חיבה אמיתית

הארי פוטר ואוליבר ווד טיילו ודיברו על קווידיץ'. כמובן...

לפתע שמעו רעש מתוך היער האסור שנשנע כמו צעדים.

"מה זה היה?" שאל הארי.

"בטח אחד היצורים שם" ענה אוליבר.

"אני לא חושב" אמר הארי.

אוליבר ידע מה הארי מתכונן להגיד.

"בא נלך לראות" אמר הארי.

"השתגעת? אם יקרה לך משהוא לא יהיה לנו מחפש לקבוצה השנה!" צרח אוליבר.

"לא יקרה לי כלום" ענה הארי בתגובה.

הם נכנסו לתוך היער לפתע נתקלו בדמות השרויה על האדמה.

"לומוס" מלמל הארי. שניהם כיסו את פיהם בידיהם. על האדמה היתה נערה מחוסרת הכרה.

"היא חיה?" שאל אוליבר.

"אני לא יודע" ענה הארי "אבל אני חושב שכדאי שניקח אותה לדמבלדור"

אוליבר הרים אותה ושניהם הלכו לכיוון הטירה.

הם נכנסו דרך הכניסה הצפונית.

בכניסה עמדה הפרופסור מקגונגל.

"מה אתם עושים בשעה כזו מחוץ לחדר המועדון? פוטר אתה אמור להיות במיטה שלך!" זעפה הפרופסור מקגונגל שלא הבחינה בנערה.

מבטם של הארי ואוליבר נע אל הנערה.

"מה קרה לה?"שאלה.

"אנחנו לא יודעים" ענה הארי "אבל אנחנו חושבים שצריך לקחת אותה לדמבלדור"

"טוב, אתם תיקחו אותה למאדאם פומפרי ואני אלך להביא את הפרופסור דמבלדור" ענתה הפרופסור מקגונגל. הם הלכו.

לא היה אף אחד במרפאה, לאחר כמה שניות הגיעה מאדאם פומפרי וכשראתה את הנערה נבהלה.

"מה קרה לה?" שאלה מאדאם פומפרי.

"אנחנו לא יודעים" ענה אוליבר.

"בסדר, תניחו אותה כאן" אמרה מאדאם פומפרי.

אוליבר הניח אותה אותה על המיטה הלבנה והארי והוא יצאו החוצה.

כשיצאו שמעו את הפרופסור דמבלדור מדבר עם הפרופסור מקגונגל.

"פומונה יודעת על זה?" שאל דמבלדור.

"אני לא חושבת" ענתה הפרופסור מקגונגל.

"תוכלי ללכת לקרוא לה?" ביקש הפרופסור דמבלדור.

היא הנהנה בראשה והלכה.

דמבלדור הבחין בהארי ואוליבר העומדים ליד דלת המרפאה ולאחר מספר דקות הגיע סדריק דיגורי.

"היא בסדר?" שאל.

"מה אתה קשור?" שאל אוליבר.

"אה..., אני..., היא..., היינו אמורים לצאת להוגסמיד" ענה סדריק.

כשנסתיימה השיחה הקצרה אמר הפרופסור דמבלדור:"תוכלו לבוא איתי?"

אוליבר הסתכל על הארי במבט שואל והארי הסתכל עליו בתגובה במבט של "אין לי מושג"

אוליבר, הארי וסדריק נכנסו למשרד של פרופסור דמבלדור.

"שבו" אמר דמבלדור ובנפנוף הופיעו שלושה כיסאות ליד השולחן.

"טוב, ספרו לי מה אתם יודעים" אמר פרופסור דמבלדור.

סדריק התחיל לספר.

"אמרתי לרוז לחכות לי בשש במדשאות, אני הגעתי בשש וחמישה והיא לא הייתה שם.

הלכתי לחדר המועדון, חשבתי שאולי היא שם, היא לא הייתה גם שם.

ראיתי את החברות שלה ושאלתי אותן אם הן ראו אותה והן אמרו שברבע לשש היא כבר הייתה בחוץ ונשארתי בחדר המועדון"

הארי ואוליבר סיפרו גם.

"היינו בחוץ ודיברנו על גמר גביע הקווידיץ'" אמר הארי "ופתאום שמענו רעש מהיער, הלכנו בכיוון הרעש ונתקלנו במישהו שהיה על האדמה ופשוט הבאנו אותה לכאן"

"טוב, אז אתם..."

הפרופסור דמבלדור לא סיים את המשפט.

שמעה דפיקה בדלת ופרופסור ספראוט נכנסה, היא נראתה מזועזעת.

"אלבוס, ההורים של רוזלין היגעו לפני חצי שעה, אבל לא בשביל זה באתי" אמרה ואחרי מספר שניות הוסיפה: "היא ערה..."

_________________________________________________________________________________________________________________________

בבקשה תגיבו, זה ממש חשוב!!!!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא