הפעם הראשונה שלי כמכשפה

עכשיו כשהתחיל החופש, אני אוכל להעלות פרקים יותר מהר!

מקווה שאתם נהנים מהפאנפיק.. אל תישכחו לכתוב תגובות! :)

--------------------------------

שתיתי מהמים ואמרתי: "תראה לי את הבית.. הוא ממש יפה".

דראקו חייך בגאווה ויצא מהחדר. הנחתי את המים על השידה ויצאתי אחריו.

כמו הסלון הראשי, גם שאר החדרים נראו מרהיבים. ארונות עץ, שטיחים צבעוניים ותמונות בכל החדרים.

כשהתחיל להחשיך נכנסתי להתקלח. ניסיתי להירגע מהלחץ של הפגישה עם הוריו. הרגשתי כאילו גורלי הולך להיקבע בארוחה הזו.

יצאתי מהמקלחת ואחרי שהוצאתי את דראקו מהחדר שלי, לבשתי חולצה ארוכה כחולה ומכנס ג'ינס. היה דיי חמים בבית אז לא הייתי צריכה להתלבש בהרבה שכבות.

דראקו הפתיע אותי עם סוודר ירוק פשוט שהבליט לו את העיניים בצורה משגעת. לא יכולתי להסיר ממנו את העיניים.

הלכנו לחדר האוכל והדבר הראשון שראיתי היה השולחן הכחול שעמד באמצע החדר. גודלו היה כ-20 איש, למרות שהיינו רק 4.

ואז, ראיתי את הוריו עומדים ליד ראש השולחן. איש גבוה, חיוור ודומה לדראקו חוץ מעיניו הכחולות ולידו אישה לא פחות גבוהה ממנו, רזה וחיוורת עם עיניים כחולות.

חשבתי לעצמי מאיפה דראקו הוציא את העיניים האפורות הממיסות שלו אם לשני הוריו יש עיניים כחולות..

הם לחצו את ידיי והתיישבנו לאכול. לוציוס ישב בראש השולחן ולצידו התיישבה נרקיסה. אני ודראקו התיישבנו בצד השני.

"אז מייצ'ל, איך דודך? הוא מרגיש יותר טוב?" אמרה נרקיסה בחמימות.

"כן תודה. דיברתי עם אמא שלי והיא אמרה שהוא צריך לנוח הרבה." אמרתי ואז נגסתי בעוף.

"את גם בסלית'רין?" התפרץ אבא של דראקו, לוציוס, לשיחה שלנו על דודי.

"אממ לא.. אני בגריפינדור" אמרתי כשאני חוששת שזה פחות טוב.

"אז איך נפגשתם?" אמר לוציוס ופנה גם לדראקו.

נחנקתי מהמים ששתיתי באותו הרגע ודראקו התחיל לגמגם תוך כדי הסמקה.

"בחדר.. ברכבת.. בתא.." בקושי היה אפשר להבין מילה ממה שדראקו אמר.

אחרי שנחנקתי, ניסיתי לסדר את הנשימה שלי.

"נפגשנו ברכבת ואז דראקו הציע לי לשבת איתו" התפרצתי לגמגומיו של דראקו.

"איזה יופי!" התרגשה נרקיסה.

"אמא" אמר דראקו כשהיה ניתן לראות את צבע לחייו האמיתיות סוף סוף מרוב הסמקה.

אחרי כמה דקות שתיקה אמרתי: "אז אתם עושים משהו מיוחד בחג המולד?".

"לא.. אבל אנחנו פותחים מתנות בערב, לא בבוקר" אמרה נרקיסה וחייכה אליי.

פותחים מתנות בערב? מוזר.. חשבתי לעצמי.

הערב הלך מאוד טוב. אחרי כמה שתיקות מביכות, הועלה הנושא קווידיץ' ואז השולחן געש מרוב דיבורים.

לא ידעתי כלום ממה שהם דיברו, אז החלטתי לשנות את הנושא לקווידיץ' שבבית הספר.. זה שדראקו משתתף בו.

"דראקו מאוד טוב בקווידיץ'" אמרתי וניזכרתי בפעם הראשונה שראיתי אותו עף במגרש.

"הוא בן משפחת מאלפוי, ברור שהוא טוב!" אמר לוציוס בגאווה ונתן מכה לדראקו בגב.

