אמה

הבטתי מבעד לחלון.
קרני השמש השתקפו למול עיני.
דרק נעלם בזמן שקפץ.
פשוט נעלם.
מה קרה פה?
מה הוא חיפש אצלי?
איך אני אסדר את החדר עכשיו?
אני וג'ני עמדנו והבטנו.
"את ראית את זה עכשיו?" שאלתי אותה.
"כן. הוא אשכרה נעלם!" אמרה ג'ני.
פתאום נכנסה נערה לחדר.
"פרופסור מקגונגל אמרה שהיא שמעה השחטת רהיטים" אמרה הנערה.
"מי את?" שאלתי אותה.
"קוראים לי לוסי. תלמידת שנה ראשונה. מויינתי לפני כמה ימים! את לא זוכרת?" שאלה לוסי.
"עכשו נזכרתי" אמרתי ללוסי.
"אני עוד מעט אחזור. אני הולכת רגע לשאול את מקגונגל מה המסר. שכחתי אותו" אמרה לוסי.
אחרי שלוסי יצאה ג'ני עיוותה פניה.
"נכון שהיא מגעילה?" שאלה ג'ני.
ללוסי היה שיער עד הברכיים.
נראה לי שהיא לא הסתפרה בכלל בחייה!
עינייה אפורות ירקרקות ונוצצות, כמו שלג טהור.
חלוק בית גריפינדור נראה עליה מושלם, ופניה עדינות וטהורות להפליא.
היא התאפרה כמו דוגמנית (מה שנורא הזכיר לי את איימי דרך אגב).
ושפתיה מושלמות בצורתן, היה אפשר לחשוב שהיא יצאה מתוך מגזין דוגמנות.
היא הייתה יפייפיה.
לא הבנתי מה מגעיל בה.
"לא, לדעתי היא לא מגעילה. היא נראת נחמדה, ומלכת היופי" אמרתי לג'ני.
ג'ני אמרה: "וואו, איכס! היא נראת סנובית כאילו!" אמרה ג'ני.
"לא!!!!!!!!!!!" צעקתי על ג'ני.
ג'ני יצאה בעצבנות מן החדר.
פרופסור מקגונגל נכנסה פנימה.
היא הייתה בפה פעור.
"זו לא אני! זה דרק!" אמרתי למקגונגל.
"לא. בגלל שהוא הפעיל את אחת הקללות שאין עליהן מחילה בשנתו השניה על תלמידה, הוא סולק. דרק לא כאן יותר" אמרה הפרופסור.

הפרק הקודם		הפרק הבא