ג'מי נקטורן 1-קארון דארק

"ג'מי נקטורן, גש הנה!"

קקראה הפרופסור מקגונגל מפינת האולם וביטה בו בחומרה מעל משקפיה. ג'מי הוריד את המצנפת מראשו (לא לפני שניסה לעודד אותה לדבר שוב, אך המצנפת השתתקה) וצעד לכיוון הפרופסור, בעודו מרגיש את עיני הקהל ננעצות בו. הוא נכנס עם הפרופסור לחדר צדדי, ושמע את הארוחה מתחילה באולם שמעבר לדלת. 

"ג'מי, האם כישפת את המיצנפת?"

שאלה הפרופסור.

"אני? מה פתאום-"

"אם כך, איני רואה סיבה שהמצנפת תמציא לה ככה בית חדש."

"אני באמת לא מבין, פרופסור-"

"בסדר,"

אמרה מקגונגל. 

"בנתיים, אקח אותך תחת חסותי. אתה מוזמן לשולחנו של גריפינדור, ולהצטרף לארוחה." 

הפרופסור המשיכה לבהות בו.

"טוב קדימה, אתה לא רוצה לפספס את הארוחה, נכון, נקטורן?"

ג'מי קם ויצא מהחדר לכיוונו של השולחן של גריפינדור. הוא היה בטוח ששמע את מקגונגל ממלמלת:

"הו, חבל שאלבוס לא כאן... הוא היה יודע מה לעשות..."

ג'מי התיישב על כיסא מול שולחנו של גריפינדור. הוא העמיס על הצלחת שלו פירה, תפוחי אדמה עסיסיים ושיפודים עם פרגיות עוף שהעלו ריח מעורר תאבון. הוא הביט אל שולחן הסגל. במקומו של כל מורה, הוטבע על העץ שם המורה והמקצוע שהוא מלמד. ג'מי התבונן בטדי לופין, המורה להתגוננויות מפני כוחות האופל,שנראה מודאג ממשהו. בסיום הסעודה, המדריכים כיוונו את התלמידים לחדרי הבתים שלהם. ג'מי צלל אל מיטת האפיריון שלו, מבלי להוסיף עוד מילה לחבריו, ונרדם מייד.

הפרק הקודם		הפרק הבא