התערבות

משהו לא טוב עבר עליו באותו הלילה (לפנות בוקר ליתר דיוק), כשדיבר עם גרין.

רק לאחר שקם בבוקר הבין שהוא רוצה ש-

לעזאזל.

מי האידיוט שנתן לסיריוס את הרעיון המטופש הזה של ההתערבות הזו?

מי שהיה עם השרביט השולט, כנראה שכח איך מתפעלים אותו ונתן לסיריוס את הרעיון האידיוטי הזה...

הוא ידע שכל הדבר הזה שנקרא "רגשות אשם" התחילו לפעול ברגע שרמוס התחיל עם המניפולציה הרגשית שלו ש"לך תתנצל בפניה ג'יימס, פגעת בה." ומרי ששיתפה פעולה עם רמוס, שהוא "חסר רגשות לחלוטין! איך יכולת להגיד את זה, אפילו אם לא ידעת?"

אפילו פיטר, שהחליט להוסיף לדיון "אתה אידיוט ג'יימס, זאת לילי אוואנס שפגעת בה. אתה יכול להבין למה אתה מרגיש אשם."

לאחר שני לילות שחלם על אוואנס, החליט לשתף את סיריוס- הממזר, שהצטרף לחגיגה- החליט ש"אתה עסוק ברגשות האשם שלך יותר מדי קרניים, בטח שהמוח שלך עסוק בה. טוב, בלי להחשיב שהיא כוסית על-" ועוד פירוטים שג'יימס דחה בתוקף.

גרין אמרה שהוא צריך באמת להתכוון לזה ולא סתם להחליט להתחבר עם אוואנס.

הוא היה בטוח שמי שתפעל את השרביט שכח לקרוא את חבורת ההפעלה.

ג'יימס קרא בספרו החדש-

בסדר, הוא ניסה לקרוא בספרו החדש שקנה בסמטת דיאגון, אבל הוא קרא את אותה השורה שוב ושוב.

סיריוס ורמוס שיחקו שח-מט ופיטר ניסה לעשות שיעורים בשינוי צורה. רמוס הבטיח לעזור לו לאחר שינצח את סיריוס, מה שהביא להתערבות של שלוש אוניות וחמישה גוזים, הטוב מבין שלוש. בינתיים זה שתיים-אחד לרמוס.

הוא העביר דף בספר, למרות שלא קרא שורה ממנו.

"הנסתרים באפלת הלילה, פוטר?" בבקשה, בבקשה שזאת לא תהיה מי שהוא חושב. "מה לך מתח ואהבה?"

ג'יימס הרים את ראשו וגילה שיער חום שהיה פזור על כתפיה של הנערה שהביטה בו במבט מעט מזלזל.

"שלום גם לך גרין." נאנח ג'יימס. עיניו נדדו אל הנערה שעמדה לצידה של גרין, לילי אוואנס.

יופי, זה מה שהיה חסר לו, להתמודד עם הנערה המעצבנת שרדפה אותו בכל מקום.

כשאתה רוצה להימנע ממישהו, הוא יופיע תמיד מולך. וזה מה שקרה לו עם אוואנס.

במשך השבוע וחצי האחרונים הוא ניסה להתחמק מאוואנס והעביר הודעות דרך בנות שנה חמישית או רביעית מכל בית (חוץ מסלית'רין), רק כדי להימנע מלהביט בעיניים הכבויות.

"רמי, אני צריכה הסבר בשיעור שינוי צורה." אמרה גרין, מתיישבת לצדו של רמוס.

סיריוס הרים את ראשו מלוח המשחק, מביט ברמוס במבט שואל.

"רמי?"

רמוס משך בכתפיו. "עוד כמה דקות רוזי, אני עומד לנצח את סיריוס בעוד שתי תורות."

"רוזי?"

"נו באמת בלק," אמרה אוואנס, מתיישבת על קצה הספה שג'יימס שכב עליה. עשרה סנטימטר הפרידו בניהם. "הם בני דודים, ציפית שהם יפנו אחד לשני בשמות משפחה?"

"לא, אבל רמי?" חיוך ממזרי עלה על שפתיו של סיריוס. רמוס הרים את מבטו מלוח המשחק וראה את החיוך ששלט על פרצופו של סיריוס.

