מועדון הקשת בענן

בפרקים הבאים אני הולכת להזכיר שמות של שירים. כדי להכניס אתכם לאווירת המועדון אני אשים בסוף כל פרק קישור לשירים שהוזכרו בו ביוטיוב כדי שתוכלו לשמוע ולדמיין לעצמכם איך זה נשמע בפאנפיק. תהנו D:

"אז מה אנחנו הולכים לשיר?" שאל רון בהתלהבות אחרי שהצליח לנתק את הרמיוני למספר שעות משיעורי הבית ולהתרכז במשימה שקיבלו.
"אממ" אמרה הרמיוני ועברה בראשה על כל השירים שהיא מכירה, וזה היה הרבה. "חכה פה רגע" הכריזה לבסוף ורצה במעלה גרם המדרגות לחדר המגורים של הבנות.
כשהיא חזרה היה לה תיק גדול ושטוח על הגב. "מה זה?" שאל רון בסקרנות וסקר את התיק על-מנת לנסות להבין מה נמצא שם. "זה ספר?"
"בוא, הולכים" אמרה הרמיוני והתעלמה מהשאלות שהציף אותה הנער.
"מה? לאן? ותעני לי כבר מה זה!" קרא רון סקרן ומבולבל.
"פשוט בוא" אמרה ומשכה בידו לעבר הדלת.
הם התהלכו במסדרונות בית הספר, עדיין מחזיקים ידיים, עד שהגיעו לכיתת לימוד ריקה מאדם ונכנסו אליה(יותר נכון הרמיוני נכנסה ורון נגרר אחריה על הרצפה אחרי שמעד בכניסה ונפל). הם התיישבו על יד שולחן ולאחר שהתמקמו הרמיוני עשתה את הצעד אליו רון חיכה כל כך הרבה זמן. לא, היא לא נישקה אותו. יותר טוב מזה, היא הוציאה את מה שהיה בתיק!
רון הביט המום בדבר שניצב מולו. זו הייתה קופסה כסופה ודקה עם פינות מעוגלות. על גב(או מה שזה לא יהיה) הקופסה היה מצויר בצבע לבן בוהק תפוח נגוס. רון ההמום הביט בסקרנות בחפץ המוזר וניסה להוציא דבר מה מפיו, אך מילותיו נעתקו. בסופו של דבר, אחרי דקה אחת ממושכת של שתיקה מביכה בה רון סקר את החפץ מכף רגל ועד ראש(או במקרה הזה מפינה עד פינה), הוא הצליח להגות שש מילים שסיכמו את מחשבותיו. "אז איך אמרת שקוראים לדבר הזה?" שאל הקוסם הג'ינג'י ההמום.
"לפטופ" השיבה הרמיוני ששמחה על כך שהפר את השתיקה סוף סוף.
"תחזרי על זה שוב" אמר רון, מתקשה להבין את השם של הקופסא.
"לפ-טופ" אמרה הרמיוני מדגישה את ההברות במילה.
"לפ..." ניסה רון להגות את המילה שמצא די מסובכת. "לפ... לפ..." המשיך רון לנסות אך נתקע באמצע כל הזמן. "פלופטופ!" קרא לבסוף בגאווה. כן! הוא הצליח להגות את המילה! לפחות כך הוא חשב...
"שיהיה פלופטופ" מלמלה הרמיוני וגלגלה את עיניה.
"אז מה עושים בפלופטופ הזה?" שאל רון והדגיש את המילה 'פלופטופ', כדי להראות את גאוניותו והצלחתו בביטוי המילה.
"הרבה דברים" אמרה הרמיוני בתשובה.
"כמו...?" המשיך הנער לשאול.
"כמו לגלוש באינטרנט?" השיבה לו הרמיוני בשאלה רטורית, כאילו היה זה ברור מאליו. הרי מה עוד עושים בפלופטופ חוץ מלגלוש באינטרנט?!
"אינטרנט?" שאל רון בחוסר הבנה.
"אתה לא יודע מה זה אינטרנט?!" שאלה בפליאה.
"אין לנו כאלה דברים כאן, את יודעת" הוא אמר, מושך בכתפיו.
"אוקיי אז אינטרנט זה..." ניסתה הרמיוני להסביר לו, אך לראשונה בחייה לא הצליחה למצוא את המילים בראשה כדי להסביר משהו. "יודע מה? אני פשוט אראה לך" מיהרה להגיד ולחצה על כפתור מרובע בעל פינות מעוגלות ותפוח(לא נגוס!) מצויר עליו. המלבן השטוח שהיה בתוך הפלופטופ("קוראים לזה מסך!"), שינה את צבעו משחור לשחור עם סמל הוגוורטס עליו והופיעו עליו עוד כל מיני תמונות של דברים שונים. היא הזיזה את המצביע של העכבר("רואה? למדתי!") ולחצה על סמל של מצפן.
