כוכב נופל

שלום לכולם.. עוקביי הנאמנים והמעטים......אני מצטערת שהוספתי עוד פרק רק אחרי 3 חודשים (אופס). בהתחלה לא היו לי רעיונות, ואחרי זה כבר לא רציתי להתחיל כי הרגשתי שגם ככה אף אחד לא קורא את זה..... רק בזכות חברה שלי, נוגה רן, זכיתם עכשיו לעוד פרק..... אני באמת ישמח אם תגיבו! (או תראו אות חיים.....)

ווינקי

"אתה לא יעשה שועה לי את זה ! " צרחה וינקי.

"הם צריכי.." התחיל דובי, כשנקטע בעוד צרחה נוקבת.

"לא אכפתות לי! וינקי צכו צריכה דובי!  דובי לא מביא עזרה לאדונילי פוטר, הוא 'סדר לבד! " וינקי הנסערת הסתובבה כה וכה בחדר, מפרכת את אצבעותיה בעצבנות.

לפני שהספיק להשחיל מילה, פרצה וינקי בבכי מקוטע ונפלה באחת על הרצפה. 

"ווווי ווווי וווווי" קרעה בבכי, "וינקי געגוע געגע לדובי! " והמשיכה לבכות ברעש. דובי, שנבהל מתגובתה, מיהר לצידה ממקום מושבו והקיף בזרועותיו את כתפיה הרועדות.

הם היו בחדר השינה שבביתם החדש, נשענים על המיטה שעליה הונחה מזוודה מרופטת, ארוזה בחציה.

 שאר הבגדים הוצאו באכזריות ובבלגן על ידי וינקי, כשגילתה את דובי אורז כשחזרה מעבודתה.

גם אלמלא הייתה במצב מיוחד ורגיש, הייתה מגיבה בבהלה שכזאת.... היא הרגישה את כאב הנטישה כבר פעם אחת, ולא רצתה לחזור להיות שבר הכלי שהייתה בעבר..

בדיוק על זה רצתה לדבר איתו, על החדשות שגילתה בבוקר, כשהייתה בבי"ח קדוש מנגו לבדיקות של התקפי חרדה וחרדת הנפש.

מרוב בהלתה וייאושה, שכחה לספר לו על זה כשהתחילו לריב.

לאחר שדובי יצא בטריקת דלת, כשהמזוודה מתגלגלת מאחוריו והוא צועק לה שלום עצבני וכועס, רק לאחר שקלטה את מצבה ואת השקט שהשתרר פתאום בבית הריק, נזכרה ששכחה.

שכחה להגיד לו את הדבר הכי חשוב , שהיה משכנע אותו להישאר איתה.

היא לרגע קפאה ואז התקפלה לחצי ובכתה בכי תמרורים. היא נכנסה לחרדה: מה יקרה לדובי שלה? האם הוא יחזור מהמלחמה? האם יבכלל ילחם או שיחזור אליה בשכוך הזעם?

היא כמעט נכנסה להתקף, אישוניה מתגלגלים בפראות בארובות עיניה, גרונה יבש, כשנזכרה שאסור לה להישבר, אסור ליפול לתהום הזאת.

היא נרגעה במקצת ושמה יד על בטנה.

האם ילדה יכיר את אביו?

הפרק הקודם