"סיריוס אני מזהיר אותך-"

"עזוב אותו ירחוני ותתמקד במשחק," אמר פיטר. "אני עוד צריך עזרה!"

"הייתי פה לפנייך פטיגרו!"

"לא, אני ביקשתי עזרה מירחוני לפני ששני אלו התחילו לשחק." אמר פיטר, מצביע על רמוס וסיריוס.

"רץ ל- 2D." אמר רמוס, מחייך את חיוכו הזאבי.

ג'יימס הציץ מספרו על לוח המשחק וגיחך.

"תכין את הכסף לופין, רך-כף הולך לקרוע אותך."

"קרניים תהיה בשקט!" השתיק אותו סיריוס, "ירחוני היה צריך להמשיך לחשוב שהוא מנצח ואז הייתי מעלה את ההימור!" ילל סיריוס. ג'יימס רק גלגל את עיניו.

רמוס הופתע והחל לסרוק את הלוח.

"איך הוא הולך לנצח?" שאלה רוזלינד, סורקת גם היא את לוח השח-מט.

ג'יימס סגר את ספרו, לא טורח לסמן את העמוד, עבר למצב ישיבה והתיישב בין גרין לאוואנס.

"רואה את הפרש?" לחש ג'יימס בשאלה. גרין הנהנה. "הוא הולך ליצור שח, ואז המלך חייב לזוז שמאלה, כי אין לו לשום מקום אחר ואז הפרש זז ל-C6 ויש לך מט."אבל אם הצריח השני יאכל את הפרש?" שאלה אוואנס.

"אין לו אפשרות לזוז בלי לסכן את המלך. ניצחון מובטח."

"חייבת להיות פה פרצה." מלמלה אוואנס.

"יש, אבל צריך לשחק ממש חכם ולחשוב על כל מהלך. במידה ורמוס יגרום לחייל שלו להתקדם צעד קדימה, הוא יכול לאכול את הצריח של סיריוס, אבל אז החייל של סיריוס יאכל את החייל של רמוס. זה יוצר הסחה קלה כדי לגרום למלכה להעלים את הרץ, אבל יש עדיין את הפרש שלא נעלם."

"לרמוס יש בכלל אופציה לנצח?"

"בטח, אבל אמרתי לך, צריך לשחק ממש חכם-"

לפתע ג'יימס הרגיש שכולם מסתכלים עליו. טוב זה מה באמת שכולם עשו, הסתכלו עליו ועל אוואנס מנהלים לראשונה שיחה נורמלית.

אם תשאלו את ג'ורג'יה קלארי –המדריכה הראשית של שנה שעברה- מי היו התלמידים שעשו לה הכי כאב ראש, היא תענה בקלות: הקונדסאים ("והזוג?" "לילי אוואנס וג'יימס פוטר. אתה לא רוצה להיות איתם בחדר מבודד למשך חמש דקות. תאמין לי, מניסיון.").

רוזלינד שהתיישבה לצידו של רמוס חייכה חיוך קטן ומעצבן, בעוד ששלושת חבריו הטובים הביטו בו מופתעים. לא נראה שרמוס ממש הקשיב להסבר איך לנצח.

"מה אתם רוצים?" שאל ג'יימס בכעס.

"קרניים, חשבתם להתרחק אחד מהשני?" שאל סיריוס, מחווה בידיו סימן ריחוק.

להתרחק?

ג'יימס מצא את עצמו קרוב אל לילי אוואנס יותר מדי מהרצוי.

והנה הלך חוק עשר הסנטימטר והמגע.

כתפו של ג'יימס השתפשף עם שכמה של לילי אוואנס ורגליהם הקרובות היו צמודת אחת לשנייה. הוא ממש היה יכול לראות את הצבע ירוק האזמרגד של עיניה והאדום הזועק כאש של שערה. הוא ראה את הנמשים שעיטרו את אפה ולחייה שהיו כעת מעט ורדרדות.

ג'יימס מיהר להתרחק מאוואנס. הוא לקח את ספרו וחבט בראשו של סיריוס שהיה קרוב אליו.

