אהבה אמיתית

היום  של חג המולד

בחג המולד הכל קושט ירוק אדום וזהב. "לונה מג'נונה! בואי יש לנו מתנה בשבילך." קייט הזאת! לא מבינה שגם ככה יש לי מספיק דברים על הראש? כמו לימודים? "רגע קייט. ואם זו שוב עז לכבוד המשחק עז זו את את וכל החבורה שלך תדווחו לפרופ' דמבלדור!" "אז.... לא משנה! תעיפו מפה ת'עז הזאת!" יאלה גם כן נחמדה. "לונה בואי! מצאתי מתנות נורמליות בשבילך!" לואיס, הבן שקייט דלוקה עליו. טוב נו לפחות הוא נחמד. "רק רגע!" ירדתי ומצאתי ספר חדש גלימה חדשה ומכתב מהארי, שעליו אני כבר לא כל כך דלוקה. במכתב היה רשום:

לון זה הארי. מצטער לבסר לך אבל, זה נגמר. אני פשוט דלוק על צ'ו. את מבינה? בואי נשאר ידידים

נו טוב שיהיה. "לונה אני ממש מצטער לשמוע..." "זה בסדר. גם ככה זה נהיה יותר מדי טוב." "בואי נלך, לפני שהחזירות יאכלו הכל." הוא קרץ לי והלכנו. פיבס ניסה להוריד לי את העניבה אבל תפסתי אותו עם כישוף משתק. "היי, זה הייה מדהים! יש כמה קוסמים חולמניים שלא יכולה לעשות את זה." "חרשתי על זה בשנה הראשונה." הגענו לאולם. "היי לואיס, מה אתה מסתובב עם המג'נונה הזאת? בוא הנה." "אני לא זוכר שדברתי איתך קייט! בואי נמצא מקום לונה." התיישבנו קרוב לשולחן גרינפינדור והסברתי להארי  שהפרידה הייתה צפויה. התחלתי לאכול, ולואיס ניסה כל הזמן למצוא נושאים לדבר עליהם. למה הוא עושה את זה? טוב לפחות אני סיימתי את הקשר עם הארי. זה היה מעיק, כל הזמן רומנטיקה. "לונה, אמממ, חשבתי לעצמי שאת נראת ממש טוב היום עם הגלימה הזו." "תודה לואיס, גם אתה נראה נפלא." לואים הסמיק ולא יכולתי לדעת מה ורוד יותר, הוא או הורדים על השולחן.

כמה תגובות עם השראה וממשיכה

הפרק הקודם