אנימאגית

הפרק הזה מוקדש למגיבה של הפרק הקודם: שרי (הארי) פוטר ! תודה!

"בנות, הגיע הזמן שתלכו לישון! כבר מאוחר!" פקדה קלארה. 

"אמא, שכחת שגם אני נמצא כאן?" רטן פרנקו בזעף. 

"אולי", ענתה קלארה בספק, "אבל כשיש רוב בנות, אומרים בלשון נקבה!" היא הוסיפה בהבעת ניצחון משעשעת. "ועכשיו, כולם הולכים לישון!" חזרה קלארה.

כרמן, פרנקו וקים נאנחו בתסכול, אך לא התווכחו. "אתם תודו לי על זה! מחר צריך לקום מוקדם כדי להגיע להוגוורטס!" קראה אחריהם קלארה. 

"אנחנו ממש קרובים לרציף תשע ושלושה רבעים!" מלמלה לעצמה כרמן. 

הילדים נעלמו בחדריהם. 

"באמת לא יכולת להגיד להם את הסיבה האמיתית? אפילו לא לקים?" שאל ג'ייק בשעשוע. 

קלארה הזעיפה פנים, אך לא הצליחה להסתיר חצי-חיוך כשאמרה: "ג'ייקוב לאק, אני לא הייתי הורסת להם את ההפתעה! במיוחד לא לקים!" ובזאת היא פנתה ממנו אל חדר השינה שלהם, כשג'ייק הצוחק ממהר בעקבותיה.

"פרנקו, כרמן, אני שומעת רעשים! קומו ותתלבשו, אולי נצליח לזהות מי זה!" לחשה קים הנרגשת, והעירה את בני דודיה. 

הם התארגנו לקראת המעבר, ומיהרו לארוז את כל הדברים ששכחו. "אוף, לידי! מה יש לך? בואי הנה!" לחשה קים בתחינה, ולבסוף תפסה את הלילית והכניסה אותה לכלוב. 

השלושה דחפו וגלגלו את המזוודות בדממה במעבר החלק והשאירו אותם לצד הדלת הראשית. 

לאחר מכן, הם התגנבו אל דלת הסלון. 

הם לא זיהו את הקולות, אך עד מהרה הבינו מי הדוברים לפי השמות:

"אני עדיין לא מבין למה אתם לא אימצתם אותה! בחייכם, היא האחיינית שלנו!" אמר קול שנשמע כשל איש צעיר מאוד, בן 25-27, למיטב הערכתה של קים. 

"נו באמת, אדואר! היא גם האחיינית שלנו, אם אני לא טועה. גם בעיננו זה לא מצא חן כשדמבלדור שלח אותה לווילקסונים!" אמר קולו הזועף של ג'ייק.

"אני חושבת שזה ממש טיפשי!" אמר קול בעל מבטא מוזר, שנשמעה מבוגרת.

"אני, כמובן, מסכים איתך, יוליה!" אמר קול עמוק, שנשמע בערך בגיל 40.

"אני גם מסכים", אמר קול של ילד מבוגר יחסית, בן חמש-עשרה, חשבה קים.

"עם מה אתם מסכימים?! מישהו יכול סוף סוף להגיד לי?!" שאל קול נרגז, שקים העריכה שהוא שייך לילד גדול ממנה בשנה-שנתיים.

"אוף, די כבר! הרקולס, תסביר לאכילס - לא אכילס, עדיין אין אוכל - להסביר לאכילס על מה אנחנו מדברים? כי הוא מאבד את הנושא בכל שלוש דקות!" חזר קולה של יוליה. 

ליבה של קים הלם בחוזקה כששמעה קול חדש: "יוליה, הילד בסך הכל רוצה לדעת על מה אנחנו מדברים", אמר קולה של האישה, שנשמעה צעירה בהרבה, אפילו צעירה מאדואר.

"לנה, זה לא קשור אלינו!" אמר קולו של אדואר המודאג מעט. 

"נכון, מה שקשור אלינו זה ללמד את מגוריאן לא ללכת על שולחנות!" ענתה לו לנה אשתו ברוגז קל. אדואר נאנח.

"אני אומר שמישהו ילך להעיר כבר את קים! הדודים שלה רוצים לראות אותה!" אמר קול חדש. הוא נשמע יותר מבוגר מאדואר ומעט צעיר מאלכסנדר.

