
"את אפילו לא שואלת אותי?" התעצבן איידן "אנחנו צוות, את זוכרת?".
"כן, כן.. אני יודעת. אבל יש לי הרגשה טובה לגביה." אמרתי.
איידן הניד בראשו ביאוש ואמר "אם את מתעקשת..."

בבוקר ניגשנו אל בעלי הברית החדשים שלנו. הנערה הייתה נוגה ומקסימה באופן שכאב לי שהיא תאלץ למות. אבל הנער היה מתנשא ומעצבן בצורה יוצאת דופן. אבל הוא גונן עליה בצורה שלא ראיתי במשחקי הרעב אי-פעם לפני כן. באמצע סדנת הצתת העצים נגשה אליי הנערה ממחוז 5 ואמרה "את יכולה לדחוף את ההצעה שלך לתחת" והלכה. ממש הופתעתי שילדה בגילה מדברת בשפה כזאת וישר קמתי ממקומי, ואז איידן הביט בי והמשיך להתעסק בעיניניו, ואני התחלתי ללכת אחריה בכיוון עמדת החץ וקשת. היא ניסתה לירות חצים במטרה אך ללא הצלחה וזה רק הרגיז אותה עוד יותר.
"איך קוראים לך?" שאלתי את הילדה.
היא עוותה את פניה לרגע והחליטה לענות לי "קלייטי" אך המשיכה להתרכז בחצים ובמטרה. 
"למה את לא רוצה להיות בברית איתנו? כבר אנחנו בצוות עם לטיס וגידו ממחוז 4." ציינתי.
היא גיחחה ואמרה "רק אני צפיתי במשחקים? לא ראית כמה בגידות יש בין 'בני הברית'?"
"את צודקת. את מיועדים שחברים בבריתות בדר"כ מגיעים ל-8 הסופיים." אמרתי
היא הזעיפה את פניה וירתה חץ שפגע במטרה אבל לא במרכזה.
לא היה רצון להתווכח. מצידי שתמות אם היא רוצה "טוב.. מה שאת רוצה. תחשבי על זה." אמרתי והלכתי בחזרה אל תחנת הדלקת האש ליד איידן.
"מה קרה?" שאל איידן.
"זאתי ממחוז 5 לא רוצה להצטרף" אמרתי בעצבנות.
"טוב..." חייך איידן לעצמו. הוא כנראה שמח שהחלטה שביצעתי בעצמי לא יצאה לפועל "בעיה שלה".
אחרי יום מפרך של אימונים ונסיונות להמנע מהקרייריסטים חזרנו לקומה 12 במרכז האימונים.
אכלנו ארוחת ערב והיימיטץ' אמר "מחר יהיו מבחני  ההערכה. אם תקבלו ציונים טובים הקרייריסטים ישר יסמנו אתכם כמטרות." אמר ונגס בעוף שעל מזלגו.
הבטתי בו בבלבול וקטניס הסבירה "בגלל שדחיתם אותם."
חפנתי את פניי בידיי ותהיתי אם לא היינו צריכים לקבל את ההצעה שלהם. אבל חשבתי על זה לרגע והעדפתי להיות חייה ניצודה מאשר לבלות את שארית חיי עם היצור הזה, וונום, ממחוז 1.
ואז פתאום פיטה קם לחיים כשהתנתק מעולם החלומות בהקיץ כשנזכר במשהו "אוה, חבר'ה. היום הזוג ממחוז 5 הפכו גם הם לבני ברית שלכם."
"מה, באמת?" שמחתי ואיידן רטן.
"כן.." הנהן פיטה. ולי היה מצב רוח מרומם במשך שאר ארוחת הערב.

הפרק הקודם