זוהי מלחמה

מוען: רון

נמען: אחיי הגדולים

נושא: קוד חירום 1

זה קרה. מה לעזאזל אנחנו עומדים לעשות עכשיו?

רון.

מוען: ביל

נמען: אחיי הצעירים

נושא: חוזר: קוד חירום 1

רון, אתה בטוח לחלוטין שזה קוד 1?

ביל.

מוען: רון

נמען: בני וויזלי

נושא: חוזר2: קוד חירום 1

כן, אני בטוח לחלוטין, לעזאזל. אחר הצהריים הזה אחותנו הקטנה הסתערה של פוטר, מזמזה אותו מול כל בית הספר, והציעה לו לבוא איתה לנשף.

ובנוסף, במקרה השתמשתי באוזניעזר מעט מוקדם יותר היום, ופוטר לחלוטין הזמין את אחותנו הקטנה לדייט.

רון.

מוען: התאומים

נמען: רוני פוני

העתק: אחים גדולים

נושא: חוזר: חוזר2: קודם חירום 1

לעזאזל, רון. ידענו שזה יקרה!

הוא היה הבחור המסוכן ביותר מההתחלה. הייתה לה הידלקות ענקית עליו, וזה היה לפני הוא הציל את חייה.

רון, זו הייתה העבודה שלך לוודא שהוא חושב עליה כעל אחות. מה קרה?

פרד & ג`ורג`

-

חנות ההוקוס מוקוס של האחים וויזלי- בקרוב בסמטת דיאגון.

מוען: רון (-י פוני)

נמען: השניים הנוראיים

העתק: קרובים אחרים

נושא: חוזר4: קודם חירום 1

לעזאזל, ניסיתי, בסדר. עודדתי אותו להסתכל עליה כמוני, להגן עליה כמוני, ולהבריח את החברים שלה כמוני. גם שכנעתי אותו; אני הצבעתי לו לכיוונה של צ`ו ברור ככל שיכולתי, למרות שאני לא יכול לסבול אותה. אפילו תכננתי תוכנית לגרום לו לצאת עם לבנדר.

פשוט לא חשבתי על אחותנו ממזמזת אותו בפומבי. אני לא פסיכי ארור או אחד שנמצא בכל מקום כל הזמן.

אוה מרלין!

הרגע חשבתי על מה שג`יני אמרה לי לאחר שגילתה שאנחנו עצרנו את מערכת היחסים שלה עם דין, היא נשבעה שהיא תתן לחבר הבא שלה "לגלות מה יש מתחת לגלימותיה!"

רון-נעשה מודאג.

מוען: פרסיוול ס. וויזלי

נמען: בנים, וויזלי

נושא: ג`יני

נכבדיי, לזרוק זה על זה את האשמה לא עומד לעזור פה, למרות שרון, אתה ואני ננהל שיחה בנוגע להזנחת אחריות.

אני מאמין שמהלכנו הראשון מוכרח להיות השגת חד קרן לבדוק את ג`יני, רק כדאי לוודא.

פ.

-

המידע בק-מייל הזה הינו חסוי וייתכן שהוא בעל חשיבות חוקית. הוא מיועד אך ורק לבעל הכתובת. הכניסה לק-מייל הזה בידי כל אחד אחר היא אסורה. אם אינך המקבל המיועד, כל חשיפה, העתקה, תפוצה או כל פעולה אחרת שננקטת או נכשלת להינקט באמון בזה, היא אסורה וייתכן שתהיה בלתי חוקית.

מוען: צ`ארלי

נמען: הבנים

נושא: חוזר: חד קרן

בנים, אני מסכים עם העיקרון שבהשגת חד קרן. אם אני זוכר נכון משיעוריי בטיפול בחיות פלא, הם יוצאים רק לנשים בתולות. זה הדבר שברצוננו לבדוק, אך איני רואה דרך ממשית בה נוכל להשיג אחד בעצמנו.

צ.

-

דראקוניס דומיניום

מוען: ביל

נמען: האחרים

נושא: חוזר: חוזר: חד קרן

ובכן, אל תסתכלו עליי; אני יוצא עם חצי-ויליה.

ב.

