העתיד הלא ורוד

לכול איש יש שם. לכול שם יש משמעות. לכול שם יש משמעות על האדם. לשול שם יש השפעה עצומה על האדם שבחר אותו.

שמי מיי, נגזר מהמילה מים, זה נחשב כבוד לשאת את השם "מיי" או "מיה", כי מים הם חיים, ואין ברכה גדולה יותר מלהגיד שאת החיים.

השם אדם נגזר מהמילה אדמה. בן אשר נקרא אדם יועד להיות חקלאי. כול זה נכון כמובן כשעוד היו מקצועות, היום אדם יוכל רק להתנחם בעובדה שהאדמה נותנת לנו את האוכל שלנו, אם דרכה ממש ביבול, ואם מהבהמות וחיות השדה שכמובן זקוקות לאדמה ולאוכל שהיא מייצרת.

השם ארז הוא שם מקובל בקרב בנים בכורים. בהסיבה לכך היא שבנו הבכור של אדם צריך להיות בחור כארז. כיום זה לא יותר משם ריק.

השם גילי הוא הצבוע מכולם. גילי נגזר מ"גיל", שמחה. גילי זה השמחה שלי. היום לקרוא לילדה שלך גילי גובל בעלבון. מה פתאום איכפת לך מהילדה? מה היא משמחת אותך אם היא רק נולדה?

לפעמים כאשר אני מהרהרת בשמותינו אני חושבת שאמא ואבא פשוט הגרילו שם כי הרי איך אפשר לבחור את השמות הללו במודע? האם ההורים שלנו עד כדי כך צבועים?

את התשובה לכך כנראה שלעולם לא אדע, אז עד הפעם הבאה, מיי מירלס, השלושים ואחד למרס, שנת שלושת אלפים מאה ארבעים ושלוש, בבוקר יום רביעי.

הפרק הקודם		הפרק הבא