אל העבר הלא מוכר

טוב, זה פרק שמאוד אהוב עלי!
במיוחד הסוף.
נתקעתי טיפה בפרק 7 ככה שיש צורך לחכות עוד
טוב, אז בלי הרבה בלה בלה, הנה הפרק -

<!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0in; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:595.3pt 841.9pt; margin:1.0in 1.25in 1.0in 1.25in; mso-header-margin:.5in; mso-footer-margin:.5in; mso-paper-source:0; mso-gutter-direction:rtl;} div.Section1 {page:Section1;} -->

"היה כזה נורא?" שאלה קים את לילי כשהן עברו אל השיעור החמישי שלהן. זה היה השיעור היחידי שלה עם תלמידי גריפינדור.

"ארוחת הבוקר? לא, לא נורא כמו שחשבתי." לילי חייכה. "פוטר התנהג יפה לשם שינוי."

"הוא מתנהג אלי יפה. את סתם מכלילה אותו, לא חשבתי שאתייק אותך כמישהי שמדביקה תוויות. חוץ מזה, תסתכלי על זה ככה, הוא מספיק חתיך בשביל שאני אעשה אותו." קרצה קים ולילי השפילה את מבטה, מסמיקה.

"היי קים, לילי." סיריוס וג'יימס חלפו בריצה על פניהן של הבנות. הם עשו משהו. חשבה קים בחיוך ממזרי.

"ואני חשבתי שהוא התבגר..." מלמלה לילי. קולה לא נשמע כועס אלא מאוכזב.

השיעור החמישי של קים היה לחשים, עם פרופסור פליטיק, ראש בית רייבנקלו. הוא היה אדם נמוך קומה. טוב, הוא היה נמוך מאוד, גובהו היה אולי מטר בלבד. אולי פחות.

"ברוכים הבאים תלמידים לשנתם האחרונה בהוגוורטס. אני מקווה שתפיקו ממנה את הטוב ביותר. אנחנו נתחיל כבר מהשנה ללמוד לחשים שיהיו בבחינות הכישופמטרי. היום בשביל לא להכביד עליכם נחזור על חומר קל במקצת. נתחיל עם הלחש שלמדתם בשנתם החמישית. אני יודע שזה לחש שנועד להיעשות בכיתת התגוננות מפני כוחות האופל, אך בגלל שתרגלתם אותו טוב עם פרופסור מיריו, אני סומך שהפטרונום שלכם לא ישתבש. הוציאו שרביטים ואמרו אקספקטו פטרונום." הפרופסור הביט לעבר ג'יימס וסיריוס, שישבו בשורה אחרונה, מצחקקים. לילי גלגלה את עיניה. "אני מקווה שלא תשבשו לי את מהלך השיעור האדונים פוטר ובלק. במיוחד לא על תחילת שנה."

"אל דאגה פרופסור, אני וג'יימס שולטים היטב בלחשים." אמר סיריוס בחיוך מנצח.

"אם כך תסביר לי אדון בלק, איך זה שכמעט נכשלת בלחשים בשנה שעברה? גם במעשי וגם בחינה שאם אני זוכר, הגיעה אלי בתור מטוס נייר." מספר תלמידי גריפינדור צחקקו ושלושה מרייבנקלו הנידו את ראשם לשלילה. חיוכו של סיריוס ירד.

"מה שלא תוכל להגיד עלי פרופסור, אני עברתי את רוב הבחינות בהצטיינות, לא כך?" חיוכו של הפרופסור התרחב.

"אכן עברת בלחשים, אבל שמועה התגנבה לאוזני שבתורת צמחים, ציונך לא היו מזהירים. וכך גם בגילוי עתידות, לא ככה מר פוטר?"

קים חייכה, נראה שהפרופסור לא וויתר לשני התלמידים, שחיוכם המדושן ירד מפניהם במהרה. נראה שלילי הסכימה עם הפרופסור, כיוון שצחקקה שראתה את חיוכו של ג'יימס יורד.

"אם כך מר בלק, בוא והראה לנו פוטרונום." קים הביטה אל ליסה, שחיוך מרוצה הופיע על פניה. נראה שהיא לא ממש חיבבה את סיריוס.