דראקו כמעט נחנק מהאוכל ואז הנהן וחייך.

"הוא קורע כל אחד. אפילו את הארי פוטר הזה!" אמר לוציוס והתכווץ כשאמר 'הארי פוטר'.

"לוציוס!" התרגזה נרקיסה. אפילו כשכעסה היא נראתה יפה להחריד.

"מצטערת מייצ'ל, אנחנו משתדלים לא לדבר עליו.. הוא מעלה רוחות רעות בבית.." אמרה נרקיסה בהתנצלות.

"לא, זה בסדר. אני יודעת על מה אתם מדברים, הוא ממש מגעיל" אמרתי וכולם היו בהתפעלות.

"הוא איתך בבית גריפינדור, נכון?" אמר לוציוס.

"כן.. אבל אני בקושי מתראה איתו.." אמרתי ובשקט הוספתי "תודה לאל".

דראקו כנראה שמע את זה כי הוא חייך חיוך קטן וגאה.

המשכנו לדבר בהתלהבות על דברים ולפני ששמתי לב הסתיימה הארוחה.

"נתראה מחר" אמרה נרקיסה בחיוך חמים.

"להתראות" אמרתי לנרקיסה ולוציוס.

דראקו הוביל בבית הענקי וסוף סוף הגענו לחדרים שלנו.

קפצתי על המיטה שלי ולא יכולתי לזוז. הייתי ממש עייפה.

"אז מה עושים מחר?" אמרתי מתחת לכריות.

היה שתיקה ואז דראקו אמר בהתרגשות: "יש לי רעיון. אבל זה הפתעה. לילה טוב" הוא אמר והלך לחדר שלו.

התארגנתי לשינה מהר כי הרגשתי שאני עומדת להירדם וכשחזרתי מהשירותים עברתי בחדר של דראקו וראיתי אותו ישן.

הסתכלתי עליו כמה דקות וחשבתי כמה מזל יש לי שפגשתי חבר טוב שכזה..

הלילה ישנתי יותר טוב. ויותר זמן.

דראקו דפק בדלת שלי והעיר אותי לארוחת הבוקר.

אחרי שראה שאין מצב שאני מתעוררת כול כך מוקדם, הוא קפץ עליי והעיף עליי כריות.

כשסוף סוף קמתי מהמיטה הוא אמר לי ללבוש בגדים נוחים ויצא מהחדר.

לבשתי מכנס שחור ארוך וחולצה ארוכה סגולה מכופתרת.

יצאתי מהחדר וראיתי שדראקו מחכה לי. רק עכשיו שמתי לב שהוא לובש חולצה שחורה צמודה ומכנס ג'ינס ארוך.

הלכנו לחדר האוכל והתיישבנו בשולחן הארוך. נרקיסה ולוציוס כבר ישבו שם וזה היה נראה שהם סיימו כבר. תהיתי כמה זמן לקח לדראקו לשכנע אותי לקום.

לוציוס הסתכל בעיתון מכשפים ונרקיסה חייכה אליי כשהתיישבתי מולה.

כולם איחלו אחד לשני בוקר טוב ואז לקחתי צנימים ומרחתי עליהם ריבה. דראקו חטף קוראסון וכשאכל עם הידיים הוא חטף נזיפה מנרקיסה.

"איך ישנת?" אמרה לי נרקיסה ושתתה מהכוס שלה.

"בסדר. המיטה מאוד נוחה" אמרתי וחייכתי אליה.

"רואה לוציוס? אמרתי לך שהמיטה הזו נוחה.. אליזבת' המליצה לי עליה.." פנתה נרקיסה ללוציוס.

נרקיסה המשיכה לדבר על המיטה ודראקו דחף אותי לכיוון היציאה.

"היא לא תפסיק לדבר" צחק והמשיך לכיוון הדלת הראשית של האחוזה.

"תעצמי עיניים" הוא אמר לי כשהגענו לדלת. "סליחה?" הופתעתי.

הוא שם את הידיים שלו על העיניים שלי ולא נתן לי אפילו להציץ.
התקרבנו לדלת ושמנו מעיל עבה בגלל הקור הכבד בחוץ.

יצאנו החוצה והלכתי ממש בזהירות כי אין יותר מגושמת ממני..

אחרי כמה דקות הליכה זהירה דראקו נעצר ואמר לי לפקוח עיניים.

הפרק הקודם		הפרק הבא