קללת הנצח - נטוש

לבקשת עורבני חקיין, תהנו

קאלה לילי

פרק 6

חטופה

שלושה שבועות עברו והרמיוני חזרה לשגרת החיים שלה, מתעלמת מהמבטים שקיבלה מהמורים שידעו את סודה. הרמיוני נפגשה עם רמוס וסיריוס כל ערב, אומרת לחבריה שהיא מלמדת מישהו. היא מעולם לא הייתה שמחה יותר.

ובכל זאת, היא לא יכלה להכחיש שהרגישה שמשהו גדול עומד לקרות. מתעלמת מרגשותיה, הרמיוני ליוותה בשמחה את ג'יני והבנים לטיול בהוגסמיד.

רוח צחה נשבה סביב והרמיוני שאפה עמוקות. היא הסתכלה על הכפר ונאנחה. הוא השתנה מאד במהלך השנים שבהן למדה בהוגוורטס, הוא התרחב והחנויות עברו הרבה. היא אפילו זכרה מתי בנו את הצריף המצווח. למעשה, הוא נבנה על ידי הלגה בשביל הרמיוני, למקרה שתרצה להיות לבד.

הרמיוני השתמשה בו עד שאחד המורים גילה את המעבר. מאז, השתמשו בצריף אנשי זאב כמו רמוס, או תלמידים שגילו את המקום והשתמשו בו לזמן 'איכות'.

באנחה נוספת, הרמיוני עקבה אחרי חבריה עמוק לתוך הכפר. הארי, רון וג'יני דיברו על חנות מטאטאים חדשה שנפתחה ושלושתם היו נרגשים ללכת אליה. "אנחנו יכולים ללכת לכרך ודף בע"מ?" שאלה הרמיוני.

השלוש נאנחו. "אבל הרמיוני! זונקו, חנות המטאטאים החדשה, הדובשנרייה!" רון יילל. "את תהיי שם כל הזמן!" הוא הוסיף, מגזים מעט.

הרמיוני גלגלה את עיניה. "בסדר, תלכו לחנות. אני אפגוש אתכם בדובשנרייה," היא נופפה בידה. הבנים מיהרו לנשק את לחייה וג'יני הודיעה שהיא החברה הכי טובה אי פעם לפני שהם רצו לחנות החדשה. נדה בראשה בשעשוע, הרמיוני הלכה לכיוון חנות הספרים. אבל לא הצליחה להגיע לשם.

דראקו מאלפוי עמד בצללים יחד עם עוד תלמידים שהוריהם היו אוכלי מוות. הוא מעולם לא רצה להיות אוכל מוות, אבל פחד לצאת נגד אביו. אז הוא קיבל את האות האפל והתמודד עם הסיוט הכי גדול שלו.

הוא התנער בחדות ממחשבותיו כשהמטרה שלהם, הרמיוני גריינג'ר, עברה עם חבריה. היא נאנחה מספר פעמים לפני שהלכה עמוק יותר אל תוך הכפר. הקבוצה של ששת התלמידים, פלינט, תיאודור נוט, מיליסנט בלסטרוייד, פנסי פרקינסון, בלייז זאביני ועוד שני אוכל מוות הססנים, נעה בעקבות ארבעת הגריפינדורים, צופה בהם.

הרמיוני ביקשה ללכת לחנות הספרים כצפוי והחברים שלה התנגדו. "אבל הרמיוני! זונקו, חנות המטאטאים החדשה, הדובשנייה! את תהיי שם כל הזמן!" למשמע התחינה בקולו של רון, הבעה נגעלת עלתה על פניו של דראקו. הרמיוני התפצלה מהקבוצה והשישה תקפו.

הרמיוני צרחה כשהרגישה משהו מושך אותה, אבל הצרחה הושתקה על ידי יד שכיסתה את פיה. תוך שניות ספורות הוטל עליה לחש השתקה וחבלים קשרו אותה. הידיים עזבו אותה ומספר נערים צעדו לפנים. הרמיוני נעצה מבט כועס בפלינט, שהחזיר את אותו מבט. הרמיוני ירקה עליו והוא סתר לה.

"בוצדמית מטונפת," הוא נהם. הרמיוני החזירה אליו את מבטה הכועס בשנית.

'טינופת טהורת דם' היא אמרה בלי קול, גורמת לבלסטרוייד ונוט להחזיק את פלינט כדי שלא יתנפל עליה שוב.

הרמיוני הסתכלה על הנערים כשהייתה לה הזדמנות והייתה מופתעת לראות את בלייז זאביני. הוא תמיד היה כל כך נחמד. כמובן, היא ידעה שדראקו מאלפוי ופנסי פרקינסון יהיו שם, אבל לא בלייז. עיניה של הרמיוני הצטמצמו בביטחון והיא הרימה את סנטרה בגאווה. אחרי הכול, היא הייתה הרמיוני גריפינדור והם לא יכלו להרוג אותה.

נוט התחיל ללכת סביבה, מסתכל על היציבה שלה. "בחיי. נראה שהבוצדמית הקטנה פרחה. אם האדון האפל ירשה לנו, לא יהיה לי אכפת לקבל חתיכה," הוא לחש, עיניו מתכהות בתאווה. פלינט נהם בהסכמה.

כשנוט עמד מול פניה, הוא תפס את סנטרה ונישק אותה. הרמיוני הרימה את ברכה ונוט נפל אחורה, מחזיק בחוזקה את חלציו. הרמיוני עיקמה את אפה וגיחכה מעט.

דראקו הסתכל מהצד כשנוט ניסה לנשק את הרמיוני וחטף בעיטה. העובדה שהיא הייתה כל כך רגועה ובטוחה בעצמה למרות שהייתה קשורה, מושתקת ולבדה, הפתיעה אותו. "תהממו אותה," פלינט פלט. "אדון האופל מצפה לנו."

בלסטרוייד היממה את הרמיוני והסלית'רינים הביטו בה כשנפלה על הקרקע. "מאלפוי, תרים אותה. בואו נלך." פלינט ציווה והתכונן להתעתק. דראקו הרים את הרמיוני בזרועותיו, צופה בעיניהם של בלייז ופנסי בעודו עושה זאת, והתעתק, לוקח את הרמיוני אל לוע הארי.

הפרק הקודם		הפרק הבא