נקמה מתוקה מאין כמותה

אוקי לילי לא להתחרפן.

אז מה אם יש אייל שנראה כמו פוטר

כלומר איך בכלל אייל יכול להיראות כמו בן אדם ?

אין בזה שום היגיון.

חיות לא נראות כמו בני אדם

פשוט ככה

אלוהים האייל כל כך היה פוטר.

פוטר כל כך היה האייל !

לא לילי את טועה

עכשיו לכי לישון, יש לך מבחן בשיקוים מחר.

וזה לא הדבר המוזר היחידי בכל הערב הזה

לילי – לישון !

והייתם יכולים לחשוב שהעבודה שקיים פוטר אייל זה מספיק מוזר בשביל ערב אחד

אבל לא

אוקי אולי תספרי כבשים או משהו כזה ?

למה שכלב עכברוש אייל ואיש זאב יסתובבו ביחד ?

השילוב הזה לא הגיוני בעליל.

את צודקת, כמו תמיד, אבל אולי כדאי שתחשבי את כל המחשבות האלה אחרי המבחן בשיקוים

שיש לך מחר?

אלא אם...

אוקי תגיעי לפתרון ובואי נסיים עם זה כבר

לא יתכן..

לעזאזל אישה

אבל זה הדבר ההגיוני היחידי מה שמאוד מוזר בגלל שזה לא הגיוני בכלל

את לא חושבת שזה שאת מנהלת דיון עם עצמך בשתיים לפנות בוקר הוא הרבה פחות הגיוני ? וגם פתטי למדי..

שקט

אם אני צודקת

מה שלרוב קורה

אז פוטר –

וכנראה גם שאר החבורה

אוקי אולי די לעצור לי את רצף המחשבה תת-מודע !?

סליחה באמת

ש ק ט .

איפה הייתי ?

אה כן, נראה לי שפוטר אנימגוס.

לילה טוב לילי.

לילה טוב תת מודע שלי.

יום ראשון – תוכנית פעולה :

אוקי על מנת שאני יוכל לגלות אחת ולתמיד מה לעזאזל קרה אתמול בלילה אני צריכה לעקוב אחרי פוטר – בלי שהוא ידע כמובן, אחרת הדברים ממש יתבלגנו

אוקי אין שום מצב בעולם שאת תצליחי לעקוב אחרי פוטר בלי שהוא יגלה

את אומרת שאני לא מתוחכמת ?

אני אומרת שאת לא תצליחי בזה.

כן אני כן.

לא את לא.

כן אני כן !

לילס, אני תת-מודע, אני תמיד צודקת.

שקט !

אם היית מקשיבה לי תמיד היית חוסכת לעצמך כל כך הרבה מבוכות..

לא אכפת לי.

בטח שאכפת לך.

אוקי ממש מתחיל להימאס לי מהדיונים חסרי הפואנטה האלה.

חזרה למעקב אחרי פוטר.

קודם כל אני צריכה להשיג את מערכת השעות שלו, מה שלא יהיה לי יותר מדי קשה בתור מדריכה ראשית.

אחר- כך להשיג את מערכת האימונים שלו, ולבקש מג`ולי את לוז המסיבות.

אחרי זה אני רק צריכה לחקור קצת מהצד של רמוס, קצת מבלק אולי אפילו מפיטר אני יצליח להוציא קצת.

לא אובססיבי בכלל מצדך

את באמת לא מבינה את הפעולה `שקט` ? זה עד כדי כך קשה לך?

אני התת מודע שלך, משמע שאת היחידה שיש לך להאשים.

כן אז אהה. . אהה טוב סתמי ! אני משמעותית ואמיתית, את לא !

לילס, זה מטורף. אולי פשוט תשאלי אותו ?

לשאול אותו ? את פוטר האייל אם הוא פוטר האייל ? את משוגעת.

ממש מביך אותי להיות תת-המודע שלך. ברור שלא פשוט תיגשי ותשאלי אותו.

אבל אם הוא פוטר האייל, את מי הוא ירצה לשתף בכך ?

את יכולה להגיע לפואנטה בבקשה?