"אני מסכימה איתך, אבא! ואני גם בטוחה שרוי ומל יסכימו איתי! וגם אמא", הוסיף קולה של נערה מתבגרת, בת ארבע-עשרה לערך.

נשמעו כמה רטינות של ילדים צעירים יותר. קים הייתה המומה. כל הדודים שלה נמצאים שם!

קים פרצה לחדר. השתררה דממה. קים סקרה בסקרנות את פניהם של דודיה ודודתה, אף שכבר ראתה אותם בתמונות:

אלכסנדר שחור השיער בעל העיניים הכהות והרציניות, והגוף השרירי.

ליוליה היה שיער בלונדיני בהיר קשור בצמה מסובכת ויפה, עם עיניים מלוכסנות מעט, כחולות כמו הים. היא הייתה רזה ובעלת תווי פנים יפים.

להרקולס היו עיניו ושיערותיו הכהות של אביו, אך מעט מעדינותה של אמו ניכר בפניו הנאות, וגופו השרירי נע בתנועות חלקות כשלה. היו לו השפתיים והאף שלה.

אכילס היה בלונדיני בעל עיניים כחולות, אך היה רזה ונמוך יותר. הייתה לו הבעה סקרנית ועור שזוף, כמו של אביו.

לאדריאן היה גם כן שיער שחור, אך עיניו בהקו בצבע כספסף, שנראה כצבע שונה לגמרי מצבע הירוק-יער של עיניה של קים.

לאשתו של אדריאן, לייסי, היה שיער ג'ינג'י ועיניים בצבע תכלת-בהיר. היא הייתה גבוהה ושמנמנה מעט, את אפה החד ופניה המחוייכות כיסו נמשים ג'ינג'יים.

לקוריילה, האחות הגדולה, היה שיער שחור-בוהק ועיניים כמו של אמה. היא הייתה גבוהה אך רזה כמו אביה ושרירית מעט. 

לרוי, האח השני, היו שיער שחור ועיניים ירוקות, ממש כמו אביו. 

למל היה שיער ג'ינג'י ועיניים ירוקות כשל אביה.

לאדואר היה שיער שחור כשל אחיו, אך עיניו החדות היו בצבע כחול-קטיפה אפרפר. 

לאשתו של אדואר, לנה, היה שיער חום כהה ועיניים חומות-דבש. 

לבן שלהם, מגוריאן בן השלוש, היו שיערותיו השחורות של אביו ועיניה החומות-דבש של אמו.

מלבדם, היו גם זוג זקנים:

זקן שחור שיער בעל עיניים שקים לא הצליחה להחליט מה הצבע שלהן, ואישה בעלת שיערות לבנות משיבה ועיניים כסופות כשל אדריאן: לוק וניה.

"סבתא... סבא..." לחשה קיםוחשה דמעות בעיניה. 

ניה ולוק חייכו אליה. היא חיבקה אותם, ואז הביטה בפליאה בבני דודיה... כל כך הרבה קרובי משפחה, ורק מצד אחד!

אלכסנדר, אדריאן ואדואר החליפו מבטים המומים.

"יש לך... את העיניים שהיו לו... לסדריק..." מלמל אלכסנדר וליטף את ראשה של קים. 

הרקולס, אכילס, קוריילה, רוי, מל ואפילו מגוריאן הקטן בהו בה בתדהמה. 

"למה אתם כאן? באתם ללוות אותי?" שאלה קים, מעט מגמגמת. משפחת אביה הנהנה.

"בסדר... אז בואו נלך..." גמגמה קים, וצעדה אל הדלת. היא הייתה נעולה.

"זה בסדר", אמר הרקולס. הוא שלף את שרביטו ומלמל: "אלוהומורה..." הדלת נפתחה.

"אבל אסור לך לעשות קסמים! רק בגיל שבע עשרה!" נבהלה קים.

אלכסנדר צחק בקולו העמוק.

"ביוון, קוסם מגיע לבגרות בגיל חמש-עשרה", הסביר בפשטות, וקים נאנחה בהקלה.

"קדימה, בואו נצא, או שנאחר!" זירזה קלארה.

הפרק הקודם		הפרק הבא