בכדי להציל את כבודו, סיריוס חייך ונעמד במקומו. " אקספ-"

"מר בלק," קטע אותו הפרופסור. "במידה והפטרונום שלך לא יצא בצורה טובה, לא תרצה לפגוע בחברך מר פוטר, אני צודק?"

"ברור פרופסור!" הפעם חיוכו של סיריוס היה מאולץ. "רק רציתי לבדוק אם אתה ערני."

"אני ערני מר בלק, לא מה שאפשר לומר עלייך. ביומך הראשון מחסיר מהשעה הראשונה." סיריוס חשק את לסתו. קים ידעה שהיא תאהב שיעור לחשים. אם ככה זה כל שיעור, אין ספק שהיא תהנה. "קדימה מר בלק, הגע לקדמת הכיתה."

סיריוס התקדם, קורץ אל זוג בנות שצחקקו והסמיקו. קים הניעה הראשה בחיוך. לא משנה עד כמה תנסו לרמוס את כבודו של סיריוס, לפלרטט עם בנות הוא לעולם לא יפסיק.

סיריוס נעמד בקדמת הכיתה, מצד שולחנו של הפרופסור. "אקספקטו פטרונום." קרא ופטרונום בצורת כלב יצא. קול השתנקות נשמע. הכלב נראה כמו הגרים. סיריוס מיהר להעלים אותו ולהתיישב במקומו.

"טוב מאוד מר בלק," אמר הפרופסור בחיוך ממזרי. "נקווה שאת החומר של שנה שביעית תקלוט."

"מעניין איך, חסרים לו כמה תאי מוח." מלמלה קים אל לילי שניסתה לשמור את צחוקה. סיריוס שם לב לכך.

"משהו מצחיק אוונס? כמו שאני זוכר, את האחרונה שהצליחה להוציא פטרונום." עקץ סיריוס. כנראה שלא לילי ולא הפרופסור אהבו את נימתו של סיריוס.

"אדון בלק, אני מקווה שאין לך מה לעשות היום בשעה שמונה לאחר ארוחת הערב, נכון?" סיריוס נשך את שפתו התחתונה. "ריתוק."

לילי הביטה אל זוג הבנים בתיעוב. ג'יימס קלט את מבטה. הוא לא יכל להתיק את עיניו מעיניה. הוא כבול ושוקע אל תוך עיני אזמרגד ירוקות בוהקות שהתרככו במהירות. עיניה שלי לילי הפנטו אותו בכל פעם מחדש, לכן כשהציע לה לצאת איתו, הוא הביא בכל מקום אחר, חוץ מעיניה, כי אז לשונו עזבה אותו.

ג'יימס לא היה היחידי שנכבל. לילי מצאה את עצמה מביטה בריכוז בעיניו של ג'יימס. עיני האגוז שלו הוסתרו מתחת לזוג משקפיים עגולות. מסביב לאישוניו נגלו זוג טבעות זהב, שהביטו אליה בתחינה ותשוקה. לפתע לילי הצליחה לראות לרגע קט בעינו של ג'יימס כמו זוג להבות קטנות שכרגע בערו. הייתה לה הרגשה שברגע שתסרב לו שנית לצאת איתה, הן ידעכו. היא הרגישה איפה שהוא שיום אחד הן ייעלמו אם תמשיך לסרב להצעותיו.

קים מרפקה את לילי, מעירה אותה ממחשבותיה על ג'יימס פוטר. היא התיקה את עיניה מג'יימס, לוקחת נשימה עמוקה ומנסה להרגיע את פעימות ליבה שהשתגעו בתוכה.

-

"אני גוועת!" קראה אנבת' כשהחבורה הלכה אל האולם הגדול. ידו של ג'ק שוב נכרכה סביב מותנה, אבל לא נראה שזה ממש הפריע לה. לילי, ליסה וקים דיברו על שיעור כישופמטיקה וורוניקה דיברה עם טום על הרכילות העסיסית החדשה שנשמע. לוציוס מאלפוי ונרקיסה בלק יתחתנו כשנרקיסה תעזוב את הוגוורטס.  אך טום היה עסוק במחשבותיו.