"זה הסמל של האינטרנט" אמרה הרמיוני ומסך חדש נפתח שגם עליו היו מצוירות כל מיני תמונות בתוספת מלל.
"ומה זה?" שאל רון והצביע על האתר שעלה, יוטיוב.
"יו טיוב" אמרה הרמיוני.
"אני טלוויזיה?! אני לא טלוויזיה!" קרא רון בפליאה(טיוב זה סלנג למילה טלוויזיה באנגלית, למקרה שלא ידעתם ^^ אה ודמבלדור קשקש משהו על טלוויזיה. זה למה רון יודע מה זה.)
"אתה מפרש דברים בצורה מילולית מדי" נאנחה הרמיוני. "זה אתר שיש בו קטעי וידיאו ואודיו של אנשים שמצלמים את עצמם או שמצלמים אותם".
"אני אפילו לא אשאל מה זה אתר... אם את אומרת.." אמר רון בייאוש, אחרי שהבין שכנראה הוא לעולם לא יבין את ההיגיון מאחורי הדברים של המוגלגים.
"אוקיי, תבחר סרטון מהמבחר שיש כאן" אמרה הרמיוני וסימנה לו בידה את מבחר הסרטונים שהוצגו על המסך.
"הנה. את זה!" הכריז רון והצביע על סרטון שכותרתו הייתה "Volde Notmort – Don't Stop Me Now".
הרמיוני הזיזה את העכבר אל עבר הסרטון והקליקה עליו על מנת להיכנס לצפות. הם החלו לשמוע את השיר(רון התלהב יותר מדי) ולאחר דקה וחצי מהשיר הרמיוני הבחינה במשהו מוזר. "תגיד, הוא לא נראה לך מוכר?" שאלה וריכזה את מבטה בתמונה שעל המסך.
"לא..." השיב רון, מנסה לחפש משהו מוכר בו. "אבל שמת לב שאין לו אף?" שאל אחרי שסקר את מראהו.
"כן" אמרה והתנתקה ממחשבותיה על האדם שהוא מזכיר לה. "מוזר..." הוסיפה לומר ויצאה מהשיר.
"יש לך רעיון מה נשיר?" מיהר רון לשאול, כדי למנוע שתיקה מביכה.
"כן. טוב שהזכרת לי" אמרה ומיהרה ללחוץ על מספר מקשים במקלדת. "הנה" הכריזה לבסוף.
רון הביט בכותרת שהייתה תחת הסרטון וקרא בקול: "Ed Sheeran – Lego House". "מי זה?" שאל.
"הוא זמר, והוא מושלם" הכריזה הרמיוני והכריחה את רון לשמוע את השיר ובעיקר לראות את הקליפ כדי שיראה כמה הזמר מושלם.
"תגידי, הוא לא מזכיר לך מישהו?" שאל רון בשנייה שראה את דמותו של אד.
"לא" מיהרה הרמיוני לשקר. הוא ללא ספק הזכיר לה את רון, אבל למה שהיא תגיד לו את זה? לפני רגע היא אמרה שהוא מושלם!
רון השפיל מבטו. הוא קיווה לשמוע "כן" אבל במקום זה קיבל "לא". הוא לא הבין איך היא יכלה להגיד את זה, הרי הוא שתי טיפות מים הוא! זה כאילו זה האח התאום המוגלגי שמעולם לא היה לו! איך אפשר להגיד שהוא לא מזכיר אותו?! "אוקיי..." מלמל רון וניסה להסתיר את המבוכה, הכעס והאכזבה שניכרו על פניו. "רוצה שנלך לכיתת המועדון להתאמן?" הוסיף לשאול במטרה להעביר את נושא השיחה.
"אין בעיה" אמרה והעלתה חיוך קטן ונחמד על פניה. השניים יצאו מכיתת הלימוד והתקדמו לעבר כיתת המועדון כדי להתאמן, אולם כשהגיעו לשם חיכתה להם הפתעה.

Volde Notmort   - Don't Stop Me Now https://www.youtube.com/watch?v=qC-1A7JKj1o
Ed Sheeran - Lego House https://www.youtube.com/watch?v=c4BLVznuWnU 

הפרק הקודם		הפרק הבא