אנני

קודם כול בבקשה תכתבו תגובות:( אני לא רואה אף תגובה זה די מאכזב ואני לא יודעת אם קוראים אזז פליזז או שאני אפסיק לכתוב תודה ^^ לפרק:
+++
התחלתי להרגיש סחרחורת עכשיו הכול נהיה מטושטש אינני יודעת למה זה אולי בגלל שלא הרכבתי משקפיים אני לא מרכיבה אותם הרבה כנראה בגלל זה ניערתי את הכיסים לבדוק היכן המשקפיים מצאתי אותם ושמתי אותם,כעת נראה חד.
ראיתי במטושטש התבוננתתי על עצמי ראיתי כתם אדום על הגלימה בערך  בשוק שלי 'דם' חשבתי לעצמי וניסיתי לעמודד לטפל בפצע,כנראה זה לא היה רעיון כה טוב עמדתי ונגררתי למרפאה של מדאם פומפרי צולעת איבדתי ברגל שלי המון דם.
"לאן את חושבת שאת הולכת??" שאל אותי קול מאחור, אמרון עמד שם מביט עלי בחיוך לגלגני , "כמה שיותר רחוק ממך" השבתי בארסיות -"לא נראה לי" הוא הטיל כישוף חירשי על רגליו זה הדבר היחיד שאני זוכרת לאחר מכן איבדתי את הכרתי שמעתי רק קולות,
"אההה" צעקתי מרגישה כעיוורת קול פיצוח נשמע ומשהו עמד על רגלי השמאלית אפילו לעמוד לא יכולתי ואז שמעתי עוד משהו "עדיף לבלות כול חיי באזקבן מאשר לדעת שחמקה מפניי הזדמנות פז שכזו, יזכרו אותי כמשמיד של משפחת פוטר" שמעתי אותו צועק ואז את קולו שוב
"אבדה קדב..." לפני שהספיק להשלים את הכישוף נשמע "אקספליאמוס" ומיד "שתק" בקול לא מוכר כול כך לאחר מכן איבדתי את הכרתי לגמרי...
התעוררתי משקפיי היו על שידה ליד מיטה "איפה אני?" מלמלתי "פה" מישהו החזיר לי הזזתי את מבטי כדי ליראותו זה היה ג'יימס "יופי איזה כיף לי אני מתה הגעתי לגיהנום"אמרתי -"האומנם?"-"לא חושבת שאני חייה לא מכירה את המקום הזה"-"זו המרפאה את ישנה פה בערך.." הוא התבונן על שעון היד שלו "יומיים וארבע שעות" התבוננתי אליו במבט שואל "אז אני לא מתה?" -"לא חושב" הוא התבונן לתיקרה כמה דקות "אז אני הגיהנום בישבילך ??? לא היית מעדיפה את המורה לשיקויים במקומי?"-"גיהנום נראה מתאים למורים האמת חשבתי שגן עדן לא מתאים לי" הוא שתק
"את עדיין בטוחה שאת מתה???"שאל "לא ממש , אז מ מצבי דוקטור" גיחחתי וחיכיתי לתשובה "יש לך שתי רגליים שבורות וגם היד שלך לא במצב טוב ויש לך שלוש חתכים עמוקים על יד שמאל" ניסיתי לזוז "אאאההה" צרחתי "אני לא חושב שאת צריכה לזוז" אמר בחיוך
"תודה שאתה מזכיר לי עכשיו" אמרתי בארסיות וגילגלתי את עניי לפחות זו פעולה שלא כואבת
פיהקתי בעצבות נזכרתי בשיר שכתבתי כשעוד חשבתי שהייתי מוגלגתי
you was my love and now you leave
whay im hear and i didn't know whar are you
what thet i whant...
its to be with you
התחלתי לזמזם את המנגינה המוכרת
התאמתי עליה כול כך הרבה
ואז בהיתתי בחלל החדר הכימעט ריק
"כמה זמן אתה פה?" שאלתי כדי לךשבור את השתיקה
" אממ... בערך כול הזמן גם המצב שלי לא משהו הוא ממש חזק האמרון הזה,את דחית אותו או משהו שהוא ניסה להרוג אותך?? מזל שהייתי שם הוא כימעט עשה אבדה קדברה מסכנה"
התבוננתי על הרגל שלו גם היא הייתה שבורה "לא אני לא חושבת שעשיתי לו משהו אבל מישהו אחר אשם לא אני, אני חושבת שהארי פוטר אשם לא אני"
הוא התבונן עלי במבט של 'מה את מדברת לעזאזל?' אני ממש מופתעת מאוסף הפרצופים שיש לאנשים זה מפתיע
"אממ סבא רבא שלי , הרס את הסיכוי שלו לשלוט או משהו גם אני לא יודעת
גלגלתי את עניי
ונזכרתי ברגע שג'יימס  הציל אותי
"תודה" מלמלתי -"על מה?"-"אם לא היית מציל אותי כבר מזמן הייתי בגיהנום"-"אני חושב שיותר מתאים לך גן עדן"-"למה??"-"סתם רק חבל שאת סובלת על חשבון שהיה לפני 150 שנה בערך לא עדיף למצוא סיבה קצת יותר מחודשת?"-"צודק,גם אנ לא הבנתי את הכישוף שנורה לי לגב חוצפן"-"חוצפן"-"מה קרה לך??"-מה קרה לי?"-"לא יודעת חשבתי שכולם מעדיפים לראות אותי גוססת מול הפרצוף שלהם ולא לעזור לי ראית את כולם"-"לא יודע, מעדיף לראות אנשים חיים מאשר מתים,ונראה לי שלך עדיף יותר לחיות מאשר כול אד שעמד שם"
חייכתי והוא החזיר לי חיוך נוצץ ושיניו בהקו באור המונרה שמתי לב למשהו מוזר
"מה זה?" שאלתי והצבעתי על השיניים שלו הוא בהה בתקרה בביוש
"אתה איש זאב או משהו יש לך שיניים כמו לא יודעת מה"
"לא איש זאב אני אישית חושב שזה יותר גרוע"
"מה אתה??"
"חצוי"
התבוננתי עליו במבט של 'מה זה?' טוב גם לי יש מליון ושתיים מבטים אני לא מאשימה אף אחד
"חצי קוסם חצי ערפד" הוא התבונן עלי
בהיתי בו
"לא אמרתי לך שאני נושך סליחה באמת אני לא חייב לשתות דם אני מסתפק באוכל נורמלי"
התכווצתי
"מצטערת"
"עיזבי זה בסדר"
חייכתי אליו חיוך מעודד
'הוא כול כך חמוד' חשבתי לעצמי
+++
פרק ענק הלכו לי הידיים

הפרק הקודם		הפרק הבא