רק בדמיון

לונה לא חשבה שהוא רציני. היא תמיד חשבה שנוויל קטן מבחוץ וגם מבפנים. אבל זאת הייתה טעות. מבפנים הוא ענק וגדול, ואמיץ. כל כך אמיץ...
" אני שמחה שאתה כאן!" חייכה בהקלה לונה.
"גם אני שמח... בואי ניגש לעסק. תגידי שלוש וזהו."
"שלוש"אמרה לונה בחשש. לפתע ראתה אורות, וניצוצות. ראשה כאב, ואז הפסיק הכל כמו שהתחיל. אז היא הבינה, שזהו, נגמר- אין יותר מיחקוקים מאחורי הגב, הצקות, בריחות, וכלום- ברגע של ניצוץ של תקווה והחלטה פעוטה.
אבל משהו קטע מחשבותיה- משהו חם על כתפה. היא ראתה שזהו יצור! ואז היא הבינה...
היא בעצם... החייתה את היצורים האלו! אם היא מחייה אותם, כולם יבינו שהיא לא דימיינה...
"אוי לא... נוויל..."

תגובות... סורי שלא עידכנתי מלא זמן... אני עדיין לא מאמינה שהפאנפיק הזה שרד!

הפרק הקודם		הפרק הבא