זכרונות בגשם-המשך!

ג'יימס הרגיש אבוד.

מבולבל,שבור.

הוא לא ייראה יותר את לילי?הוא לא יראה את החיוך שלה יותר?הוא לא ישמע אותה שרה להארי שיר ערש,הוא לא יקום יותר לריח של ארוחת בוקר ולנשיקת בוקר טוב שלה,הוא לא יראה יותר את השיער האדמוני שלה,שכל כך אהב,את העיניים הירוקות,ירוקות,ירוקות כל כך..?

איך היא יכלה לעשות לו את זה..?

איך היא יכלה לעשות את זה לרמוס,לסיריוס..?

להארי.

ועכשיו הוא פשוט יצטרך להשלים עם העובדה שהיא לא חוזרת..??

לא.הוא נלחם עליה יותר מדי.אין מצב שהוא ייתן לה ללכת בפעם האחרונה.

הוא פנה לרמוס,שהסתכל עליו בדאגה למשך 5 דקות לאחר שדיווח לו על מה שקרה עם לילי,ואמר:"תשאר פה עם הארי,אני אחזור."

הוא לקח את מעילו,שם את נעליו,ויצא.שנייה לפני שהוא סגר את הדלת,הציץ חזרה והוסיף:"-עם לילי".

הוא יצא מהבית,ורץ.

רץ,רץ,ורץ.עד שכבר לא היה לא כוח.

אבל הוא היה חייב-בשבילו,בשביל לילי.

~*~

לילי לא יכלה יותר,כמה זמן אפשר כבר לחכות??הטיסה התעכבה כבר בשלוש שעות,והסופה המעיקה שמנעה ממנה לצאת מבריטניה לא שכחה עדיין.

היא חייבת ללכת..

ואז פתאום זה עלה ל בראש.היא לא האמינה שלא חשבה על זה עד עכשיו!היא הרי מכשפה,לכל הרוחות!.

בשנייה אחת היא קמה,לקחה את מזוודתה,ויצאה במהירות משדה התעופה.

-*-

היא התעתקה אל משרד הקסמים בלונדון,ונכנסה אליו במהירות.

מפתח מעבר!הרבה זמן נדרש לה כדי לחשוב על זה,..

ועוד אמרו עליה שהיא מכשפה מבריקה ביותר,נו באמת.

"שלום",אמרה לפקידת הקבלה:"אני רוצה בבקשה שייקבעו לי מפתח מעבר לניו יורק,ארצות הברית,במהירות האפשרית,בבקשה".

הפקידה חייכה,ובדקה בזריזות:"יש לך מזל,בגלל הסופה התכוונו לדחות את המעברים לשם לשבוע הבא,אבל מסתבר שיש פה מפתח מעבר אחד לשם,שנקבע לעוד שעתיים.המתיני כאן בסבלנות,בבקשה.חופשה נעימה!"

לילי חייכה.

הלוואי שזה הייתה חופשה,והלוואי שיהא הייתה נעימה.

מה בינתיים?לחכות..

השעה הייתה 5 בבוקר.לא בדיוק הומה אנשים.

היא צריכה לחכות עד 7 בבוקר!

ממש יופי,שעתיים בלי לעשות כלום,רק לחשוב.

לחשוב עליהם.

ובלי משים,הדמעות החלו לשטוף את פניה.

~*~

"מה זאת אומרת היא לא שם?!"

-"שמעת אותי,ירחוני.היא לא בשדה תעופה המזורגג הזה!"

"אבל היא אמרה לי ש..-"

"לא אכפת לי מה היא אמרה לך,רמוס!היא לא פה!היא לא פה!לעזאזל!"

"מצטער,חבר,כנראה הטיזה שלה כבר עזבה.."

"אבל זה הקטע,רמוס,הטיסה שלה פה!יש להם עיכובים ביציאה בגלל סופה,או משהו כזה,ואין להם אישור יציאה עדיין...אז איפה היא?!לעזאזל!איפה היא???!"

"טוב,ג'יימס,תקשיב לי,תירגע.תנשום עמוק.."

ג'יימס ניסה לעשות כהוראתו של רמוס.

הוא פשוט לא האמין.הוא הגיע עד פה-ויגיע רחוק יותר,אם יצטרך,אבל היא לא פה!הוא חיפש בכל שדה התעופה הזה!

"-..תישאר איתי,ג'יימס,בוא נחשוב בראש שלה:אם הייתי לילי,והייתה לי משימה של חיים ומוות לבצע,והטיסה שלי מתעכבת,מה הייתי עושה..?"

"..היא הייתה מחפשת דרך חלופית.."ענה ג'יימס בוודאות.

"יפה..עכשיו,מהן הדרכים החלופיות שיש?"

-"אין,ירחוני,הרי שמעת ש-"

"ג'יימס!תחשוב לרגע!אתה קוסם,למען השם!"

שיט.

משרד הקסמים.

בלי לענות לרמוס,הוא יצא משדה התעופה,מאיץ בדרכו אל משרד הקסמים.

"מה השעה עכשיו,רמוס?"

-"אני לא מבין מה זה קשור..."

"שאלתי-מה לעזאזל השעה?!"

"אוקיי,אוקיי,תירגע.עכשיו.הממ,בואו נראה-שש וחצי בבוקר.מרוצה?"

"אתה באמת שואל את השאלה הזו עכשיו??"

"..לא משנה."

~*~

האם ג'יימס יגיע אל לילי בזמן?

האם הארי יזכה לראות את אמו שוב?

האם לילי תגלה אי פעם כמה ג'יימס אוהב אותה?

האם יהיה לי אי פעם חבר כמו ג'יימס?(לעזאזל,אני רוצה אחד!)

האם אני אפסיק אי פעם לשאול כל כך הרבה שאלות?

כנראה.

טוב,בכל מקרה!הנה הפרק!

שמו לי אתמול גשר בשיניים,והדבר הזה כואב רצח!!

תגובות מקלות על הכאב..

חג שמח!ואל תאכלו יותר מדי סופגניות!זה משמין!!

הפרק הקודם		הפרק הבא