מלחמת הכוחות

פרק 6: נפילה בשבי

"ראינו אותם!" צעקו פרודו, אראגון, אריה, אוריק, פיטר, אדמונד, יוסטס ולוסי בבת אחת. לא היה אפשר להבין דבר.

"שקט!" צעק גנדלף, וחיכה עד שהשתתקו. "פרודו, מה קרה שם?"

"ראינו את המחנה השני!" אמר פרודו בקול שרטט מהתרגשות. "הם גם קיבלו דינוזאור. אבל הוא היה ממש ליד הראשים שלנו, כך שהיינו חייבים לרוץ חזרה לפני שיבחין בנו."

"הספקתם לפחות לראות מה הם עשו?" שאל גנדלף, ידיו טופפות על מטהו.

"הם היו באמצע ויכוח," צייצה לוסי, "והמלך מירז מת!"

לא שאנחנו יודעים מי זה, חשב הארי בקדרות.

"אני מקווה שהם יתחילו להילחם אחד בשני. יותר הרוגים אצלם- יותר טוב," אמר ספטימוס.

גנדלף הסתובב והלך לאורך המחנה, מהרהר. "מה קרה?" שאל אותו פרודו.

"אני מנסה לחשוב על תכנית. תהיו בשקט בינתיים בבקשה," ענה גנדלף והתרחק מהם.

הארי צנח על כיסא קרוב, עייף מהמאמץ שעשה נגד הדינוזאור. הוא ידע שאסור לו לנוח, כי אי אפשר לדעת אם יגיע עוד מבחן, אבל הוא חשב שלא סביר במיוחד שזה יקרה. לפתע הבחין בפתק שהיה מונח מתחת לכיסא. הוא הרים אותו וקרא לעצמו. באותו רגע חזר גנדלף. הארי תחב את הפתק לכיסו בשיא המהירות.

"יש לי תכנית. אני אטיל קסם הסוואה על כולנו, ונתגנב למחנה שלהם בשקט. אתם חייבים לשמור על דממה מוחלטת, אחרת יגלו אותנו, ואני לא רוצה לעלות בדעתי מה יקרה אז."

השתררה דממה של הסכמה כללית. אחדים הנהנו בראשם. גנדלף החל לפעול.

"פרליכו מחניטו שולרו אמן! ולנו כיאנה שקלו סמן!" קרא והקיף את כולם במטהו. הוא ביצע כמה תנועות מהירות וזרק את מטהו, שריחף באוויר לרגע ואז נעלם. הוא הופיע מחדש ביד של גנדלף. הקסם פעל בדומה ללחש הנגזה.

 "עכשיו נתקדם בשקט, כולנו," לחש גנדלף ודחק את המטה בגבו של אראגון, במטרה שיוביל את החבורה. אראגון הבין את הרמז וצעד על קצות האצבעות, מורה לכולם לעשות כמוהו. הוא הגיע ליער, וגילה מעבר צר שמאחוריו לא היה ניתן לראות דבר. החבורה עברה במעבר, ומצאה את עצמה בשטח האויב. ידיים קרות תפסו את פיו של אראגון, והוא שמע קול מזמר. הוא שקע בתנומה, כמו כל חבריו

הפרק הקודם		הפרק הבא