"לעזאזל!" קראה קים, מחטטת בתיקה. "אני חושבת ששכחתי לתת לרמוס את הסיכום בלחשים עתיקים!"

"אז תתני לו עכשיו." אמרה ליסה, מסדרת את תיקה על כתפה. "לא יקרה שום דבר אם הוא יקבל את הסיכום עכשיו ולא אחר כך."

"איזה שיעור יש אחרי זה? בינס מעולה!" דברה קים לעצמה. היא פיתחה את המנהג הזה מאז שפגשה בג'וש ואמילי. היא זכרה שאמילי אמרה לה שזה מוזר וג'וש אמר שנראה כאילו היא מדבר אל חבר מכוכב אחר. באותו יום הם הלכו לראות את הסרט אי.טי.

"שיעור שינה." אמרה אנבת', וליסה צחקה. לילי רק הביטה בה במבט נוזף. "מה? בחייך ליל'ס אני ראיתי אותך נרדמת לא פעם אחת בשיעור שלו. ורק שתדעי שפוטר הסתכל עלייך בכל אותו זמן שישנת. אחר כך שמעתי אותו מדמה אותך למלאך." לילי הזעיפה את פניה, אך סומק קל הוצף על פניה.

"מה לילי, אף בן לא חשב שאת 'מלאך'?" שאלה ורוניקה התעוררה למשמע רכילות חדשה.

"מלאך?" שאלה קים. "את מתכוונת אלו עם הכנפיים והבייגלה מעל הראש?" שאלה קים, מסובבת את אצבעה מעל ראשה. ליסה צחקקה.

ורוניקה הנהנה בשאלה. "איזה עוד מלאך יש?" קים צחקה.

"ציירתי פעם מלאך מוזר, היה לו ניבים ובמקום הבייגלה היה לו כמו שיער עומד ירוק, וכל הפנים שלו היו מלאים פצעונים. ובמקום בגדים לבנים, הוא לבש בגדי פנקיסטים, האוזניים שלו היו מחודדות והעור שלו היה אדום והעיניים שלו היו ורודות." צחקקה קים

"זה אמור להיות מלאך?" קולו של טום נשמע מתעניין לראשונה.

"אמור. אבל מה כיף במלאך עדין וכל הבלושיט הזה? אני חושבת לצייר לו כמה זנבות כמו של חתול ובמקום עור פרווה כמו של כלב." טום גיחך.

"מה טומי, התעוררת למשמע דברים מגעילים?" חיוך ממזרי עלה על פניו של טום.

"אני לא מתעורר למשמע דברים מגעילים, אחרת הייתי מתחיל באמת להקשיב לך כשאת מרכלת." קים צחקה. "אל תדאגי רוני, אני בטוח שתמצאי את הסלת'ריני שיסכים להקשיב לכל הזיבולים האלו שאת ואנבת' קוראות לכם 'חדשות מעניינות.' " ליסה, לילי וקים פרצו בצחוק. טום רק הבזיק חיוך אל ליסה.

קים הבינה שיש לחבר פה זוג נוסף. ג'וש בטח היה אומר שקים צריכה לפתוח משרד שידוכים והלקוחה הראשונה שהוא יביא לה תהיה אמילי.

ורוניקה החמיצה את פניה. "זה ניקה!"

-

הקונדסאים ישבו באותו מקום שישבו בארוחת הבוקר. ונראה ששום דבר כמעט לא השתנה. סיריוס ופיטר המשיכו לחטוף אוכל מהצלחות, ורמוס עיין בספר. אבל לג'יימס הפעם היה מרוח חיוך על הפנים.

"לילי בואי איתי." לחשה קים. לא שהייתה לה בעיה להיות עם הקונדסאים, אבל בשיעור לחשים נראה שלילי לא הייתה מסוגלת להתיק את עיניה מעיניו של ג'יימס.

הפעם לילי לא הצטרכה שכנוע. קים אמרה לחבורה לא לחכות להם כי כנראה שוב ישבו עם הקונדסאים. ליסה רק זרקה לה מבט וקים משכה בכתפיה.

"שלום בנים." אמרה קים בחיוך. נראה שפיטר היחידי שהבחין בהן כי באותו רגע סיריוס לקח את כל צלחתו ושפך לצלחתו שלו.

"היי, זה לא פייר!" קרא פיטר, מנסה להציל חלק מהאוכל. רמוס הרים את ראשו מהספר, מחייך חיוך ביישני אל קים ולילי.

"שלום בנות." ג'יימס הפנה את מבטו מקרב האוכל  אל לילי וקים וחייך. אך הפעם חיוכו לא היה ענוג-מדושן, אלא מזמין ועדין. נראה לקים שלילי הסמיקה מעט.

"אפשר לשבת?" שאלה קים ורמוס הנהן. קים הוציאה מתיקה כמה גוילים. "הנה רמוס." הנער חייך אליה. קים משכה מעט בשערו של סיריוס. "אין שלום?" שאלה בעצב מזויף והתיישבה לצידו. לילי לבית ברירה התיישבה לצידו של ג'יימס.

"שלום." הפטיר סיריוס, מנסה לשמור על האוכל שלו. קים רק גלגלה את עיניה.

"זה תמיד ככה?" שאלה קים את ג'יימס והוא גיחך.

"יש זמנים שזה יותר גרוע."

"יש יותר גרוע מזה?"

רמוס צחקק. "ראית פעם חתול ועכבר רבים? ככה זה בערך סיריוס ופיטר באוכל." סיריוס הרים את מבטו, ונתקל במבטה של לילי הייתה מעט מופתעת.

"נו, נו, גברת החוקים הכי חשובים. מה שלומך?" נראה שהקרב על האוכל נראה שולי מעט לסיריוס. היה לו חשבון לסגור. אבל נראה שלילי לא תיתן לא את ההנאה. פיטר גנב מעט בייקון מצלחתו של סיריוס.

"אני בסדר, מה איתך סיריוס?" עיניהם של הקונדסאים נפקחו בתדהמה. רק קים צחקקה.

"איך קראת לו?" מלמל ג'יימס בחוסר אמון. קים משכה שנית בשערו של סיריוס.

"אתה צריך להסתפר." זה העיר את סיריוס לגמרי.

"ביום שבו מספריים התקרבו לשיער שלי, אוונס תסכים לצאת עם ג'יימס." קים חייכה בממזריות. ליסה המסכנה, זה הולך להיות יותר מדי קל.

"מה דעתך לילי, השיער של סיריוס לא ארוך מדי?" נראה שרמוס ולילי הבינו במהירות את הראש של קים.

"כן. אין הרבה בחורות עם שיער ארוך כמו שלך בלק." אמרה לילי בחיוך ממזרי.

"השיער שלך ארוך מהרגיל אוונס." העיר פיטר. "למה שסיריוס יגזור את שלו ואת לא את שלך?" קים הביטה בתדהמה בנער השמן. הוא לא אמר את זה ללילי.

אך לילי בהיותה גריפינדורית, לא נרתעה משאלתו של פיטר ורק חייכה.

"תחשוב על זה שעם השיער שלי אני יכולה לעשות מלא דברים ולא להתבייש, אבל אם תישזר צמה אחת קטנה בשערו של בלק, יצחקו עליו."

"ואת עדיין מסתירה את השיער הארוך שלך בצמה לילי." אמרה קים מנידה בראשה, לוקחת לצלחתה עוף, אורז ופירה. "תפזרי פעם אחת. יש כישוף שיכול לעשות לך כמה צמות קטנות חמודות בשיער. עשיתי את זה פעם, זה ממש יוצא יפה. במיוחד עם השיער שלך לילי."

"אני מסכים עם קים, תפזרי את השיער שלך פעם אחת אוונס, לא יקרה שום דבר." אמר ג'יימס. נראה שהוא היה להוט לראות את לילי בשיער פזור.

"בחדר המועדון אני אראה לך, אבל תסתמי את האוזניים כדי שלא תשמעי את הסיסמה." הזהירה לילי וקים הנהנה.

"אז סיריוס, ביום שלילי תצא עם ג'יימס אתה תסתפר?" שאלה קים וסיריוס גיחך.

"מה שלא יקרה לעולם. לה" סיריוס הצביע על לילי. "יש לב של קרח." קים נאנחה.

