כשבלטריקס ומפת הקונדסאים נפגשו לראשונה

לכבוד יום ירושלים... תהנו^^

---

"מה קורה כאן?" שאלה בלטריקס. בחדר התקבצו ארבעת הקונדסאים, רודולפוס והיא. למותר לציין כי רודולפוס ובלטריקס היו עדיין תחת זהותם הבדויה.

"בלה, בלה, בלה, בלה," סיריוס התענג על כל הברה. "למה שנעזור לכם? למה שנסביר לכם משהו?"

"אני מזהירה אותך, סיריוס-" היא איימה.

"בת דודה יקרה שלי, את לא יכולה לפגוע בנו; חלק מיכולות הכישוף שלך התמוססו כתוצאה מהקסם." הוא אמר בבבת צחוק.

"מה זאת אומרת?" היא נבהלה, בין מהידיעה המצמררת ובין מכך שסיריוס דיבר על "קסם" זר.

"רגע אחד, בלה- את לא הבאת אותנו לכאן?" שאל רודולפוס, מבולבל.

"אני? זה היית אתה!"

"למעשה, זה אנחנו." ג'יימס נידב פיסת מידע לא מחייבת, וקרץ לחברו הטוב.

"דבר ראשון, כדאי שתאמצו זהויות חדשות שיתאימו למראה שלכם," ייעץ להם סיריוס. "וזה כולל גם הסבר מה אתם עושים פה, בעצם."

"אה, מהבחינה הזאת אני כבר מסודר- אני והחברה החדשה שלי פגשנו קודם את המנהל, ומסתבר שאני תאום סקיב של אחד התלמידים פה." התערב רודולפוס.

"מה? למה? איך?" זעקה בלטריקס, ואז התאפסה על עצמה: "סיריוס בלק, אני דורשת הסבר לכל מה שקורה כאן!"

"דורשת? אני לא מכיר את המילה הזאת. ג'יימס, אתה מכיר?"

"לא, לא מכיר."

"בסדר," היא רטנה. "אני מבקשת הסבר."

"עדיין לא נשמע לי מתחנן מספיק..."

"סיריוס, אני עדיין בת דודה שלך!" היא הזדעזעה. "אני אמלוק לך את הצורה כשהכל יחזור לקדמותו!"

"את בטוחה בזה, גברת בטטת-על?" סיריוס שוב צחק. "כי לדעתי, בלעדיי שום דבר לא יסתדר לכם."

"ואתם יכולים להכניס את השרביטים, בנו לא תוכלו לפגוע אפילו בקסם הפשוט ביותר." הוסיף ג'יימס, כשהבחין לאן ידיהם חותרות.

"סליחה???"

"לא סלחתי, אבל את משתפרת, בת דודה. ועכשיו, אם את לא רוצה לגמור באזקבאן כרוצחת ילדים או בקדוש מנגו כסקיבית משוגעת, כדאי לך לעשות כל מה שנגיד."

"מה אתם רוצים?"

"קודם כל, אני יכול בקלות להמציא לך זהות חדשה." אמר לופין מיד. "כמובן, כדאי לך להשתדל להיות נחמדה, כדי שאף פעם לא יתחשק לי לספר למנהל שאת לא באמת תלמידה פה..."

"בסדר, בסדר," היא נכנעה מיד, בלית-ברירה. "לך תסדר את זה, אני בינתיים רוצה לשוחח מעט עם בן דודי המתוק- שיחת משפחה."

"הגישה שלך לא נכונה, מותק." ג'יימס הסביר בחיוך. "קודם תעזרו לנו, ורק אחר-כך נעזור לכם."

בלטריקס סקרה בחשש את עיניהם הנוצצות של הקונדסאים, ואחר את של בעלה המתרפס. בוגד, הוא לא עוזר לה מספיק במלחמה של שניהם. היא כל-כך הולכת לזרוק אותו כשהכל יסתדר... אם הכל יסתדר, היא הזכירה לעצמה בתסכול.

"בסדר, מה אתם רוצים?" היא שאלה בתיעוב גלוי.

"תורידי כמה טונים, גברת." המליץ ג'יימס. "בתור התחלה, שכחנו את גלימת ההיעלמות שלנו בכיתת שינוי הצורה. סביר להניח שדמבלדור כבר לא שם. לכו תביאו לנו אותה, ועל הדרך- או שבעצם זה לא כל-כך בדרך- תקפצו למטבח, כמעט נגמר לנו מלאי הממתקים שסחבנו משם בפעם הקודמת. תבקשו מהם את המשלוח הרגיל, ו- אה- כדאי שתיקחו איתכם כמה אמצעי קיבול, אני בספק אם תוכלו לשאת הכל בידיים."

"וכדאי שתחזרו בגישה שונה לגמרי," הוסיף סיריוס. "כי יש לנו הרבה שיעורי בית בהתגוננות- אני מניח שאת זה תוכלו לעשות בקלות, כמעט כמו לשקר, נכון?"

הפרק הקודם		הפרק הבא