מוען: פורג`

נמען: הקרוב הזכר הצעיר ביותר

העתק: כל השאר

נושא: חוזר: חוזר: חוזר: חד קרן

אל תסתכלו גם עלינו; אנחנו גרים עם קייטי ואנג`לינה. אף אחת מהן לא תעזור לנו. אני מניח שנצטרך להיעזר בתינוק שבחבורה. רוני פוני מתוקי, תשיג לנו את הרמי לעזרה.

פרד & ג`ורג`

-

חנות ההוקוס מוקוס של האחים וויזלי- בקרוב בסמטת דיאגון.

מוען: אל תקראו לי רוני פוני

נמען: לכו להזדיין, כולכם

נושא: חוזר4: חד קרן

לא שזה עניינכם, בכלל, אבל גם הרמיוני וגם אני מעבר לגיל החוקי להסכמה. גם אנחנו לא נוכל לעזור.

עם כמה שזה משעשע לראות שלכל אחיי יש חיי מין בריאים, לבדוק אם ג`יני `נגועה` או לא זה לא הדבר החשוב ביותר כרגע. הארי לעולם לא ימהר לזה - זוכרים שהוא מלא כבוד?

אז, איך אנחנו עומדים לשכנע אותו שזה לא רעיון טוב בשבילו להמשיך לצאת עם ג`יני?

רון.

מוען: ביל

נמען: שטן קטן שכמותך

העתק: אחים אחרים

נושא: תוכנית נגד הארי

רון הקטן שלנו גדול כל כך. אנחנו באמת צריכים לשלוח לך קצת וויסקי אש לחגוג את המאורע יוצא הדופן הזה.

אוקי, אז אנשים, אני מניח שמילה פשוטה לא ממש תספיק. אילו רעיונות יש לנו? משהו עם עירום פומבי תמיד טוב כיריית אזהרה ראשונה.

ביל

מוען: ג'רד

נמען: אחים שלי

נושא: סופר אחי וויזלי להצלה

קובץ מצורף: הארי_תוכנית. Pmt

בנים,

תמצאו את תוכניתנו מצורפת. כל עוד רון יעקוב אחר ההנחיות, הארי יקבל אזהרה כפי שהוא לא האמין.

רון, תהיה חייב להתגנב החוצה הלילה בכדי לקבל את הינשוף שלנו.

פרד & ג`ורג`

-

חנות ההוקוס מוקוס של האחים וויזלי- בקרוב בסמטת דיאגון.

מוען: פרד

נמען: ג`ורג`

נושא: אתה חושב שעשינו את הדבר הנכון?

ג`ורג`,

אני חושב שיש לנו מעט התנגשות אינטרסים כאן. אני מתכוון, אנחנו מחבבים את הארי מאוד, והוא המשקיע העיקרי שלנו. אנחנו פחות או יותר חייבים לו בענק, והוא אכן הציל את חייה של ג`יני...

פרד

מוען: ג`ורג`

נמען: התאום האלוהי

נושא: חוזר: אתה חושב שעשינו את הדבר הנכון?

אני מבין את כוונתך. בוא נראה לאן המתיחה הזו מתקדמת. אם הוא יישאר עם ג`יני, אז נאמר שהוא עבר את 'מבחן פרד וג`ורג`' ויכול לצאת איתה בלי שנפריע. ואז תהיה האפשרות להיפגש איתו לארוחת ערב ולהתנצל.

בדרך כלל, היינו מתייצבים ישר עם אחינו, אבל זה הארי, וכפי ושאמרת, אנחנו באמת מחבבים וסומכים עליו.

ג`ורג`.

"עזרה?" שאלה ג`יני, כשהתיישבה על קצה מיטתה של הרמיוני.

"בוקר, ג`ין," פיהקה הרמיוני. "עם מה את צריכה עזרה?"

"אני צריכה עזרה עם ההתנצלות שלי להארי."

"הא? עדיין קצת מוקדם, ג`ין."

ג`יני חייכה. "אני רוצה להיראות חמודה, צעירה ותמימה."

"ובאת אליי בגלל?"

ג`יני משכה בכתפיה, "את בת."

"גם את." נאנחה הרמיוני. "לב?"

