מסוכנת

הפיק מוקדש (שוב) לsnow white, תודה רבה! ובבקשה תדרגו למעלה את הפיק!

לוסי חשבה שלא שמעה טוב. "מה זאת אומרת אנחנו לא יכולים לצאת מכאן?" שאלה.

"זאת אומרת שאי אפשר לצאת מכאן. יש כישוף כזה?" שאל ג'יימס את אלבוס, משפשף את ראשו הכואב.

אלבוס משך בכתפיו. "לא יודע. אני מזכיר לך שאני רק שנה שנייה."

דראקו הסתובב אליהם. "ג'יימס? אלבוס? לוסי?" שאל. נראה היה שלא מבחין בהם. אלבוס נופף לו. "הלו!" אנחנו כאן!"

עיניו של דראקו חלפו על פניהם. הוא צעד קדימה ובעט במשהו בלתי נראה.

"אאוץ'" מלמל, משפשף את רגלו. הוא שלף את שרביטו ומלמל כמה דברים. הוא התבונן בהם שוב, ובלי לומר מילה הסתובב והלך.

"מה הלך פה כרגע?" שאל ג'יימס את השאלה שכולם תהו עליה.

"כישוף מוחק זיכרון." ענה אלבוס.

"איך אתה יודע?" שאל בתסכול ג'יימס.

"כי יש כאן זיכרון" ענה והצביע על הנוזל הכסוף שהיה ליד המדרגות.

"איך נצא מכאן?" שאלה לוסי, בתסכול רב יותר משל ג'יימס.

"תגידו איזה יום היום?" שאל אלבוס לאחר שתיקה קצרה. לוסי חיפשה בקדחנות את המידע בראשה. לא הגיוני שעבר יותר מיום, יומיים. להפתעתה לא הייתה לה תשובה.

"אנחנו לא ידעים כמה זמן אנחנו נמצאים כאן!" קרא אלבוס, "אנחנו גם לא יודעים מה התאריך, או למה בדיוק אנחנו כאן! מה שאומר, שיכול להיות שחושבים שמתנו, והפסיקו לחפש! אז למה אנחנו כאן?" שאל, מחכה לתשובה.

"אל, תירגע עם נאום חוצב הלהבות שלך. אז אנחנו לא יודעים מה התאריך. מה הביג דיל?" שאל ג'יימס, מצנן את התלהבותו.

"אתם לא מבינים?" קרא אלבוס בייאוש. לוסי וג'יימס נדו בראשם. אלבוס נאנח בתסכול.

"אל, תראה מה יש כאן." קראה לוסי מאחת מפינות החדר. היו שם קלף ישן דיו חצי מיובש ונוצה.

"אתה יכול לצייר את הסמל?" שאלה, בתחושה שזה יעזור. אלבוס הנהן, מבולבל וניגש לצייר.

"זה הסמל." הוא הראה אותו ללוסי וג'יימס.

ג'יימס השתנק בהפתעה. "אני מכיר את הסמל הזה." אמר "זה הסמל של קבוצת אנשי הזאב. בראשם הבן של פנריר גרייבק, האדם זאב, נשך את ביל."

"הוא נשך את ביל? אז למה ביל לא אדם זאב?"

"כי הוא נשך אותו בצורת אדם. מה שחשוב, הוא שמי שכלא אותנו פשוט רוצה בשר טרי" נרעד ג'יימס.

לוסי הצטמררה. בגלל זה הם חטפו אותם?

"נכון מאוד, חטיפים קטנים." נשמע קול מאחוריהם.

הפרק הקודם		הפרק הבא