"לא למדת בבוקר את המושג טאקט, סיריוס? שאלה קים ומשכה באוזנו השנייה. צעקתו של סיריוס נשמעה שנית לאותו יום.

-

שפתיה של לילי זזו, אך קים לא שמעה דבר, לאחר שהפרוטרוט נפתח, הסירו קים וליסה את ידיהן מאוזניהן ונכנסו אל חדר המועדון ההומה.

"אני אוהבת יותר את המועדון של רייבנקלו." אמרה קים ולילי הנהנה.

"הוא יותר יפה, אבל זה גם בסדר. לפחות המעונות נחמדים."

עיניה של קים נצצו. היא הביאה לעבר הקונדסאים שישבו ליד הקמין החמה. עיניו של ג'יימס היו כרגע מקובעות על לילי. יופי שימשיך להסתכל.

"לילי, הבטחת שתפזרי את השיער ותתני לי לעשות לך צמות בשיעור." קים הביטה בה בשעשוע. "האם גריפינדורית כמוך תשתפן או תפזר את השערה?" לילי גיחכה. שלושת הבנות ישבו מהצד השני של החדר, על כורסה אדומה.

לילי הסירה את הגומייה שהחזיקה את צמתה, והחלה לפרום אותה. שערה הארוך של לילי התפזר באיטיות בגלים של אדום בוהק ויפיפה. שערה דמה לצבע נוצותיו של עוף החול. ברגע שלילי פיזרה את שערה, קים הרגישה הרגשה מחממת. הלפידים שיחקו בגווני שערה של לילי, והבליט אותו עוד יותר על גוון עורה החיוור. עיניה ירוקות נצצו וסומק קל עיטר את לחייה.

קים נתנה מבט בג'יימס שפיו נפער ועיניו נצצו. הוא נשך את שפתיו התחתונה עד זוב דם. נראה שאף אחד עדיין לא ראה את לילי בשערה הפזור, כי גם ליסה ובשנות שנה שביעית הביטו בלילי בתדהמה. ולא רק הן, כל זכר הביט בה בתאווה.

"מרוצה?" שאלה לילי. קים מצמצה מספר פעמים.

"יש לך מושג עד כמה את יפה ככה?" שאלה קים ולילי קמטה את גבותיה. "כל בחור מסתכל עלייך, וג'יימס מת לבוא לפה ובטח לנשק אותך." ליסה הנהנה בשקט ולילי הסמיקה. אחת הנערות מבנות שנה שביעית נגשה אל לילי.

"ליל'ס, את חייבת להיות ככה כל הזמן, בנים יציעו לך לצאת איתם!"אמרה הנערה "את מהממת ילדה!" הסומק העמיק בלחייה של לילי.

"ג'ן, אני לא חושבת שאני ממש מסוגלת לצאת עם מישהו בלי לצאת מטומטמת." קים גיחכה.

"צאי עם ג'יימס ואז שניכם תצאו מטומטמים." הנערה שכונתה ג'ן הביטה בקים בבלבול. קים נאנחה. "רוב הסיכויים שג'יימס ילחץ כל כך מזה שלילי הסכימה לצאת איתו, שהוא יפדח את עצמו בצורה הגרועה ביותר. ואז שניכם תצאו מטומטמים." אמרה קים בחיוך. לילי הביטה בה בחשד.

"את רוצה רק לספר את השיער של בלק, אני צודקת?" קים צחקה והנהנה. "את בלתי אפשרית."

"זה יהיה מצחיק! תארי לך שאחרי שבע שנים, שערו הארוך והאגדי של סיריוס בלק ייגזר על ידי נערה שהוא בקושי מכיר."

"לפי השמועות של אנבת' וורוניקה, נדמה שבלק מחבב אותך." אמרה ליסה. "והן תמיד אמינות."

"מי, השמועות או אנבת' וורוניקה?" הבנות צחקו.

חבטה נשמעה מהצד השני של החדר.

"ג'יימס הכול בסדר?" שאל סיריוס את ג'יימס, שהתעלף בסופו של דבר.

"תהיתי מתי זה יקרה." אמרה ג'ן, ושאר הבנות הנהנו, חוץ מלילי שהסמיקה וחזרה לאסוף את שערה.

-

"אני יכולה לדבר איתם בפרטיות?" שאלה קים. הקונדסאים ישבו מול האח, פותרים את שיעורי הבית שלהם. לייתר דיוק, סיריוס ופיטר העתיקו מרמוס, שקרא את אחד מספריו עבי הכרס. וג'יימס ניסה לעשות שיעורים. לחייו עדיין היו סמוקות וראשו כנראה עדיין היה מסוחרר.

סיריוס הרים את מבטו מהקלף וחייך.

"נחמד לראות גם אותך קים. אנחנו בסדר, חוץ מג'יימס שהתעלף למראות את אוונס בשיער פזור –היא שווה לגמרי ככה!- וחזר מהמתים בסופו של דבר, מה איתך?" ג'יימס זרק עליו את תיקו.

"שתוק רף כף!"

"כלב, עכברוש, זאב ואייל." אמרה קים. הקונדסאים קפאו על מקומם.

"לחדר שלנו." אמר ג'יימס שהתאושש ראשון ואסף את חפציו ומשך את רמוס שהחוויר יותר מהרגיל. עיניו היו המומות ונעוצות בקים וגופו רעד.

ארבעת הקונדסאים אספו את חפציהם ומיהרו אל חדרם. קים עלתה באיטיות בעקבותיהם. היא ידעה שכולם מביטים בה, אך לא היה אכפת לה.

כשהדלת של מעונות הבנים של שנה שביעית נסגרה, קים ראתה בפעם הראשונה חדר של בני גריפינדור המפורסמים. על המיטה שישב סיריוס היה תוהו בוהו. כל כך הרבה דברים היו מסביב למיטתו של סיריוס ומתחתיה, שנראה כאילו המיטה הוגבהה. קים ראתה בזווית עיניה שהאחת המגירות פתוחות והיו מונחים שמה ריבועים קטנים. סיריוס לא יפספס שום הזדמנות לעשות כל נערה.

על המיטה שקרובה למיטתו של סיריוס ישב ג'יימס. שרר שם פחות לבלגאן, אבל עדיין האזור כאילו עברה שמה סופת טורנדו קלה.

כחשובים על זה, איזור המיטה של סיריוס נראה כאילו עברה עליו אחת מסופות הטורנדו שתקפו את טקסס ובאוקלהומה לפני שנתיים.

במיטה ליד ג'יימס ישב פיטר, מכרסם לעצמו שוקולד. נראה שלא משנה מה, הנער תמיד יאכל. כל איזור מיטתו של פיטר היה מכוסה בשאריות של אוכל וממתקים. קים פחדה להסתכל מתחת למיטה, שאולי יתקוף אותה כריך בן חודשיים עם פסטראמה. מעניין אילו עוד חיות מחמד חיות מתחת למיטה של פיטר פטיגרו.

המיטה היחידה שהייתה נקייה מבלגאן הייתה מיטתו של רמוס, שכרגע אחז בחוזקה בשמיכה. הוא היה עדיין חיוור, אך גופו רעד פחות.

"איך את יודעת?" שאל רמוס.

"יודעת."

"קים, זה חשוב. אסור לך לגלות את זה לאף אחד. איך את יודעת?" הפעם ג'יימס שאל.

"אני לא ממש יכולה להסביר איך אני יודעת, זה יותר מדי מסובך להסברה."

"טוב, חלק מאיתנו נבין." אמר ג'יימס בשעשוע.

"היי!" קראו סיריוס ופיטר ביחד.

"למען האמת זנב-תולע, התכוונתי רק לסיריוס, אבל למה לא תצטרף למועדון."

"אז אתה אומר קרניים, שאתה גם במועדון? הידד!" קרא סיריוס מניף את הכרית באוויר.

קים עברה את המכשולים בחדר באיטיות. היא הייתה בטוחה שיש שמה, איפה שהוא מתחת לכל הבלאגן הזה, רצפה.

היא התיישבה על מיטתו של רמוס, מניחה את ידה על ידו ועיניה ניבטו רק רוגע. גופו של רמוס המשיך לרעוד בפחד.