"מה?" פיהקה לבנדר, תוחבת את ראשה מחוץ לוילונות שהקיפו את מיטתה.

"את זוכרת שאמרת שאת חייבת לי על שאילת החיבור שלי?"

"כן?" היא שאלה בישנוניות.

"ג`יני צריכה קצת איפור; היא מתנצלת היום ורוצה את המראה הנכון."

נדמה שלבנדר התעוררה בן רגע. היא קפצה ממיטתה, וצללה לתוך מיטתה של פרוואטי. "פארי, התעוררי, יש לנו מקרה חירום של עבודת איפור."

פרוואטי התעוררה מיידית. "מגניב. מה צריך?"

"התנצלות בשביל ג`יני, היא יוצאת עם הארי עכשיו."

ג`יני תהתה איך לעזאזל הנערה ידעה את זה. אה, כן. אולי זה קשור לאתמול בערב.

פרוואטי טיפסה מחוץ למיטתה, והסתכלה על הנערה הצעירה יותר. "טוב. את, שבי שם! הרמיוני, לכי לחדרה ותני מבט בבגדים שלה. כל דבר חיוור הוא טוב; לבן טוב יותר. אם זה טיפה קטן זה יהיה מושלם. תביאי מה שמצאת; תמיד נוכל לשנות לזה צורה אם צריך. לב, תוציאי את ערכת האיפור שלך. זה עומד להיות כיף."

הרמיוני צפתה בפרוואטי בבהייה של כמעט פה-פתוח. היא מעולם לא ראתה כך את הנערה ההפכפכה; היא הייתה מאיימת כצבא לוחמים.

"קדימה, הרמיוני, זוזי," עודדה אותה פרוואטי.

מנידה בראשה, הנערה הישנונית הלכה למלא את הפקודה.

עשרים דקות מאוחר יותר, ג`יני הסתכלה על עצמה במראה. שיערה הוחלק מעט, ונמשך אחורה בזנב סוס משוחרר, זוג רצועות שיער משוחררות הסתלסלו במתיקות סביב פניה. עיניה החומות, תוארה החשוב ביותר, הודגשו בעדינות, נראות גדולות מהרגיל, והיה רמז קלוש ביותר לצבע על שפתיה. הרעיון של שפתון, הסבירה לה לבנדר, היה לתת רושם תת מודע של התעוררות, ולגרום להארי לחשוב לכיוון הנכון, ולא על ההתנצלות.

הרעיון של להיראות צעירה ותמימה הושלך מחלון המגדל. להיראות תמימה היה בסדר, אמרה לה לבנדר בתקיפות, אבל הדבר האחרון שהיא רצתה היה שהארי יתחיל לחשוב כמו אחד מאחיה.

הרמיוני מצאה שמלת קיץ ישנה במידה קטנה מידי. מעט שיפור בקסם, עם הדרכתה הזהירה של פרוואטי, הפכו את השמלה מעט ארוכה יותר, כך שאורכה היה הגון. באזור החזה, לעומת זאת, היא לא הייתה כל כך בטוחה. בכנות שהנערה הצעירה מצאה מטרידה, לבנדר פשוט אחזה בחזה ודחפה אותו כלפי מעלה. פרוואטי השתמשה בקסם כריכה בכדי להחזיק אותם במקום לרגע, בזמן שהן ערכו מדידה, ואז הטילו כישוף על חזייתה. התוצאה הייתה מחשוף שהנערה הקטנה מעולם לא ציפתה לו.

"הדבר הטוב בזה," לבנדר הסבירה ברוגע, "זה שאין שום ריפוד מעורב, אז אם את מגיעה למצב בו הארי חוקר, כל שהוא מוצא זה את ג`יני הטהורה, ללא רגעים מביכים."

"אז?" שאלה פרוואטי כשסיימו.

ג`יני הסתובבה וחיבקה את שתיהן, כל אחת בתורה. "תודה רבה."

"מתי שתרצי, ג`יני," שתיהן אמרו כאחת.

"נהנינו מזה לאין שיעור," המשיכה פרוואטי. "אז מתי שתרצי את עזרתנו, תודיעי לנו. שמענו מה אחייך עשו, ואנחנו חושבות שזה חרא, אז אנחנו שמחות לעזור."

