(עוד לא) התגברתי

תודה לדני כהן על כל הרעיונות שממש עזרו לי לכתוב את הפרק הזה!!!! (וכנראה שגם עוד כמה פרקים שיבוא אחרי זה...)

וכפיצוי על הפרק הקודם (וגם כי ככה הסתדר לי) פרק ארוך מהרגיל!

 ---------

טוב, יומני...
צר לי לאכזב אותך אבל החלטתי שאני זה שימשיך לכתוב בך בזמן הקרוב!

לא מזמן קיבלתי מכתב מהמנהל של הוגוורטס (פרופסור פודקאנסקי):

ג'ורג' וויזלי שלום רב,
התפנתה משרתו של המורה להתגוננות מפני כוחות האופל,
כך שברצוני לשאול עם אתה מעונין ללמד את מקצוע זה?

בכבוד רב
        ד.פודקאנסקי

הייתי ממש בהלם אחרי שקיבלתי את המכתב הזה, הוא ביקש ממני להיות המורה להתגוננות מפני כוחות האופל!
אז יומן יקר, אתה בטח שואל מה עניתי לו:

לפרופסור פודקאנסקי שלום רב,
אני מאוד מודה לך על שאלתך!
אני אשמח ללמד את מקצוע זה!
בכבוד רב
ג'.וויזלי

ככה קרה שהורשתי לפרד את החנות שלי, כמובן רון נשאר לפקח לו על העניניים.

ב-1 בספטמבר נסעתי ברכבת להוגוורטס (עם שאר המורים, כן אתה בטח גם כן רק עכשיו יודע שלמורים יש רכבת משלהם)

הגענו לטירה. ראיתי את כל המורים הוליכם לאותו כיוון, ואז ליליאן מנרבל, שהתגלתה כמורה לשינוי צורה (היא הזכירה לי בצורה מדויקת למדי את פרופסור מקגוניגל, ובצדק, מסתבר שהיא נכדתה) הראתה לי את חדרי והלכה.

לאחר כשעה ירדתי לאולם הגדול וראיתי את האחינית שלי, לילי פוטר, בשולחן גריפנדור.

היא נופפה לי לשלום, ואני החזתרי לה חיוך.

באותו הלילה קיבלתי מכתב מאנג'לינה ופרד:

היי ג'ורג'! היי אבא!

אנחנו מקווים שאתה נהנה ואתה בסדר,

אנחנו מחכים שתעדכן אותנו בכל!

אוהבים מאוד מאוד

אנג'לינה ופרד

מיד החזרתי להם מכתב תשובה עם הינשוף המשפחתי שלנו הרולד, על שם הינשוף הדביל והזקן שהיה למשפחתי בצעירותי:

לאנג'לינה ופרד,
המנהל החדש מאוד נחמד וחביב,
לילי הקטנה נראת מאוד שמחה בבית גריפנדור (איך הזמן עבר מהר! היא כבר בשנתה השישית!)
המורים פה נראים לי גם כן בסדר גמור, אבל לדעתי אתה פרד מכיר את חלקם טוב יותר ממני...
אני כבר מתגעגע אליכם,
אז ניפגש בחופשת חג המולד!

אוהב מאוד מאוד
ג'ורג'

ככה הימים עברו בלי בעיות, התלמידים אהבו אותי כמורה, אני אהבתי ללמד אותם... מה עוד מורה רוצה? (חוץ מלהיפגש עם משפחתו לעיתים קרובות יותר מהחופשים)

ככה חופשת חג המולד הגיע מהר יותר ממה שציפיתי וחזרתי הביתה סוף סוף.
שמחתי מאוד לחזור הבייתה! לומרות שקצת התגעגתי להוגוורטס... ג'יני הארי וילדיהם (שכבר היו בוגרים) באו אלינו, ולילי סיפרה בהתרגשות אלי כמורה (איך שהוא הכל היה חיובי)
בחופשה היה מאוד כיף, נסענו אנג'לינה, פרד, ג'יני, הארי, ג'יימס, אל לילי ואני לחופשה בחוף הים, קרוב לאיפה שביל ופלר גרים.