את לא אמורה להיות חכמה או משהו ? את החברה שלו לילי – הוא יספר לחברה שלו.

אני לא מבינה.

תהיי החברה שלו.

אני עם סוורס. והוא פוטר, אולי אפילו פוטר האייל. אני לא הולכת להיות חברה שלו.

אוקי אז אני מניחה שפשוט תתנהגי כמו משוגעת אובססיבית.

"לילס ?"

סוורס – החבר המזוייף שלי

"הי.. איך ישנת ?"

"טוב את ?"

אתה לא רוצה לדעת.

"גם. מוכן לבחינה בשיקוים ?"

"זה הצד החזק שלי, אני חושב שאני יהיה בסדר."

"איך את ?"

"לא יודעת.. לא חזרתי אתמול בערב על החומר."

"באמת ? לא מתאים לך.. למה ?"

תירוץ ללמה לא התנהגתי כמו שאני מתנהגת.

אוקי למצוא תירוץ

עכשיו

"נרדמתי."

"אוקי.." הוא צוחק – משמע הוא חושד אבל לא ישאל כלום.

"צריכה ללכת בי."

עכשיו הוא עוד יותר חושד.

"פסס אוונס."

אה נכון אני חברה מזוייפת של סוורס בגלל התוכנית של בלק מה שגורם לי להתחבא בכל מיני מקומות מוזרים בטירה.

"מה ?"

"יש בסוף השבוע מסיבה..."

"אז ?"

"אז אולי כדאי שתעשי את יציאת הזוג השניה שלך ושל סוורס ? את יודעת צריך לבנות תשתית, נשף חג המולד בעוד שבועיים !"

"בלק.. אין לי ממש ראש לזה.."

"אוונס לכל דבר יש גבול, הסכמתי שתפסיקי לכתוב ביומן המלחמה – וזה פשרה ממש לא פיירית כלפי. אבל לא לצאת למסיבה עם סוורס זה לא בא בחשבון !"

"אוקי. בתנאי אחד."

"אני לא עושה משא ומתן."

"אתה רוצה שאני אלך למסיבה עם סוורס או לא ?"

"אוקי אוונס, ניצחת. מה התנאי ?"

"תענה לי על שאלה אחת בכנות מוחלטת."

"לא אוונס אני לא נמשך אליך, למרות שבמסיבה ההיא היית די שווה."

"מצחיק, אבל לא השאלה שרציתי לשאול."

"כן בטח. אוקי שוט."

"איפה הייתם אתמול בלילה, סביבות חצות ?"

"מה ? מה.. אה.. מי זה `הייתם`?"

"אתה, פוטר, רמוס ופיטר. איפה הייתם בחצות ?"

"למה את רוצה לדעת ?"

"כי אני רוצה. עכשיו תענה לי."

"את לא מלשינה כן ?"

"כן."

"הינו במסיבה."

"מסיבה ?"

"מסיבה."

שקרן.

"זה מוזר כי בעשרה לשתים עשרה אני פגשתי את פוטר במטבחים, והוא לא נראה לבוש למסיבה במיוחד."

"עזבי, פשוט אל תבואי למסיבה."

הוא מתחמק.

ידעתי

ידעתי שמשהו לא בסדר.

"סיריוס, אני יגלה מה עשיתם אתמול בלילה . אתה בטוח שאתה לא מעדיף פשוט לספר לי ?

"כן אוונס. אני בטוח."

אוקי עכשיו אני צריכה להיות אובססיבית כלפי הלוז של פוטר האייל, נהדר.

"הי לך !"

קרא אלי סוורס מאחורי. ישבתי במדשאות מנסה לתכנן תוכנית פעולה.

"הי.. איך הלך המבחן ?"

"מעולה. איך לך?"

"סביר.."

"אוקי, מה הולך איתך ?"

"אמרתי לך פשוט לא חזרתי על החומר."

"אני לא קונה את זה. דברי."

"סוורס אתה מוכן פשוט לרדת מזה ?"

"לא. אני החבר שלך – תספרי לי"

אני לא הולכת לספר לך, אתה אפילו לא באמת החבר שלי.

"סוורס פשוט תרד מזה."

"אני לא הולך לרדת מזה."

הוא כל כך מציק

"סוורס די ! אמרתי שאני לא רוצה לדבר על זה אז פשוט תרד על זה."

"לא. למי זה קשור ? לפוטר ? כי ראיתי איך הסתכלת עליו כל הארוחת בוקר."

"מה אתה עקבת אחרי על מי הסתכלתי ואיך ? קצת אובססיבי מצידך אתה לא חושב ?"

"למה את כל כך כועסת עלי ? מה כבר עשיתי לך ?"

כלומר חוץ מלכתוב עלי ועל החלומות שלי כתבה?

"כלום פשוט תרד מזה !"

"לא."

"כן."

"לא !"

"תפסיק !"

"לא יקרה. אני החבר שלך, את אמורה לסמוך עלי."

"לסמוך עליך !? מצחיק."

שיט.

"מה אמרת ?"

"כלום."

"את אמרת שאת לא סומכת עלי. למה ?"

"לא התכוונתי לזה ככה..."

"נשמע לי שהתכוונת לזה בדיוק ככה."

"כן טוב לא כל מה שנשמע לך הוא מה שבאמת קורה."

"את עושה את זה שוב."

"עושה מה ?"

"מרחיקה אותי !"

איך לעזאזל נקלעתי לריב אוהבים אמיתי עם מישהו שאני בכלל לא אוהבת !?

"אני יודעת סוורס."

"יודעת מה ?"

"אתה יודע בדיוק מה, אל תשחק אותה טיפש."

"לא אני לא !"

"אני יודעת על הכתבה סוורס ! אני יודעת ! אני יודעת שזה היית אתה.."

הדמעות התחילו להציף לי את הפנים לאט לאט, נשימות שקטות ועמוקות יצאו לי.

"מה ?"

"אל תכחיש. אני רק רוצה לדעת למה, תסביר לי. למה עשית את זה ? חשבתי שאתה חבר שלי ! למה ?"

"לילי אני לא כתבתי את הכתבה הזאת."

"אה באמת ?"

"כן !"

"טוב, אני לא מאמינה לך."

צעקתי אליו.

"אם את לא מאמינה לי אז למה הסכמת להיות החברה שלי ? למה נישקת אותי ? למה חיבקת אותי ?"

"זה היה חלק מתוכנית נקם שעשיתי עם סיריוס. מי שאתה כתבת שעשה את הכתבה הזאת."

"מה ?.."

"כן ! למה ציפית ? שאני לא יחזיר מלחמה ?"

"לא ציפיתי שתתנהגי ככה.. ואם זה שווה משהו אז אני מוכן להישבע לך בחיי שלא היה לי שום קשר לכתבה המטופשת הזו."

היה לו משהו בעיניים, לא רק הדמעות שהחזיק וצרבו לו, היא לו כאב.

תמיד היה לסוורס כאב, אבל זה היה משהו אחר.

ידעתי, זה לא היה סוורס.

"זה לא היית אתה."

"לא."

"תודה לאל"

קפצתי עליו בחיבוק חזק.

"אני כל כך שמחה כל כך – סוורס ?"

הוא הוריד את הידיים שלי ממנו

"אני לא מאמין שבכלל חשבת שאני יוכל לעשות לך כזה דבר."

הוא הפנה לי את הגב והתחיל ללכת..

אני לבד .

"לילי ?"

שכבתי על המדשאות, ללא נוע. הדמעות זלגו לי על העיניים.

"לילס, מה קרה ??"

צעקה אלי ג`וליה, רצה אלי.

"לילי ?" היא התיישבה לידי. ניסתה להשיג ממני איזשהיא התייחסות.

"לילי את בסדר ? מה קרה ?"

סובבתי אליה את הראש, היא שלחה את הידים שלה לשיער שלי וליטפה אותו בעדינות.

"אני לבד ג`ולי."

"לא לילי מה פתאום !" היא הרימה אותי בקושי בידים שלה, ניסתה להחזיק אותי ולחבק אותי.

