מכשפה מתחילה

רק הבהרה קטנה – אני יודעת שג'יי קיי רולינג אמרה שהרמיוני היא בת יחידה. אבל אצלי היא לא. אתם עוד תבינו איך זה קרה.

הפרק מוקדש לכל עשרת (!) המנויים שלי. תודה רבה לכם. בתגובות שלכם אתם נותנים לי חשק לכתוב! הפאנפיק מתעדכן בזכותכם, ורק בזכותכם.

איימי נעצה מבט המום באישה המתולתלת שעמדה מולה.

"מה?!" שאלה, בתדהמה מוחלטת. "אחיות? איך אף פעם לא פגשתי אותך?"

הרמיוני חייכה. "נולדת באוסטרליה, נכון?"

איימי הנהנה באיטיות.

"אני שלחתי את ההורים שלך לשם," הסבירה הרמיוני. "שיניתי להם את הזכרונות, ושלחתי אותם לשם. כנראה שאת נולדת כשהם היו באוסטרליה."

"איך שמעת עלי?" שאלה איימי בבלבול.

"אהה, זה קל. במשרד הקסמים יש רישום של כל הקוסמים והמכשפות שנולדו אי פעם."

איימי בהתה בהרמיוני בתדהמה.

"אז... אני מכשפה?" שאלה בהפתעה. הרמיוני חייכה אליה. "כן, איימי."

איימי קימטה את מצחה, והטתה את ראשה הצידה.

"למה אני לא לומדת בהוגוורטס?"

הרמיוני משכה בכתפיה. "אני לא יודעת," ענתה. "תצטרכי לשאול את ההורים שלך. בואי, אני אלווה אותך הביתה."

הן החלו ללכת בחזרה אל עבר המסעדה החשוכה, בדיוק כשהשומר עזב את המקום.

"הרמיוני?" שאלה איימי לבסוף. היא לא ידעה למה, אך היא האמינה לאישה הזו.

"כן?" הרמיוני הפנתה אליה את ראשה.

"כשנכנסנו לקולנוע – אני, ניקו וליאו – התעכבתי קצת מאחור, ליד השומר, כי נפל לי הכסף. הוא התחיל לדבר בקול מאוד מוזר."

איימי לא הייתה בטוחה בכך, אך נדמה היה לה שאחותה מחווירה.

"מה הוא אמר?" שאלה הרמיוני בשקט.

"הוא אמר לי להסגיר מישהו. הוא אמר לי להיכנע, אחרת ייגרם לי סבל גדול."

הפעם, איימי הייתה בטוחה שהרמיוני חיוורת.

"את יודעת על מי הוא דיבר?" שאלה איימי בזהירות.

"כנראה שהוא היה אוכל-מוות," מילמלה הרמיוני, כאילו לעצמה. לפתע, היא הסתובבה אל איימי.

"כן, איימי, אני יודעת על מי הוא דיבר," אמרה. "הוא דיבר על הארי פוטר, רון וויזלי, ועלי."

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא