הייתה שנייה של דממה ואז הארי ורון פרצו בצחוק מטורף. "בדיחה מעולה" צחק רון. "זו לא בדיחה" התעקש דייב. "ברור שזאת לא בדיחה" אמר הארי בציניות "אנחנו גם ממש לא החברים הכי טובים שלך". "אנחנו לא נחלצנו ביחד ממוות כואב וכמעט ודאי" המשיך רון, גם הוא בציניות. דייב רצה לשאול על איזה מוות כואב הם מדברים, אבל הוא החליט שמוטב לשתוק. בשלב הזה הרמיוני התחילה לדבר. "בנים, אני לא חושבת שהוא צוחק...". היא נקטעה בידי רון. "ברור... הוא לא עזר לנו להציל את אבן החכמים, הוא לא אובן בידי בסיליסק, הוא לא עזר לסיריוס להימלט מהסוהרסנים,הוא לא עזר להארי בטורניר הקוסמים המשולש
והוא גם אף פעם בכל חייו לא היה איתנו במחלקת המסתורין" את כל זה רון אמר בציניות ואז פרץ בצחוק. אבל דייב לא זכר אותו עושה אף לא דבר מתוך כל הדברים האלה, ונראה שהרמיוני מסכימה איתו. מחשבתו נקטעה כשפרופסור מקגונגל הגיעה וחילקה מערכות. היא עצרה ליד הארי ושאלה אותו עם הוא רוצה ללמוד שיקויים. הוא אמר שכן. היא המשיכה אל דייב ואל רון ונתנה להם את המערכת. דייב עיין במערכת שלו. היו שם שיעורים מוזרים כמו שיקויים ושינוי-צורה. "בואו נשווה את המערכות" הציע הארי. דייב, רון והארי גילו שיש להם את אותה המערכת. להרמיוני היו הרבה יותר מקצועות... אבל זה ברור, לא? היא הרי נראית אחת חכמה. הם עמדו לצאת מהאולם הגדול. אבל ברגע שדיב קם מכיסא הרמיוני שאלה "איפה התיק שלך?". זו הייתה בעיה... אין לו תיק. רק את תיק המסע הענק והכבד שלו. ועוד בעיה. אין לו ציוד לימודים. לא רגיל ולא קסום... דייב התכופף מתחת לשולחן כדי שיחשבו שהוא מחפש את התיק. הוא הסתכל מתחת לכיסאו ופיו נפער בהפתעה. היה שם תיק. התיק היה בצבע חום בהיר עם רצועה ארוכה שעליה היה תג שם. הוא הוציא אותו והסתכל על התג. היה כתוב שם באותיות זהב גדולות 'דייב גרינהאוס'. דייב פתח את התיק ומצא קדרה, שרביט וספרי-לימוד מוזרים במיוחד. היו שם גם סוכריות בשם ברטי בוטס ובומרנג עם פה. אפשר לומר שזו לא עומדת להיות שנה רגילה. לא, זאת ממש לא שנה נורמאלית...
|