"תגיד לי רך-כף, יש פעמים שאתה חושב?" סיריוס פתח את פיו לענות. "חוץ מעל סקס." פיו של סיריוס נסגר והוא שרבב את שפתיו.

"תשתוק קרניים, ראית אותך מביט באנג'לה רוסו."

"ואתה הסתכלת על מריאנה לויד, אתה יודע שאסור לך."

"למה?" שאלה גרין בתמימות מעושה.

"כי הם התערבו," אמר רמוס, מצביע על סיריוס וג'יימס. "ג'יימס אמר שסיריוס לא יוכל להפסיק לעשות-" רמוס הסמיק.

"-סקס," המשיך סיריוס. "ואני אמרתי שאני יכול, אז התערבנו שאסור לי לפלרטט עם בנות! זה ממש פשע, קרניים." אמר סיריוס, קורץ לחברו.

"פשע שקט. עד שבוע הבא-"

"מה זאת אומרת שבוע הבא?"

"שבוע הבא ארוך מדי?" שאל ג'יימס. "אתה רוצה ליפול בעוד שלושה ימים? כי אין לי בעיה לקחת ממך את הכסף עכשיו ושתעשה מה שסיכמנו."

"הצחקת אותי קרניים, אני לא נכשל בהתערבויות."

"חוץ מזו," אמר רמוס, מצביע על לוח השח-מט. "ביצעתי את המהלך שלי, רך-כף."

ג'יימס הביט בלוח המשחק וגיחך.

סיריוס חייך חיוך אווילי. "שלוש אוניות וחמישה גוזים זורמים לכיס הפרטי שלי."

"תמשיך לחלום ותתחיל לשחק." קראה גרין בכעס. "אני עוד רוצה לסיים את שיעורי הבית בשינוי צורה."

"תירגעי גרין, אני משחק." התגונן סיריוס. "פרש ל-6C, שח-מט רמי." סיריוס צחקק ברשעות (סליחה לגלג ברשעות, בנים לא מצחקקים).

"מה?" רמוס הביט במלך שהתפרק.

"ניצחתי, זה מה." סיריוס חייך.

"דבר שלא קורה הרבה." אמר ג'יימס וחטף את הכרית שעליה נשען כדי לחסום את המכות חברו הטוב ביותר הטיח עליו עם ספרו.

-----

לילי מיהרה אל השיעור הבא שלה. היא התעכבה בהסבר של פרופסור סלגהורן לגביי שיקוי אמת שרקחו לקראת הכשיפומטרי.

ממהרת אל כיתת שינוי צורה, מקווה שהפרופסור לא הגיעה, לילי הגיעה אל הדלת של כיתת שינוי צורה שאותה פתחה באיטיות, כשהיא נחרדת לגלות שפרופסור מקגונגל שיושבת מאחורי שולחנה והסבירה על חשיבות הבחינות של השנה השביעית.

ארור תהיה אתה מרפי. חשבה לילי. היא שנראה את הקוסם הזה... חוק מטומטם*.

פרופסור מקגונגל עצרה מהסברה ומביטה בלילי במבט חמור סבר.

"העלמה אוואנס, מדוע איחרת לשיעור?" כל הכיתה הביטה בה.

לילי נשכה את שפתה התחתונה, היא לא ידעה מה לענות. היא ידעה שאם היא תגיד לפרופסור מקגונגל שדברה עם פרופסור סלגהורן לגביי מהלך השיעור, היא תחטוף בעצמה "דיבור לאחר השיעור" ותקבל נזיפה שהייתה יכולה לדבר איתו לאחר הלימודים.

"הדרכתי תלמידי שנה ראשונה לכיתת לחשים." שיקרה. לילי הייתה שקרנית גרועה לחלוטין, אבל זה הדבר היחידי שעלה לה לראש.

בשולחן השני בטור השלישי ג'יימס פוטר גיחך בשקט. הדרכתי תלמידי שנה ראשונה, נו באמת.

"אם כן בסדר העלמה אוואנס," אמרה פרופסור מקגונגל בחשד, מורה ללילי להתיישב במקום פנוי.

לילי הביטה בכיתה, בתקווה לחפש מקום פנוי. היא נחרדה לגלות שהמקום היחידי שהיה פנוי היה לצד סיריוס בלק.