ככה עברה לי החופשה בנעימים וקצת הצטערתי לחזור להוגוורטס.
עליתי על הרכבת של המורים ונסענו להוגוורטס, הגענו ואני כבר ידעתי מה אני צריך לעשות. פרקתי את תכולת המזוודה שלי וסידרתי קצת את חדרי. אחרי כשעה התלמידים הגיעו ואני נאלצתי לעזוב את חדרי ולרדת על האולם הגדול. ראיתי שוב את לילי וזיהיתי להפתעתי, את רוב התלמידים שישבו בארבעת השולחנות שהיו מולי.

שוב פעם התחלתי ללמד, וכמוני גם התלמידים נהנו, לימדתי אותם הרבה לחשים שהארי לימד אותי ועוד קבוצה של תלמידים כשהינו ב'צ"ד' ושמחתי לראות את התקדמותם המפתיעה למדי של התלמידים, הם כולם היו מעולים!

לקראת סוף השנה דיברתי עם פרופסור פודקאנסקי ואמרתי לו שהספיקה לי שנה אחת ואני מעונין לפרוש.
הוא כלל לא שמח על כך, והצטער מאוד כי הוא ראה עד כמה התלמידים (וגם אני) נהנו מהשיעורים שלי, וניסה לשכנע אותי בכל תוקף שאני לא יפרוש. כשהתלמידים שמעו על כך גם הם ניסו לשכנע אותי להישאר, והם גם הראו לי את זה: הם התקדמו כימעט פי 2 מקצב ההתקדמות הרגיל שלהם (וקצב הלימוד של כל הכיתות היה מהיר בהרבה ממש שציפיתי, וציפיתי להרבה).

הם התחננו בכל דרך אפשרית (הרבה דרכים שלא חשבתי אליהם בכלל! ובנינו, חשבתי על הרבה דרכים מקוריות) ולא היה לי לב לסרב להם, גם פרד ואנג'לינה שמו לב כמה אהבתי למד, ולפי סיפורי גם כן התלמידים אוהבים את שיעורי, וגם הם ניסו לשכנע אותי שאני אמשיך.
אז כך קרה שב-1 בספטמבר, בדיוק כמו לפני השנה שקדמה לה, עליתי על רכבת המורים אשר הסיעה אותי להוגוורטס.

השנה הייתה אפילו יותר מהנה! וכל כך שמחתי לחזור ללמד לאחר חודשיים שלא עשיתי זאת (טוב נו, פרד ואנג'לינה ביקשו כמה וכמה הדגמות של השיעורים שלי, והם גם כן נהנו כמו התלמידים בהוגוורטס, הם ממש שמחו בשביל התלמידים שלא פרשתי, וכל פעם שהייתה להם את ההזדמנות הם הזכירו לי איזה מורה טוב אני...)

השנה הזאת גם עברה לי יותר מהר מהקודמת! וחופשת הקיץ הגיעה במהרה, החלתתי לנצל היטב את החופשה הזאת. החלטתי לבקר בבית הורי.

כשהגענו מיד אמא הייתה חייבת לסדר לנו הכל ולמין אותנו לחדרים ולדאוג שהכל בסדר, אני ואנג'לינה ישנו בחדר שהיה שלי ושל פרד.
היה לי קשה להרדם: ישנתי במיטה של פרד. ואז נקלט לי שאולי זה כי יש מין בליטה במזרון שלו. חשבתי שאולי זה איזה חפץ שהמצאנו עוד בתקופת הלימודים בשביל החנות שלנו.
מאוד הסתקרנתי מה היה החפץ הזה...הרמתי קצת את המזרון ו...

גיליתי משהו שאף פעם לא ידעתי על קיומו!! את היומן של פרד!!!!!!!!!!!!!!!!!

---------------

תגובות אנשים!!!!

מקווה שאהבתם!!!

מחכה לתגובות ;)

הפרק הקודם		הפרק הבא