שושלת הדורות של פוטר

ג'יימס ולילי הסתובבו ונעמדו בבת-אחת.

ג'יימס הוציא את שרביטו וצעק "שתק "במהירות של הילאי,ועל הרצפה,עם הבעת הלם על פניו-שכב משותק,סנייפ.

לילי גהרה מעליו ,לקחה לו את שרביטו והשניים הלכו משם.

הם נכנסו לאולם ההגדול בשתיקה,שניהם חושבים על מה שקרה הרגע,כשנראה שלילי נזכרה במשהו והביטה על זרועו של ג'יימס.

שרוולו של ג'יימס היה דבוק לזרועו ומלא בדם,אבל לא נראה שזה מעניין את ג'יימס כל-כך.

לילי נעצרה וג'יימס,צעד אחד אחריה,נעצר גם הוא.

היא לקחה את ידו ומילמלה משהו שנשמע כמו שיר.

אחרי 2 סיבובים-הדימום הפסיק,ונראה היה שהחתך התאחה.

"תודה"אמר ג'יימס מקרב לב-עד שלילי ריפאה לו את זה,החתך צרב לו-אבל הוא לא רצה להראות חולשה ליד לילי.

לילי חייכה.

"קרניים" נשמעה קריאה מאחוריהם,ושניהם קפצו.

סיריוס התקדם לעברם-ומהבעת פניו אפשר היה לחשוב שהוא רוצה שהאדמה תפתח את פיה ותבלע אותו.

"אנחנו צריכים לדבר" מילמל לכיוון הרצפה.

ג'יימס השתחרר בעדינות מאחיזתה של ליליי,שולח אליה תוך כדי מבט חטוף,שנענה בהנהון מעודד,והלך אחרי סיריוס.

סיריוס הלך ראשון,וג'יימס קצת אחריו.

כשהגיעו לשפת האגם,סיריוס נעצר וחיכה לג'יימס.

כשג'יימס הגיע לצדו,הם החלו לצעוד מסביב האגם וסיריוס החל לדבר:

"אני מצטער על מה שקרה מקודם"אמר "אין לי מושג מה עבר עלי או למה אמרתי את מה שאמרתי ,ובדיוק כשתפסתי את עצמי והתכוונתי להתנצל-הלכת.אני מצטער."

ג'יימס הסתכל עליו בשתיקה כמה רגעים.

"זה בסדר..."אמר "שכח מזה" והוא וסיריוס התחבקו לרגע קצר.

"תגיד..."אמר סיריוס "אם אנחנו כבר כאן ,אז יש לך מושג מה סנייפ עושה בצד השני של האגם משותק?"שאל "וגם למה היד שלך נראית כאילו טבלת אותה בגיגית של דם?"

ג'יימס סיפר לו מה קרה וסיריוס האזין בדממה.

בזמן שג'יימס דיבר-הם עשו עוד סיבוב מסביב לאגם ,שכלל גם עצירה קלה מעל לסנייפ המשותק (ואגב-אחרי העצירה הזאת ,שיערו השחור והשמנוני של סנייפ קיבל גוון כתום צעקני..)

וכשנשמע הצלצול-חזרו לטירה-לשיעור שיקויים עם התלמידי סלית'רין,אבל לשמחתם-בלי סנייפ.

                                                                                                ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בערב-

"קרניים" אמר סיריוס "בא לך על איזה תעלול קטן?"שאל,עם ניצוץ מוכר בעיניים.

ג'יימס-לשם שינוי-סירב.

"אני מצטער רך כף"אמר "אבל זה היה יום מלא מדי ואני מותש."

ואכן , אחרי כמה רגעים התמלא החדר בנחירותיו של ג'יימס,שנרדם בבגדיו.

____________________________________________________________________________________________________________________

סורי שהפקר קצר-אבל לא היה לי מה לכתוב כל כך......

לא יצא לי משהו...

אבל בכל זאת,תגיבו!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא