ערפל-העבר!

קצת על העבר של הקונדסאים ,לילי וג'יימס , סנייפ ,ואחרים...

כותב: potterityit
הגולש כתב 1 פאנפיקים.

פרק מספר 6 - צפיות: 10124

(4) 4 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: דמיוני - שיפ: לילי וג'יימס - פורסם ב: 04.08.2013 - עודכן: 15.08.2013

המלץ!

ID : 4650

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

פרק 6

סנייפ מיד נכנס לפעולה:

"אני מדריך!ואתה שרת עלוב! יש לי אישור לשהות בחוץ בשעה כזאת!" בקולכזה בוטח אפילו מרין האמינה לרגע קט....שלא לדבר על השרת המסכן שהחל לגמגם והלךבהיסוס לכיוון הדלת "אני,ררררק עושה אתתת תפקידי..." אמר בפחד...(ובכן כפי ששמתם לבבאותו זמן המדריכים היו בעלי הרבה יותר זכויות...) ברגע שהשרת התרחק ויצא מטווח שמיעההחלה מרין להקניטו-"אתה?מדריך איך הוא האמין לשטות הזאת?" אבל באותו הרגע היאהשתתקה... לילי נכנסה לאלומת האור שבקצה שרביטה של מרין,זה לא היה כל כך מרניןלראות את זה...מרין צרחה,רקעה ברגליה,התקדמה ללילי,התרחקה ממנה,באה לחבק אותהוחזרה לעבר סנייפ,באה להכותו וחזרה ללילי ורצתה לחבק אותה וחז-(אוקיי הבנתם...)

"זה לא עד כדי כך נורא...."הציאה לילי צורתנחמה....

זה איום ונורא!!!!ממתי שמענו על מישו עם צלקת ברק על המצח?עוד יחשבושאת מן המכשפות הרעות ושברגע שהגעת לבגרות את..." לילי השתיקה אותה,פרצופה אומררעות...

"בדיוק!איך ידעת?" מרין מיצמצה בעיניה....לילי רעה?זה לא הסתדר...לאלילי....

"אוקיי לא ממש..."התחיל סנייפ .

"לא ,זה בדיוק ככה...למה את לא רוצה להיות חברה שלי יותר?"

מרין התפלאה,היא ולילי חברות טובות..למה שיפסיקו בגלל זה??

לא, ברור שלא,אנחנו חברות!תמיד נהיה!!!" היא הסתכלה על לילי כאילועצם הרעיון נראה לה מגוחך..."יופי אז את מוכנה לשמוע את האמת?" חייכה לילי באהבה...

"לא יכולתי....הייתי חייבת....תביני אותי...." לילי גימגמה ולרגע מרין חשבה לחבקה,אבל התעשתה-קודם נשמע את האמת...לילי הביטה בסנייפ ,שהנהן בחיזוק, מרין נתקפה בחילה....

"את יודעת שמאז ומתמיד הייתי סקרנית...ו...זה קשה....היום שסנייפ בא והראה לי את שעון החול המדהים שהוא מצא , מיד התחלתי לחקור אותו וגיליתי ששעון החול הזה יכול להוביל אותך לעבר או לעתיד!!!! ואת יודעת מה זה ... נורא רציתי לדעת מה יקרה לי ולג'יימס והאם אסלח לו על מה שהוא עשה....ו....גילתי שכן ...מרין...אני וג'יימס נהיה נשואים, לא מצאתי זכר או פירור להימצאך בשטח...אבל הייתה לי שם משימה...." מרין התעוררה ממצוקתה הרגעית ופניה עטו הבעת בלבול-"משימה?" סנייפ הביט בה במבט מאיים ומרין הבינה שהרימה את הטון...לילי הייתה מופתעת מזה שהפריעו לה...כאילו חוותה כרגע ייסורים נוראים....

ואז סנייפ התעשת ואמר "לילי זה יכול לחכות למחר....עכשיו את צריכה לאכול ולישון,ברור?" הוא היה כל כך ,איך להסביר,חמוד,לא הוא,כן...הוא היה כל כך לא סנייפ השטני שהיא הכירה עד שהיא נבהלה....סנייפ הביט במרין ארוכות ואז ללא אומר דבר התקדם בצעדים ארוכים וגדולים לעבר השער הגדול והתמיר של הוגוורטס...לילי נשארה בהשגחתה של מרין.....