היא מיהרה להביט בנער במבט זועף, ששלח לה חיוך מקסים.

"העלמה אוואנס, את מתכוונת להתיישב?" שאלה הפרופסור ולילי הנהנה, ממהרת לשבת לצד הנער שחור השיער.

"שלא תעז להפריע לי ללמוד, בלק." איימה לילי בשקט.

"אני לא אפריע לך לבצע את השגיאות שלך אוואנס, אל תדאגי." חייך סיריוס, כולו זחוח.

לילי גלגלה את עיניה, מקווה לתפוס בשיעור הבא מקום אחר פנוי.

"וכן יש להקפיד על תרגול יומי חוץ מבכיתה, סיכום החומר וקריאתו ועשיית שיעורי הבית." העירה מקגונגל. "אם כן, בואו נתחיל. אך לפני זה, המקומות שאתם כרגע יושבים בהם הם קבועים," לילי החווירה. "אלא אם אחליט לשנות זאת." מבטה נדד אל זוג הבנים שישבו בשולחן השני בטור השלישי – ג'יימס פוטר ורמוס לופין.

ג'יימס כהרגלו שלח אל מורתו את החיוך המקסים שהוא וסיריוס תמיד שולחים אל אנשים כדי לראות אותם מתעצבנים או סתם בוהים בהם בחשד. אלא אם אלו המעריצות, שצווחות או מתעלפות. לפעמים שניהם ביחד. רמוס רק הסמיק והרכין את ראשו.

"אם כן, בואו נתחיל." אמרה הפרופסור, מצווה על תלמידיה לזמן ולשנות את הקנקן לכוס תה מהביל.

לילי הצביעה בשרביטה על אחד הקנקנים וזימנה אותו ב'אציו', אך הוא התנגד. מתברר שעוד מישהו זימן אותו. היא נלחמה על הקנקן, אך האדם שגם זימן את אותו הקנקן לא וויתר.

לפתע סיריוס בלק התעטש והסיח את דעתה והקנקן זומן אל לא אחר מאשר ג'יימס פוטר. היא שלחה אליו מבט כועס, אך הוא לא שם לב וחייך לעצמו מרוצה.

"לבריאות." לחשה נערה שישבה מאחורי סיריוס, שהודה לה וחזר אל קנקנו.

בלית ברירה היא זמנה קנקן אחר וניסתה לשנות אותו.

"כל הכבוד אדון בלק," העירה פרופסור מקגונגל, שעברה בין התלמידים, שבדיוק הבחינה במעשו של סיריוס ששינה את הקנקן לספל תה מהביל. "עכשיו את העלמה אוואנס."

לילי אמרה את הלחש, אך הקנקן שלה הפך לכוס זכוכית מלאה בתה קר.

"אוו, אוואנס נכשלה." אמר ג'יימס, מגחך. סיריוס גיחך גם הוא, אך הסווה את הגיחוך בשיעול כשראה את מבטה של פרופסור מקגונגל.

"בוא נראה אותך פוטר, אם אתה חושב שאתה כל כך טוב בשינוי צורה."

סיריוס וג'יימס החליפו מבטים יודעי-כל.

"את עומדת לאכול את הכובע אוואנס." אמר ג'יימס, משנה את הקנקן לספל תה מהביל מעוטר בארבעה חיות(אתם יכולים לנחש איזה) ששיחקו יחד. לילי חשקה את שיניה.

"יפה מאוד אדון פוטר," אמרה מקגונגל. "כיוון שהעלמה אוואנס מתקשה בשינוי צורה ואתה מצטיין, למה שלא תעזור לה?" אמרה ופנתה אל שולחן אחר.

סיריוס ורמוס הביטו אחד שני בחיוך מופתע. מישהו אמר למק הזקנה על ההתערבות?

דבר אחד אפשר להיות בטוח, האדם שהפעיל את השרביט מלמעלה בהחלט עשה עבודה טובה.

------------------

תגובות חמות או קרות(הכוונה לתגובות בונות) יתקבלו בברכה, אבל לא פושרות, פושר לא להיות טוב |B

הפרק הקודם		הפרק הבא