"סוורס-ס-ס ש-שונא אותי. א-ני חושב-ת-ת שפוטר-ר וכל החבורה בכלליות ה-ם-ם אנימגוס-ס-ים, ומישהו כתב על-י-י את הכתבה המרושע-ת-ת הזאת," ממש קשה לי לדבר כשאני בוכה "ואני ניצלתי את סוורס."

"הי, הי די.. הכל יהיה בסדר. די" ניסתה ג`ולי לנחם אותי כשהתייפחתי בידה, החזקתי אותה חזק, שלא גם היא תברח. אם היא גם תלך אני באמת לא ידע מה לעשות.

"בואי, את בטח קופאת מקור."

נכנסנו לטירה ואפילו לא הספקנו לעלות על המדרגה הראשונה לפני שהתמוטטתי על הרצפה.

פתחתי את עייני באיטיות, לקח לי כמה שניות להבין איפה אני ואז ראיתי את מאדם פומפרי.

"או, שלום לך. איך את מרגישה ?"

"אני בסדר."

"את נראת חלשה, תשתי את זה."

היא הגישה לי משקה, באותו הרגע שהכנסתי אותו לפה רציתי להוציא אותו אבל היא השיגה אותי וחסמה לי את הפה.

"לבלוע." הורתה לי, נענתי בחוסר רצון.

"חח...חח.." שמעתי פתאום נחירות קלות מצד ימין, סוורס ישן על הכיסא בחוסר נוחות.

הייתי יכולה לחשוב שגמרתי את מלאי הדמעות שלי אבל לא, הן עלו ויצאו בקלות מפתיעה.

"הוא היה פה כל הלילה." אמרה מאדם פומפרי והלכה.

"סוורס ?" נגעתי בו בקצה האצבעות שלי

"אה..? או, לילס, איך את מרגישה ?"

"הרבה יותר טוב," חייכתי אליו. " אני כל כך מצטערת סוורס. לא ידעתי כבר מה לחשוב."

"זה בסדר..." הוא מחייך אלי.

סוורוס מחייך אלי.

הוא פשוט הבנאדם הכי טוב לב שקיים.

"אז, את לא מרגישה כלפי כמו שאני מרגיש כלפיך ?"

"הלוואי והייתי."

"כן, גם אני מקווה." הוא חייך אלי חיוך קלוש. "בכל מקרה. מי שלא עשה את זה אנחנו עומדים לתפוס אותו."

"סוורס, כבר ניסיתי, זה לא בדיוק נגמר טוב."

ואני משתדלת ללמוד מטעויות

"כן אבל עכשיו יש לך עוד חבר צוות." סיריוס בלק בכבודו ובעצמו עמד בפתח דלת המרפאה.

"אתה רוצה לעזור לסוורס, לעזור לי לתפוס מי כתב עלי את הכתבה הזו ?"

אני מוכה תדהמה כרגע.

"זה יותר כמו סוורמאוס רוצה לעזור לי למצוא מי עשה את הכתבה הזו כדי לעזור לך."

"אני בחיים לא הייתי עוזר לך בלק. אני עושה את זה בשביל לילי."

"כן כן, מה שתגיד. העיקר שנמצא את המנוול."

"אתם רוצים לעבוד ביחד ?"

אני עדין מוכת תדהמה.

"כן" ענו לי שניהם ביחד.

"אתם יודעים שהשותפות שלכם נוגדת בערך את כל חוקי הטבע ?"

"כן, אני גם חושב שאנשים עם שיער טוב ואנשים עם שיער רע לא צריכים להתערבב. אבל מה לעשות."

"אני מזהיר אותך בלק, עוד מילה אחת ואני-" " אוקי. בואו נחליט שאתם לא מוציאים שרביטים אחד על השני, או לועגים אחד לשני, או כל דבר בסגנון."

הנהוני חסרי רצון משני הצדדים – אני אקבל את זה.

"בואו נתפוס את התולעת הזאת ."

"נחזיר לך את השם הטוב."

"נאחד ביני לבין קרניים."

"אוה בלק אתה מאוהב ? מואה מואה !"

"עוד מילה אחת סנייפ ואני – " " בנים ! מה אמרנו ?"

"סליחה.."

סליחה.."

"יפה מאוד."

הפרק הקודם		הפרק הבא