ג'יימס פוטר נקמתו של גרינדלוולד

עברו ימים רבים מאז לילי וג'יימס ביחד אבל לא התרחש בינייהם שום דבר מיוחד. שניהם המשיכו בלימודים ובקושי דיברו אחד עם השנייה.

השליש הראשון חלף ואיתו הלימודים והגיע חג המולד. פיטר וסיריוס כבר חזרו לבתים שלהם חשב ג'יימס. ג'יימס התכונן למבחנים שאחרי החג בחדר המועדון המלא למחצה לצד חברתו לילי. הוא חשב על זה כבר כמה לילות כאשר לא היה מוצף בלימודים עד מעל הראש- ביחוד בשינוי צורה: פרופסור דמבלדור העביד אותם בפרך, הוא נתן להם כל יום ערימות של שיעורים. ג'יימס החליט להגיד את זה ללילי כשאף אחד לא יהיה לידו, לא סיריוס או רמוס או פיטר, הוא ולילי לבד. הוא שקל עוד פעם איך להגיד את זה, אבל אז הוא חשב זה לא יכול לחכות זה צריך לקרות עכשיו, לא מחר או מחרתיים ! עכשיו. הוא החליט איך להגיד את זה והתחיל.
"לילי אני חושב ש..." "ג'יימס אני חושבת ש..." אמרו לילי וג'יימס ביחד.
"תתחילי את" "תתחיל אתה" אמרו עוד פעם כמקהלה.
"נו טוב, אני אתחיל. ג'יימס, אני חושבת שמה שיש ביננו צריך להיגמר, זה לא ילך ככה ! אתה כל הזמן שקוע בלימודים, ואין לך זמן לחיי החברה שלך. אני מצטערת..." אמרה לילי, קמה מכיסאה והחלה ללכת לכיוון מגורי הבנות.
"לא נכון ! את שקועה יותר מדי בעצמך ! אני יכול להסתדר בלעדייך ! לי יש חברים: סיריוס, רמוס ופיטר ! אני לא צריך אותך בשביל לתפקד !" אמר ג'יימס בכעס, אך ניכר בקולו שמץ של עצב.

ג'יימס ישב על מיטתו שנמצאת על יד החלון שמשקיף למגרש הקווידיץ'. הייתה זו שעת הדמדומים. השעה האהובה על ג'יימס. הוא צפה בשמש ששוקעת אט אט, עד שנעלמה באופק, בדיוק כמו חברותו ללילי. היא זורחת, ואז היא מגיעה לשיאה, אך לאחר מכן היא מתחילה לדעוך, ואז: להיעלם.
הוא אהב לראות את לילי כשהיה בחוץ. איך שהשיער האדמוני שלה התנפנף ברוח, ואיך העיניים הירוקות המלאות שלה נצצו והתמקדו בדבר מה, הוא אהב את ההליכה שלה, לא כמו כל הבנות, היא לא ניסתה להרשים את הבנים ! היא היתה הבחורה המושלמת...
בדיוק אז, בזמן שישב וחשב על לילי, התפרץ סיריוס לחדר כמו רוח שערה "הצלחתי ! מצאתי את זה ! המתכון לשיקוי האנימאגים !"
"מה ?!"
"השיקוי, שהופך אותך לחיה שאתה וכל זה... הוא אצלי !"
"איך השגת אותו ?"
"פילחתי אותו ממשרדו של פרופסור מאייר, מהר תחביא אותו !" ג'יימס לקח את המתכון מידו של סיריוס והחביא אותו מתחת למזרן האדום שלו בדיוק שנייה לפני שפרופסור מאייר הגיעה.
"איפה מר בלק ?" היא שאלה בחומרה. ג'יימס הסתכל סביב ושם לב שסיריוס נעלם. הוא כנראה התחבא מתחת למיטה, כמו שהוא תמיד עושה כשהוא בצרות. ג'יימס ראה את סיריוס נע באי נוחות מזווית עינו ואמר לפרופסור מאייר
"סיריוס ? לא ראיתי אותו היום, אני די בטוח שהוא נסע חזרה לביתו לא ? אולי את הוזה גברת מאייר, תלכי למדאם דיפט ! היא בטח תדע מה לעשות..." ג'יימס ראה את סיריוס מחייך מתחת למיטתו, וחייך אף הוא.
"זו לא סיבה לצחוק מר פוטר ! ואני מקווה מאוד, בשבילך, שלא תספר בדיחות על ההזיות שלי !

הפרק הקודם		הפרק הבא