"עכשיו," חייכה לבנדר. "זכרי מה אמרנו לך. לכי ותראי את הארי. אנחנו רוצות לראות את האיפור שלך מבולגן בנחמדות אחרי שאת מסיימת."

ג`יני צחקקה והסמיקה באותו הזמן.

הרמיוני השקיפה מהדלת. "הארי מחכה לך למטה." היא לחשה.

"אוה," נזכרה פרוואטי לפתע. "וודאי שאת עוצרת ברגע שהוא יוצר קשר עין. תני לו הזדמנות לראות מה מגיע אליו."

ג`יני לקחה נשימה עמוקה, אוזרת אומץ, וירדה באיטיות במורד המדרגות.

הארי ישב על אחד מן הכיסאות, מהורהר קמעה. הוא היה מעט פזיז אתמול בלילה, בכך שלא באמת נתן לג`יני הזדמנות להתנצל, או אפילו להסביר את עצמה.

הוא הביט מעלה אל הדלת למעונות הבנות, ופיו נפתח לרווחה.

ג`יני צעדה דרך הדלת, עוצרת לשבריר שנייה בכדי שיוכל להשיג מבט בבגדיה.

מבטו של הארי החל בכפות רגליה, ובאיטיות נע במעלה רגליה. השמלה הלבנה הקצרה הראתה הרבה יותר מהן מכפי שהארי ראה בעבר, והוא אהב את מה שהוא ראה. בעוד עיניו נעות מעלה, הוא לא יכול היה שלא לשים לב לדרך בה הבד חיבק את ירכיה. הוא בלע בקול כשעיניו נעו יותר למעלה, והוא מצא את עצמו בוהה היישר לעבר שדיה. בלי לחשוב על זה, הוא ליקק את שפתיו ברעב כמעט.

מזווית עינו, הוא הבחין ברון מושך את שרביטו, ואז חברו נפל לרצפה כשקללות שונות מפרוואטי ולבנדר פגעו בו.

לבסוף הארי קרע את עיניו מחזה של ג`יני, לפתע מודע לכך שהוא יושב ולובש גלימות משוחררות, והעביר את מבטו אל עבר עיניה.

"היי," ג`יני אמרה לו ברכות, נעצרת מולו.

"את מהממת," לחש הארי.

ג`יני חייכה ברכות והטתה את ראשה, חושפת את צווארה באופן לא מודע של פגיעות.

"הארי, רציתי לומר שאני מצטערת על כך שלא סמכתי עליך."

הארי ניער את עצמו מערפול החושים בו היה שרוי. "ג`יני, אני מתאהב בך. ממש," הוא הודה. "זה כן כאב, אבל לא הייתי צריך להסתער משם כפי שעשיתי. אז גם אני מתנצל."

ג`יני חייכה בחמימות והתקרבה אליו.

אף אחד מהם לא שם לב שרון ניסה נואשות לשחרר את עצמו מן הקללות, או שהרמיוני קיללה אותו בשקט, מקפיאה אותו שוב ושוב.

הארי נע על רגליו, באותה פתאומיות שהראה ערב לפני כן. שנייה אחת הוא ישב, ובשנייה שאחריה הוא עמד, ללא שום תנועה מורגשת ביניהן.

הוא נע קרוב יותר לכיוון חברתו, והבריש בקלילות רצועת שיער אחת אל מאחורי אוזנה. "אני יכול לנשק אותך עכשיו, כיאות? לא נשיקת הפתעה, או נשיקת הסתערות, או נשיקה גנובה, אלא אחת ראויה, בין חבר לחברה?"

דין צפה בשניהם עם הבעה מרירה-מתוקה על פניו. לפתע הכה בו על מה הוא וויתר, והוא התחרט על זה. דקות ספורות לאחר מכן, הבעתו הפכה לחיוך זעיר. זה היה כה ברור שג`יני מעולם לא הרגישה כלפיו את סוג האהבה שברור שחשה אל הארי. ייתכן שהיה לו אותה למספר שבועות, אבל הארי עומד לקבל אותה לכל ימי חייו. הוא אכן קינא.