"אני לא אספר. אין לי גם טעם בלהסתכן ולספר. זה שאתה איש זאב לא אומר שום דבר על האופי שלך-"

"בזה את צודקת. הוא חיה רעה ביער, אבל פה הוא עדין כמו חתלתול." אמר סיריוס.

"רק שתדע," קים סובבה את גופה לעבר סיריוס, אך ידה הייתה עדיין על ידו של רמוס שנרגע מעט. "חתלתולים הכי מעצבנים. היה לי פעם חתול, הוא נשך אותי חזק. חתולים לא כאלו עדינים וחמודים כמו כלבים." קים קרצה לסיריוס שהחזיר לה חיוך מרוצה.

"איך נדע שלא תספרי?" שאל פיטר.

"באותה מידה שאני לא אספר על גלימת העלמות, המפה ועל מראות התקשורת של ג'יימס וסיריוס." הקונדסאים בהחלט נדהמו.

"את פה פחות מחצי שבוע ואת יודעת כל כך הרבה, איך?" מלמל רמוס.

"רייבנקלואית." סיריוס גיחך. "מה? אני חוקרת דברים, בודקת, צופה. בקליפורניה מותר להשתנות לאנימאגוסים בלי להיות רשומים. בבריטניה החוקים יותר מוקפדים. הכינויים שלכם דיי חשפו אתכם וראיתי שירח מלא מתקרב ואת רמוס חיוור מביום הקודם ושיערתי שזה נכון. למען האמת לקחתי סיכון. אם אני צודקת או לא."

"אז את אומרת שהכול השערות. מאיפה לך לדעת שאת לא טועה?

"הוכחתם שאני צודקת ממקודם. לא ככה?"

"כן. אבל באמת לא תספרי קים?" קים הסתובבה חזרה אל רמוס חייכה.

"אני לא אעשה משהו שיסכן אותך, אל תדאג." רמוס נשם לרווחה.

"תודה קים. אבל את לא חייבת להיות ידידה שלי-"

"ירחוני אתה עוד פעם מדבר שטויות!" קרא סיריוס מקפץ במיטתו. קים הביטה בסיריוס בחיוך.

"אתה נראה כמו ארנבת כרגע."

"את אנימאגוסית?" שאל פיטר וקים הנידה בראשה. "למה?"

"כי אני לא רוצה לדעת לאיזה חיה אני אהפוך. הרי הופכים לחיות לפי האופי של האדם ואני לא ממש רוצה ינשוף מעורב עם שועל."

"ינשועל?"

"משהו כזה."

"ינשועל. בחייך סיריוס." גיחך ג'יימס.

"למה קרניים יותר טוב?"

"יותר טוב מרך כף!"

"תחלום! קרניים נשמע כמו משהו שנתקע בתוך-"

"קרניים יכול להיות גם קרני שמש. ואני אוהבת קרני שמש."

"שקט קים! את מפריעה לי לרדת על קרניים!"

קים צחקקה. "לא רק אני אוהבת קרני שמש. גם לילי."

עיניו של ג'יימס נאורו מבעד משקפיו העגולות. סיריוס גלגל את עיניו.

"היית חייבת להעלות את הנושא הזה? הוא לא יסתום את הפה במשך שבוע!"

"חודש."

"שנה."

"או עד שהיא תסכים לצאת איתו."

"אין מצב קים. אמרתי לך, ביום שזה יקרה אני גוזר את השיער."

"אז אני אצטרך מזמרה."

סיריוס חרץ את לשונו.

"ולשיער של ג'יימס נצטרך מכסחת דשא."

"היי, מה אתה מערב אותי בזה! חשבתי שזה ריב שלך ושל קים!"

"כן, בעיקרון הוא היה עלייך ועל אוונס. שהתעלפת בגללה..." ג'יימס הסמיק. "אוו! ג'יימי מסמיק כמו נערת בית ספר!"

"אז זה אומר שהוא גם צריך להיכנס למיטה שלך?" שאלה קים ורמוס ופיטר פרצו בצחוק, בעוד ג'יימס וסיריוס עיוותו את פרצופם.

יותר מדי כיף עם הקונדסאים.

הפרק הקודם		הפרק הבא