Jane Doe

הבקבוק הסתובב עוד כמה הפעמים לפני שפרופסור מקגונגול הגיעה ודרשה לפרק את המסיבה.

ג׳יין עלתה לחדר שלה וגילתה שהוא ריק כי ג׳סיקה הייתה, איך לא, אצל ארתור.

היא החליפה לפיג׳מה ונכנסה למיטה שלה, מוכנה להירדם, שלפתע שמעה מישהו נכנס לחדר.

״היי ג׳יין את עדיין ערה?״ היא שמעה את סיריוס החצי שיכור נכנס לתוך החדר שלה.

״כן״ היא אמרה וקמה לישיבה.

״איך לא סיפרת לנו על זאק?״ הוא שאל והתיישב גם על המיטה.

״כי לא יודעת, התביישתי״ היא אמרה לו והסתכלה עליו. לא מגיע לו את היחס שהיא נותנת לו, שוכבת עם כולם ואפילו לא מספרת לו.

״היינו מבינים״ הוא אמר בעצב של שיכורים.

״אני יודעת״ היא אמרה והחזיקה ביד. 

״הוא לא הכריח אותך נכון?״ שאל סיריוס לאחר דקה של שתיקה.

״לא, ברור שלא. אני הסכמתי לכל הפעמים״ היא אמרה לו.

״כל הפעמים?״ הוא של והיה יותר המום כי רק עכשיו הוא גילה שזאתי אינה פעם אחת.

״כן כל הפעמים״ אמרה ג׳יין בבושה.

״אל תדאגי, עוד מעט כולם ישכחו מזה. אני מבטיח״ אמר לה סיריוס וחייך.

״אני מאמינה לך״ היא ענתה וחיבקה אותו לפני שהוא הלך בחזרה לחדרו. 

עברו כמה ימים מאז המסיבה וכולם כבר שכחו מזאק וג׳יין.

יום חמישי הגיע ושעתיים אחרונות היה להם שיעור מיוחד בהתגוננות מפני כוחות האופל, שיעור על בוגארטים.

פרופסור סמוקסון הביא לכיתה בוגארט חיי כדי שנוכל ללמוד איך לנטרל אותו.

הוא לימד אותנו לחש בשם רדיקולוס וביקש מאיתנו להביא את הארון שהיה בצד.

״אז מי יהיה ראשון?״ הוא שאל ורצה לראות מי יפגין אומץ.

רמוס הצביע והלך ליד הפרופסור.

״ממה אתה הכי מפחד ילדי?״ הוא שאל אותו.

״כדורי בדולח״ ענה לו רמוס.

״כדורי בדולח, תחשוב שהכדורים מתפוצצים ועפים לכל מקום כמו בלונים״ אמר לו הפרופסור.

״וכולכם תחשבו על דרך לניטרול הפחד שלכם ולהפיכו לצחור״.

״שלוש ארבע ו..״ אמר הפרופסור ופתח את הארון. מתוך הארון יצאו שלושה ירחים מלאים עם עננים ושחור מסביבם.

״רדיקולוס״ צעק רמוס וכל שלושת הכדורים התפמצ׳רו.

״דיגורי תורך״ צעק הפרופסור והוא הלך קדימה, הבוגארט הפך לשלד של בן אדם מכוסה נמלים. ״רידיקולוס״ צעק דיגורי והשלד התחיל לרקוד. 

״בראון תורך״ הוא צעק והיא התקדמה קדימה, הפחד שלה היה מהכבישים אז היא צעקה ״רידיקולוס״ והרגליים של העכביש נעלמו והוא התגלגל כמו כדור.

עברו עוד כמה תורות ואנשים ניצחו את הפחדים שלהם, נחש שהסתבך בזנב של עצמו, מומיה שאיבדה את כל התחבושות ועוד כמה.

ועכשיו הגיעה תורה של ג׳יין.

ג׳יין עמדה מול הבוגארט בשביל לראות לאיזה צורה הוא השתנה, הבוגארט הפך לדמות של מישהו חיוור וצנום עם ברדס שחור שמכסה את פניו ״תהרגי אותו או שאני אהרוג אותך״ הוא צעק בקול מבשר אימיים ןכיוון את שרביטו על ג׳יין.

״רידיקולוס״ היא צעקה בתקווה שהבוגארט יעלם, אך כל מה שקרה זה הברדס שלו שנפל מראשו וחשף ראש מצולק וחיוור עם חריצים במקום אף ועיניים בצבע אדום.

כולם פחדו ואפילו הפרופסר לא ידע מה לעשות.

״קרושיו״ צרחה הדמות וכיוונה את שרביטה אל ג׳יין. ההרגשה הייתה של אלף סכינים רותחים שורטים, חותכים ודוקרים כל חלק חלק מגופה. היא צרחה באותו רגע כל כך חזר שכל מה שהיא עשתה זה לייחל לעצה למות.

לפתע, כמו שההרגשה הגיע ככה היא גם נעלמה. וג׳יין נותרה חסרת נשימה על רצפת חדר הלימוד.

היא ראתה את סיריוס עומד מול דמות רזה של אישה בעלת שיער שחור וקעקוע של אוכלי מוות.

אמא של סיריוס.

״אכזבה״ היא צעקה עליו ״כל מה שאתה היית ותהיה זו אכזבה״ היא צרחה במלואו קולה.

הדמות התקרבה לסיריוס ונתנה לו סטירה מצלצלת ״בוגד דם״ היא צרחה עליו.

״רידיקולוס!״ צעק עליה סיריוס וקולו הושתק. 

הפרופסור החזיר את הבוגארט לארון והרגיע את כל הכיתה.

״את בסדר?״ שאל סיריוס את ג׳יין והושיט אליה יד.

״אני בסדר״ היא ענתה לו וקמה לעמידה בעזרתו, גופה עוד הלם מכאב.

״סיריוס אתה בסדר?״ שאלה אותו ג׳יין והסתכלה על המקום האדום בלחי שלו, איפה שנתנו לו סטירה.

״בסדר״ הוא אמר והתנער מהשאלה.

״עכשיו כולם צריכים בשאר השיעור לכתוב חיבור על הבוגארטים ויכולותיהם״ אמר פרופסור הלחוץ בלשון המעטה.

בשאר השיעור ישבו כל התלמידים בשקט, אף אחד מהם לא הוציא הגה, רובם היו מפוחדים מדי.

הפרק הקודם		הפרק הבא