הארי ניסה בכל כוח להתפתל ולהשתחרר. אך החוטים רק נהיו הדוקים יותר. באיזה שהו שלב הארי הצליח לשלוף שרביטו, לכוון לחוטים ולומר: "דיפינדו!" החוטים נקרעו והארי נפל על הרצפה. הוא כיוון אל החבלים של האיש שהתפתח לשד ואמר: "דיפינדו!" הוא הכניס את האיש לקופסת קרטון גדולה וסגר אותו בפנים, שלא יזיק. הוא רק עכשיו שם לב שהוא נמצא בקרחת של יער. הוא רץ לכל מני כיוונים אך לשווא. אך פתאום ראה את קופסת הקרטון זזה, בניסיון להשתחרר. הארי לקח את קופסת הקרטון והחל לסמן בקסם היכן כבר היה. כך הגיע החוצה. הוא כיוון את שרביטו לשמיים ואמר: "אציו נימבוס 3000!" המטאטא שלו עף אליו והוא עף לביתו. הוא ציפה בקוצר רוח לפגוש את ילדיו, את ילדי רון והרמיוני, וכמובן.. את ג'יני. כשהגיע לביתו ג'יני חיבקה אותו חזק ונתנה לו נשיקה והוא סיפר לה על הכל. כולל.. קופסת הקרטון. הוא פתח את הקופסה והסביר שהוא קשר את האיש בענפים של סתם עץ. ג'יני אמרה: "ניקח אותו לקדוש מנגו". הארי הנהן. הוא טס על המטאטא שלו עד לבית החולים הקדוש מנגו ואישפז אותו. מעשה הצלה של ממש! הוא הסכים לממן את טיפולו בבית החולים. הארי חזר שמח ומאושר לביתו. כשעלה לחדר האורחים שבו היו 4 מיטות, ספה, ו2 ארונות הוא הביט ברוז והוגו. הוא התיישב על הספה. הוא אמר: "אל תדאגו, אני אחפש את רון והרמיוני ולא אפסיק עד שאמצא אותם". הוא הביט תחילה בילדה הבוכייה, רוז, ואחר כך בהוגו המתייפח. הוא ישב והרגיע את שני הילדים הבוכים והמתייפחים. לדבר לא יכלו. הם בכו ובכו ולא הוציאו מילה אחת. גם הארי וג'יני היו עצובים. "אני אמצא אותם". חזר ואמר הארי. "ומה אם לא?" שאלה רוז תוך כדי בכי. "כן, מה אם לא?" שאל הוגו, בוכה גם הוא. הארי השיב: "אין כזה דבר לא. בינתיים, ברוכים הבאים למשפחת פוטר".
|