מיוחדת

לכל המופתעים - זה אכן פרק חדש! והוא מוקדש למאיה גריינג'ר - היחידה שהגיבה על הפרק הקודם.
ושימו לב - הפרק הקודם נערך והתווסף לו מידע, מומלץ לקרוא אותו פעם נוספת. כמו כן (למי שתוהה מה זה לעזאזל פיוטר), בפיק יש שילוב של סדרת "הארי פוטר" עם טרילוגיית "הערפילאים" (מומלץ לקרוא) וחלק מהמידע לקוח משם. אבל בגלל שגם הדמות הראשית חדשה בעיניין יהיו הסברים.
חוצמזה, תהנו, ואל תשכחו להגיב...

לילי צעדה במסדרונות הוגוורסט הריקים, מנסה לא לטעות בדרך לחדר המועדון של גריפינדור. השעה הייתה שער ערב מוקדמת, ורוב המתגוררים בטירה היו כעת באולם הגדול, אוכלים ארוחת ערב. לילי, שבדיוק שוחררה מהמרפאה ("סוף סוף." היא רטנה כאשר התרחקה מטווח השמיעה של מדאם פומפרי, אבל להיות במרפאה במשך יומיים שלמים זה קצת הרבה), לא הייתה רעבה ולכן העדיפה ללכת ישר לחדר המועדון של גריפינדור. היא קיוותה גם לסיים את שיעורי הבית בשינויי צורה למחר כשעוד שקט בחד המועדון. נשארו לה רק שיעורי הבית בשינויי צורה משום שלוסי וקלייר, שותפה נוספת לחדר שאיתה התחברה, הביאו לה את כל שאר שיעורי הבית והציוד הדרוש כדי לעשותם למרפאה.
למזלה של לילי היא הצליחה להגיע לתמונת האישה השמנה בלי לטעות בדרך, ובלי להיתקל בפיבס בדרך. היא אמרה את הסיסמא לאישה השמנה (זברקנית הונגרית), שהחליטה לא לשיר בקולי קולות באותו הזמן.
חדר המועדון אכן היה שקט וריק, ורק קול פצפוץ הלהבות באח נשמע. לילי חייכה. סוף סוף היא תישן במיטתה הרכה ולא במרפאה.
"בו!" לילי קפצה בבהלה. היא פיספסה את דמותו של אחיה הגדול, ג'יימס, אשר עמד בשקט בצללים וחיכה לכך שתתקדם כדי להבהיל אותה.
"ג'יימס!" היא מחתה, מסתכלת בזעם על אחיה הצוחק. נמאס לה מהתעלולים שלו. השנה הקודמת, בה הייתה עוד בבית והוא היה בשנתו השלישית, והיא לא הייתה צריכה לסבול את תעלוליו, נדמתה רחוקה עד מאוד. אחיה המשיך לצחוק. ללילי נמאס לשמוע אותו.
"אמליזע," היא לחשה. זה היה לחש שעבדה עליו במשך חודשיים אחרי חופשת הפסחא האחרונה, בה מספר התעלולים של ג'יימס בכל יום היה שלושה ומעלה. היא זכרה כמה אימה ואביה שמחו כשג'יימס חזר להוגוורסט - לא היה להם עוד כוח לטפל בתוצאות תעלוליו (שניהם התלוננו אחר כך, "הוא יותר גרוע מפרד וג'ורג' של פעם.").
ג'יימס עדיין צחק. הוא לא שם לב לכך שהוא נראה כמו רוח רפאים של עצמו ומרחף כעשרים סמטימטר מעל הרצפה. לילי חייכה ופנתה לעבר מגורי הבנות על מנת להביא את הציוד הנחוץ לה על מנת להכין את שיעורי הבית בשינויי צורה. ג'יימס פנה לעבר היציאה, עדיין לא שם לב לקללה שלילי הטילה עליו.