אך הוא עדיין חיבב את ג`יני, ולחלוטין חיבב את הארי, אז הוא העניק להם את ברכתו. עיניו הבהבו לעבר רון, ממנו עדיין החזיק כאדם האחראי לפרידתם. הוא ראה שהוא משתחרר באיטיות מהקללה האחרונה, אז משך את שרביטו, וקילל אותו שוב. השוטה לא עומד להרוס את הרגע.

ג`יני הנהנה, מטה את ראשה אחורה ומפרידה את שפתיה מעט.

ידו של הארי הסתלסלה סביב ראשה, משחקת ברכות בבסיס צווארה. הוא עדיין אחז בה כשהוא נע מטה ובעדינות נגע עם שפתיו בשלה.

ג`יני הניעה את ידיה מעלה, כורכת אותן סביב עורפו, והרימה את עצמה כנגדו.

שפתיים פגשו בשפתיים כששניהם נישקו זה את זו ללא היסוס, ללא ספק, ללא הצורך לחשוב על היכן היו, או על שבירת הנשיקה והיעלמות.

הארי החליק את ידיו מטה, מחזיק את גופה הדק של חברתו במהודק כנגדו, כשלשונו לחצה ברכות כנגד שפתיה. היא פתחה את פיה, מגיבה להפצרתו.

שניהם הרגישו את אותו הדבר- לשם הם השתייכו. זו הייתה הפעם הראשונה שהם התנשקו ללא לחץ, ושניהם החליטו שיעשו זאת למשך שארית חייהם.

הם שברו את הנשיקה באיטיות. הארי מיקם את מצחו כנגד שלה, וחייך ברכות, מביט עמוק בעיניה. לא היה צורך במילים.

כאחד, הם הסתובבו והלכו החוצה לארוחת הבוקר, ג`יני יורה חיוך תודה מעבר לכתפה, לעבר הרמיוני, לבנדר ופרוואטי.

הרמיוני הסתובבה אל שתי הנערות, "תודה."

לבנדר חייכה. "אנחנו עדיין חייבות לך. עשינו את זה למען ג`יני והארי, לא למענך. בדיוק דיברנו על זה שבוע שעבר. הארי זקוק נואשות לחברה, מישהי שתטפל בו, תשאיר את רגליו על הקרקע, ותיתן לו סיבה להלחם. כל אחד יישבר תחת הלחץ בו הוא נמצא. הייתי שונאת להיות אחראית על הצלת העולם."

הרמיוני בהתה בה ופרוואטי צחקה ברכות. "מופתעת לשמוע בגרות מאיתנו? אני לא מאשימה אותך, אבל אנחנו לא לחלוטין אובססיביות לגבי בחורים, איפור ובגדים, את יודעת. אנחנו יודעות מה קורה בעולם גם כן. שתינו חשבנו על לצאת עם הארי. אחרי הכל, הוא חמוד להפליא. אבל אנחנו לא היינו עושות לו כל טוב. הוא זקוק למישהי חזקה ואמיצה שתעמוד לצידו לא משנה מה. ג`יני מושלמת בשבילו."

לבנדר הנהנה. "הארי עומד להזדקק לכל העזרה שהוא יכול לקבל מחבריו. אם משהו שאנחנו טובות בו יכול להיות לעזרה, נהיה שם." היא צחקקה בפתאומיות. "עכשיו שאנחנו יודעות שזו ג`יני, אנחנו יכולות להתחיל להכין את התלבושת שלה לקראת הנשף הבא. אנחנו עומדות להפוך אותה לנערה היפה ביותר בנשף. לא שזה יהיה אתגר גדול."

פרוואטי חייכה, כשמחשבה נוספת הכתה בה. "האם מישהי מכן אי פעם ראתה כל כך הרבה רגש בפניו לפני כן?"

רון הושאר על הרצפה, בדילמה. הוא רצה לעדכן את אחיו במה שקרה, אך לא רצה להודות בכך שכל אחד בגריפינדור נדמה להיות נגדו.

אז זה לקח פחות משבועיים (:

תהנו!

הפרק הקודם		הפרק הבא