|
וויתור זכויות וכל הזה...
בבוקר קמתי ואף אחד לא היה בחדר לא הרמייוני לא אלכס לא איימי לא בטי לא קטלין ולא כל השאר.הלכתי לחדר הבנים לבדוק אם שם יש מישהו אך לשווא.אף אחד לא היה.הלכתי למועדון ואף אחד לא היה שם גם כן.ישבתי על הכורסה ולא ידעתי מה לעשות.הבטתי לשעון הגדול על הקיר וראיתי שכבר מזמן עבר השיעור הראשון,השני ואפילו השלישי בעצם מתחיל עכשיו השיעור הרביעי.רצתי מהר למעלה התחתי להתארגן אפילו את המיטה לא טרחתי לסדר ואת השיער לא טרחתי לסרק ונעלים לא טרחתי לקשור ואת החולצה לא טרחתי לכפתר ואת הגלימה לא קשרתי על עצמי אלא רק תפסתי אותה ביד (גם צחצוח שניים לא טרחתי לעשות אבל שמתי בפה משהו שמריח טוב) וירדתי מהר לחדר המועדון ניסיתי לפתוח את הדלת אך היא נתקעה.ניסיתי שוב ושוב בכל הכוח ולא היה אפשר לפתוח אותה. כל כך נלחצתי לא ידעתי מה לעשות.עליתי מיד לחדר שלי והסתכלתי דרך החלון כבר אבל השיעור הרביעי יש רק עוד שעתיים לסיום הלימודים!! התחלתי לבכות לפתע מצאתי מטאטא וחשבתי שאוכל לכשף אותו שאני אוכל לעוף איתו.הוצאתי מיד את ספר הכשפים שלי וחיפשתי כישוף שיעשה את זה:"הנה!!" צעקתי:"הנה זה!! אוקיי אאאררר" כחכחתי בגרוני:"רקיטוס בלאק!!" והמטאטא עף.בלי לחשוב פעמיים עליתי על המטאטא פתחתי חלון ועפתי לעבר פינה קטנה שלא רואים בכלל.עפתי כל כך מהר עד שאף אחד מהתלמידים לא הבחין בי.פתאום קרתה תקלה ואיבדתי עליו שליטה עמדתי להתרסק אבל אז נפלתי על משהו רך.קמתי מיד לגלות מה זה הדבר הזה וזה היה מין מזרון כזה.אותו מזרון נראה מוזר...בחנתי אותו ואז שמתי לב שאני עוד מעט צריכה ללכת לשיעור הסתכלתי על מערכת השעות ושמתי לב שיש לי אחר כך שיעור עם פרופסור בינס אז זה לא הפריע לי הוא לא שם לב לכלום!! אמרתי לעצמי שאני אנצל את הזמן להראות נורמאלי.רצתי בכל כוחי לשירותי הבנות ושטפתי את הפנים שהיו דביקות מהבכי של אתמול.הוצאתי את תיק הרחצה שהיה לי בגלימה (מה לעזאזל עושה לי תיק רחצה בגלימה?!)וצחצחתי שניים,הוצאתי את המסרק וסירקתי את השיער ואספתי אותו לגומייה.ואת הנעליים סגרתי,
את החולצה כפתרתי ואת הגלימה קשרתי סביב צווארי.כשהיה צלצול הלכתי דיי באיטיות לשיעור שהוא לא בדיוק שיעור אצל פרופסור בינס. כשנכנסתי אלכס,בטי וכל חברותי הסתכלו עליי במבט מוזר:"מה את עושה כאן?!"שאלה אלכס."מה נראה לך שאני עושה כאן?!"עניתי בתקיפות:"אתן לא מבינות מה קרה!!"הייתי בחדר וקלטתי שישנתי מלא זמן!!אפילו כבר כשהתחיל בית ספר ישנתי!!אז לא ידעתי מה לעשות התחלתי להילחץ ואז מצאתי מין מטאטא אז כישפתי אותו שאותו מטאטא יעוף ואז עפתי לכאן!!"