"לילי!" לילי הרימה את ראשה לשמע קולה של חברתה הטובה, לוסי. זו התקדמה לכיוונה במהירות, גוררת אחריה את קלייר, שניסתה לא למעוד ולהתקדם במהירות בעצמה. כמה שניות אחר כך לילי כבר הייתה לכודה בתוך חיבוקן של השתיים.
"מתי שוחררת?" שאלה קלייר ברגע שהשתים הרפו מלילי והתיישבו לידה.
"לפני..." לילי לא ידעה כמה זמן עבר. "חצי שעה בערך."
"ולא באת להגיד לנו?" שאלה לוסי בכעס מזוייף.
"לא." לילי חייכה. "לא הייתי רעבה והיו לי שיעורי בית לסיים." היא נופפה במחברת מול פניה של לוסי.
"יופי." קלייר נאנחה בהקלה. "עכשיו יש לי ממי להעתיק." כל השלוש צחקו. 
לוסי הפסיקה לצחוק בפתאומיות, מבטה מקובע על הכניסה לחדר המועדון. קלייר ולילי הסתובבו והפסיקו לצחוק גם הן. לילי נאנחה. היא לא ילדה קטנה כבר, וזה שאביה מורה השנה כי פרופסור מקגונגל לא הצליחה למצוא מורה לא אומר שהוא צריך כל שניה לבוא לבדוק מה קורה איתה.
"לילי," אביה עמד כעת מולה. "את יכולה לבוא למשרד שלי ולהסיר אתת הקללה שלך מג'יימס?" למרות הניסוח היה ברור שאין לה בררה. לוסי וקלייר התחילו לצחקק.
"אבל, אבא." זה הגיע לג'יימס.
"אני יודע שזה כנראה הגיע לו, כמו בפעמים הקודמות, בחופשת הקיץ. אבל כאן אני מורה, לילי. לא רק אבא שלך." הוא אמר את הדברים בטון רציני, אבל בעיניו היה ניתן לראות זיק של שעשוע.
"טוב, נו. בסדר." לילי ידעה שהיא מתנהגת כמו ילדה קטנה. היא קמה ונופפה ללוסי ולקלייר המצחקקות.

"אמילי מאלפוי איתך בחדר, את יודעת?" שאל אביה כאשר צעדו במסדרונות לכיוון משרדו. לא, לילי לא ידעה.
"אל תשפטי אותה לפי ההורים שלה. זה לא מגיע לאף אחד שישפטו אותו לפי ההורי שלו. ואל תגידי לאף אחד שאת יודעת, ובמיוחד לא לה, אבל אמילי היא מאומצת. היא לא באמת בת מאלפוי." לילי הופתעה.
"היא לא יודעת?" שאלה.
"לא. מאלפוי מפחד להגיד לה." אביה צחק במרירות. את שארית הדרך הם עשו בשתיקה.
כאשר נכנסה למשרד של אביה הדבר הראשון שהרגישה היה כאילו מישהו שפך עליה דלי של מי קרח. היא עברה בלי לשים לב דרך ג'יימס, שעמד בכניסה. אחיה גיחך.
"לא כדאי לך לעצבן אותי." לילי הזהירה אותו. אביה נאנח.
"רק תורידי ממנו את הקללה וזהו. אני מסכים איתך שהוא יכול להיות מאוד מעצבן לפעמים." לילי פספסה את המבט מלא המשמעות שלו לכיוונו של ג'יימס. היא מלמלה את לחש הנגד, לא טורחת להזהיר את ג'יימס שריחף חצי מטר מעל הריצפה שהוא עלול ליפול. ואכן, ג'יימס נפל. אבל גם קם במהירות, ומיהר לצאת מהמשרד בעודו קורא, "תודה, אחות קטנה!" לילי גילגלה עיניים, איחלה לאביה לילה טוב ופנתה חזרה לכיוון חדר המועדון.

אחרי שאמרה לילה טוב לקלייר וללוסי עלתה לילי לחדרן של בנות השנה הראשונה. כל המיטות היו ריקות, היא הבחינה, למעט מיטה אחת. הייתה ללילי הרגשה שאמילי מאלפוי ישנה בה. אנהג לפי עצתו של אבא, חשבה, ואנסה להתקרב אליה מעט מחר בבוקר.
על השידה ליד מיטתה גילתה לילי שמונה בקבוקונים, בגודל של המבחנות משיעור שיקויים. הם היו מונחים בתוך כיסים מיוחדים המחוברים לחגורה מיוחדת. לילי החלה להאמין שמה שקרה במרפאה לא היה פרי דימיונה.
על כל אחד מהבקבוקונים הייתה תווית. כמו:
'ברזל - דוחפת מקורות מתכת קרובים' ו 'פלדה - מושכת מקורות מתכת קרובים'. לילי נתקלה גם בתווית עם שם מוכר 'פיוטר - מעצים יכולות גופניות' והוסיפה לה שורה מהידע שלה 'עוזר לפצעים להירפא במהירות'. 
מחר בבוקר אבדוק את הבדיל, הבטיחה לעצמה לילי לפני ששקעה בשינה, והפעם במיטה שלה ולא במרפאה.

ת"ב?

הפרק הקודם		הפרק הבא