וסיימתי את הסיפור שלי מתנשפת מזה שבקושי נשמתי."נומי..."אמרו לי חברותי:"אנחנו יודעות מה קרה...." "מה? איך?"שאלתי מופתעת."נכון מרלין?"אמרה קטלין:"אז היא לא רצתה שתבואי היום ללימודים.." "מה? למה?"שאלתי עוד פעם קצת יותר מופתעת."בגלל התקרית עם הצפרדע" המשיכה בטי את דברי קטלין:"אז היא אמרה שהיא לא מוכנה לעבור על זה בשתיקה אז היא עשתה כישוף של נעילת הדלת כדי שלא תוכלי לצאת ואז היא פשוט תקעה אותך בפנים.."סיימה בטי את דבריה."ואיך אתן יודעות על כל זה?" שאלתי יותר מופתעת מהפעם הקודמת."אוו" אמרה איימי "תיראי בבוקר לא קמת לא זזת בכלל ולא הצלחנו להעיר אותך אז אמרנו שנגיד שכואב לך הבטן ושאת לא מרגישה טוב והלכנו ובדרך ראינו את מרלין מתקדמת לכיוון הדלת שלנו ומוצאיה שרביט ומכשפת את הדלת. ואז אנחנו התקרבנו ושאלנו אותה מה היא עושה ואז היא אמרה שהיא כישפה את הדלת ושהיא תקועה וזה אומר שאת תקועה בפנים..."וכך סיימה איימי את דבריה."אני לא מאמינה" אמרתי:"הילדה הזו דורשת כאפה!!".חיכיתי שהשיעור יגמר ורצתי בכל הכוח למועדון של סלת'רין,דפקתי על הדלת בחוזקה כאילו עוד מעט אני עומדת לשבור אותה והם פתחו."תקראו למרלין!!" צעקתי."מי קרא לי?"שמעתי את מרלין קוראת מבפנים."אני!!"קראתי בזעם ולא האמנתי למראה עניי מרלין באה ולידה עמד ג'ון!! ג'ון הוא מבית סלת'רין?! עזבתי את המחשבה הזו לרגע והמשכתי:"אפשר לדעת מה עשית?!" "לא!!"צעקה ועמדה לטרוק את הדלת,שמתי את הרגל לפני שיטרקו את הדלת,הסתכלתי מסביב לראות שאין פרופסורים , הוצאתי את השרביט וקראתי:"מוצקוט פלרס!! והיא במקום להיות ילדה פקאצה היא הפכה לעורב וג'ון התחיל לצרוח וצעקתי על ג'ון:"ממך הייתי מצפה לקצת יותר!!"צעקתי והוא הסתכל עליי ואני בעצמי טרקתי את הדלת.התחלתי לרוץ וראיתי את הדלת שלהם נפתחת ואת ג'ון יוצא ורץ לכיווני המשכתי לרוץ ואת הסיסמה לחשתי במהרה:"גרביל בדלעת" ונכנסתי מהר.שמעתי את הדפיקה וצעקתי:"מי זה?!" "ג'ון!! תקשיבי.." "לא רוצה" קטעתי אותו:"אתה לא נכנס עוף מפה!!"ושמעתי צעדים איטיים.התחלתי לרוץ למעלה למגורי הבנות והתרסקתי על המיטה התחלתי לבכות עוד פעם וחשבתי לעצמי שאני כל כך בכיינית שאני כזו רגשית.פתאום נכנסנו כולן ושאלו אותי במקהלת רחמים:"נעמי מה קרה?!" "למה את בוכה?"שאלה אלכס."מה זה? זו עוד פעם מרלין?"שאלה בטי והנהנתי וכל כך רציתי למות!! "אוי המרלין הזו!! הפקאצה הכונפה הזו הלוואי שהיא תיפול מהמטאטא שלה מתי שהוא!!"צעקה איימי."בואי קומי תשטפי פנים" קראה קטלין בלב מלא רחמים.הלכנו לשירותי בנות ושטפתי פנים ושתיתי מים וכבר הרגשתי יותר טוב."טוב עכשיו ספרי מה קרה.."אמרה הרמיוני."אז ככה הלכתי לחדר של סלת'רין ואז איזשהיא ילדה פתחה לי את הדלת וקראתי לה שתביא את מרלין ואז מרלין הופיעה יחד עם ילד,הרמיוני את מכירה אותו,ג'ון ולא האמנתי שג'ון הוא מסלת'רין ושהוא חבר שלה!!אז לא ידעתי מה לעשות בכלל על מה שהיא עשתה לי אני הפכתי אותה לעורב וקראתי לג'ון שאני לא מאמינה שהיא עושה את זה ואחר כך הוא עוד רודף אחריי!!"סיימתי ואז ראיתי את כולן עם פה פעור ראיתי את כולן חוץ מהרמיוני רצות לכיוון המועדון רצנו אני והרמיוני אחריהן וראינו שהן יצאו כשהסתכלנו ראינו שהן נכנסות לבית סלת'רין כי מישהו פתח להן ופתאום שמענו כל מיני קולות של צעקות ומלא ילדים מבית סלת'רין רצים.כל חברותי פתאום הופיעו ורצו לכיוון המועדון סגרנו מהר את הדלת והתחלנו לצחוק אני והרמיוני עלינו לרגע למעלה והרמיוני אמרה:"אני לא מאמינה שדיברתי עם סלת'ריני!!!ועוד עם חבר של ילדה מעצבנת במיוחד!!!!"."אל תדאגי אני לא חושבת שאני אראה את מרלין או את ג'ון בזמן הקרוב!!"והתחלתי אני והרמיוני התחלנו לצחוק!!ירדנו למאטה ושמנו לב שאוכלים ארוחת ערב.רצנו כולנו לאולם הגדול ובדרך ראינו את מרלין ואת כל החברות שלה.התחלנו לרוץ לכיוון אחר וראינו מדרגות התחלנו לרוץ אליהן אבל הן כבר התחילו לזוז.קפצתי אל המדרגות וגם כל חברותי.בטי מעדה וכמעט נפלה אך תפסנו בידה איזה מזל!! ופתאום ראינו את מרלין וחברותיה מתפוצצות מרוב זעם והן התחילו לרוץ אחרינו.למזלנו הצלחנו להגיע אל האולם אולי מתנשפות ורעבות אבל בגלל זה באנו לאגור כוחות!!אכלנו כמו חזירות אני במיוחד כי לא אכלתי בצהריים. כשאני הייתי מלאה רצתי לחדר וראיתי את מרלין גם כן רודפת אחריי רצתי בכל הכוח והפכתי איזה ספר למטאטא והתחלתי לעוף איתו כי מרלין עוד מעט הסיגה אותי רצתי מהר לדלת המועדון בעוד מרלין רודפת אחריי,מהר אמרתי את הלחש:"גרביל בדלעת !!"ונכנסתי מהר סגרתי את הדלת ופתאום ראיתי את הארי ורון עוד פעם כרגיל שחמט קוסמים.לא סיפרתי מה עבר עליי ופשוט עשיתי כאילו הם לא נמצאים שם ועליתי מהר למעלה למגורי הבנות.התלבשתי והלכתי לישון.
בבוקר קמתי והרגשתי דבר על פניי הלכתי לשירותים והסתכלתי בראי והפתאום ראיתי שהחומר הדביק זה דמעות יבשות לא הבנתי איך הן הגיעו לא בכיתי אז למה הן פה? אולי בכיתי מתוך שינה? חשבתי. ופתאום ראיתי מכתב על השידה פתחתי ולא האמנתי!!
המשך יבוא!!~~~~~
ת-ג-י-ב-ו-!
|
0 חרמשים
(5) 2 דירגו
כותב: 
ID : 2898
